זְרִיזוּת בִּמְתִינוּת

הַשַּׁבָּת, בְּיוֹם כו בְּנִיסָן, נְצַיֵּן אֶת יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הַמַּנְהִיג הַגָּדוֹל שֶׁהִכְנִיס אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

פְּנֵי לְבָנָה

עוֹד בִּהְיוֹתוֹ נַעַר, דָּבַק יְהוֹשֻׁעַ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ. מְסִירוּתוֹ כִּמְשָׁרְתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְתֹאֶרֶת בַּמִּלִּים “לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל”. בְּשָׁלָב זֶה הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם הוֹשֵׁעַ וְאִלּוּ לִשְׁמוֹ הַמָּלֵא, יְהוֹשֻׁעַ, הוּא זָכָה כַּאֲשֶׁר יָצָא בִּשְׁלִיחוּת מֹשֶׁה יַחַד עִם הַמְּרַגְּלִים. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁחָזָה אֶת הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁצְּפוּיָה לוֹ עִמָּם, בֵּרַךְ אוֹתוֹ שֶׁיְּשׁוּעַת ה’ תִּהְיֶה בְּעֶזְרוֹ – “יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים” – וְשִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ לִיהוֹשֻׁעַ. לִקְרַאת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה וְהַעֲבָרַת שַׁרְבִיט הַהַנְהָגָה לְיָדָיו שֶׁל תַּלְמִידוֹ הַנֶּאֱמָן, הוּא מְבַטֵּא אֶת שְׁמוֹ בְּשִׁנּוּי קָטָן – בִּמְקוֹם יְהוֹשֻׁעַ הוּא נִקְרָא יְהוֹשׁוּעַ (בְּתוֹסֶפֶת הָאוֹת ו).

מָה אֲנִי רוֹאֶה מִכָּךְ? שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ הוּא צַדִּיק שֶׁמַּתְחִיל בְּקָטָן וְעִם הַזְּמַן הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל. חֲזַ”ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הָרַב וְהַתַּלְמִיד, דּוֹמִים לְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ. הָאוֹר הַבּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ הוּא חָזָק, עָצְמָתִי וּבִלְתִּי מִשְׁתַּנֶּה. לַלְּבָנָה לְעֻמַּת זֹאת, אֵין כָּל אוֹר מִשֶּׁל עַצְמָהּ. אֶת הָאוֹר הַזּוֹרֵחַ מִמֶּנָּה הִיא מְקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹתוֹ הִיא מַעֲבִירָה אֵלֵינוּ. גָּדְלוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ אֵינוֹ אָחִיד. הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל בְּמַהֲלַךְ הַחֹדֶשׁ, צַעַד אַחַר צַעַד. אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי עָצְמָתוֹ מִתְגַּלָּה דַּוְקָא בַּמְּתִינוּת שֶׁלּוֹ. לַמְּתִינוּת הַזּוֹ יֵשׁ גַּם מַעֲלָה נוֹסֶפֶת – תַּפְקִידָהּ שֶׁל הַלְּבָנָה הוּא לְהָאִיר דַּוְקָא בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ!

הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁנְּדַבֵּר עַל הַמְּתִינוּת הַזּוֹ, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה לְצָרֵף אֵלֶיהָ עוֹד תְּכוּנָה חֲשׁוּבָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֲפוּכָה מִמֶּנָּה – הַזְּרִיזוּת. מִסְתַּבֵּר שֶׁשְּׁתֵּי הַתְּכוּנוֹת הַהֲפוּכוֹת דַּוְקָא מַשְׁלִימוֹת אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה.

שִׂים לֵב!

יֵשׁשׁשׁ! נוֹסְעִים לְשַׁבָּת! נְסִיעָה לְשַׁבָּת הִיא אֵרוּעַ דֵּי נָדִיר אֶצְלֵנוּ בַּמִּשְׁפָּחָה. לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא אוֹהֲבִים לִנְסֹעַ אוֹ שֶׁאֵין לָנוּ לְאָן, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁמִּבְצָע כָּזֶה דּוֹמֶה אֶצְלֵנוּ כִּמְעַט לִיצִיאַת מִצְרַיִם. בָּרוּךְ ה’ יֵשׁ לָנוּ מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה: הַצִּיּוּד הַנִּדְרָשׁ לָנוּ לְשַׁבָּת אַחַת מְמַלֵּא אַרְבַּע מִזְוָדוֹת עֲמוּסוֹת שֶׁסִּדּוּרָן אֹרֶךְ לְאִמָּא שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת. בִּכְלָל, לֹא הִזְכַּרְתִּי, אֲבָל לְאַבָּא יֵשׁ שִׁעוּר שֶׁהוּא מַעֲבִיר בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם לְיַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה, כָּךְ שֶׁגַּם הוּא לֹא שָׂשׂ לִטֹּל אֶת מַקֵּל הַנְּדוּדִים, וְלָכֵן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה מַסְפִּיק חֲזָקָה שֶׁתְּשַׁכְנֵעַ אֶת הַהוֹרִים שֶׁלִּי לָצֵאת לַמַּסָּע.

“רָזִי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ לְהָכִין אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלְּךָ בַּעֲרֵמָה”, מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי אִמָּא. “בֶּטַח, מִיָּד”, אֲנִי עוֹנֶה וְרָץ לַאֲרוֹן הַבְּגָדִים, שׁוֹלֵף בִּמְהִירוּת אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת וּמַנִּיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ הַמִּזְוָדָה. “לָקַחְתָּ הַכֹּל?”, חוֹקֶרֶת אִמָּא. “בֶּטַח”, אֲנִי עוֹנֶה. “לֹא שָׁכַחְתָּ כְּלוּם?”, אִמָּא מְוַדֵּאת. “בָּטוּחַ”, אֲנִי מַחֲזִיר. “אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת”. אִמָּא נִגֶּשֶׁת לָאָרוֹן שֶׁלִּי וּמִיָּד אֲנִי קוֹלֵט מָה הִתְרַחֵשׁ בַּדַּקָּה הָאַחֲרוֹנָה: “רָזִי, מָה הוֹלֵךְ פֹּה? מָה הַבָּלָגָן הַזֶּה? רַק אֶתְמוֹל סִדַּרְתִּי אֶת הַמַּדָּף… וּבִכְלָל, מָה עִם הַחֲגוֹרָה? אַתָּה לֹא מִתְכַּוֵּן לְהַחֲזִיק אֶת הַמִּכְנָסַיִם עִם הַיָּד בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת…”.

כֵּן, זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה מֵרֹב חִפָּזוֹן. עוֹד שְׁנִיָּה שֶׁל הַמְתָּנָה, לְהָרִים אֶת הַבְּגָדִים הָעֶלְיוֹנִים בַּאֲוִיר בְּיָד אַחַת וְרַק אָז לִשְׁלֹף אֶת הַחֻלְצָה שֶׁבְּתַחְתִּית הָעֲרֵמָה עִם הַיָּד הַשְּׁנִיָּה. פִּתְרוֹן יָעִיל וּפָשׁוּט, לֹא? תָּלוּי אֵצֶל מִי… אֵצֶל אִמָּא הוּא פָּשׁוּט, אֲבָל אֲנִי תָּמִיד שׁוֹכֵחַ. זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר הַזְּרִיזוּת הוֹפֶכֶת לִפְזִיזוּת…

זָרִיז וְשָׂמֵחַ

מְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב, כִּי אֵצֶל חָסִיד יֶשְׁנָן שָׁלֹשׁ תְּכוּנוֹת שֶׁאֶצְלוֹ הֵן מַמָּשׁ נֶחֱשָׁבוֹת לְמִצְוָה: הָרִאשׁוֹנָה הִיא לִהְיוֹת פִּקֵּחַ, לֹא לִנְהֹג בְּטִפְּשׁוּת; הַשְּׁנִיָּה הִיא לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, לִמְצֹא תָּמִיד בְּכָל דָּבָר אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ; הַשְּׁלִישִׁית וְהַמְּעַנְיֶנֶת הִיא ‘זְרִיזוּת בִּמְתִינוּת’. לָמָּה מְעַנְיֶנֶת? כִּי זְרִיזוּת נִרְאֵית בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ מִמְּתִינוּת, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁכְּדֵי לִנְהֹג כָּךְ עָלַי לָשֵׂאת שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד.

זְרִיזוּת מְעִידָה עַל בְּהִירוּת דֶּרֶךְ וּמַטָּרָה בְּרוּרָה. לָמָּה אֲנָשִׁים מִתְעַצְּלִים? כִּי הֵם לֹא מַרְגִּישִׁים עַד כַּמָּה נָחוּץ לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה. וְהַתֵּרוּצִים? מִכָּאן וְעַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה. בְּסִפְרֵי הַחֲסִידוּת מֻסְבָּר כִּי הָעַצְלוּת בָּאָה מִיְּסוֹד הֶעָפָר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, עָפָר נִשְׁאַר תָּמִיד בַּמָּקוֹם בְּלִי לְמַהֵר לְשׁוּם מָקוֹם. לָמָּה לִדְחוֹת לְמָחָר מָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִדְחוֹת לְמָחֳרָתַיִם?  לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הַמַּטָּרָה בְּרוּרָה לִי, אֲנִי קָם יוֹזֵם וּפוֹעֵל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְאֵיךְ אוֹמְרִים? מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מְנַצֵּחַ!

מְתִינוּת רְגִישָׁה

וּבְכָל זֹאת, זְרִיזוּת עֲלוּלָה לַהֲפֹךְ לִפְזִיזוּת. יִתָּכֵן וּלְךָ בְּרוּרָה הַמַּטָּרָה וְלָכֵן אַתָּה מָהִיר בְּבִצּוּעַ הַמְּשִׂימָה, אֲבָל לֹא תָּמִיד הִיא בְּהִירָה גַּם לְאֵלּוּ שֶׁסְּבִיבְךָ, וְהַפַּעַר בֵּינֵיכֶם עָלוּל לְהָבִיא לְהִתְנַגְּשׁוּת. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְמַהֵר לְהַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּזְּמַן אֲנִי עָלוּל בִּגְלַל הַמְּהִירוּת שֶׁלִּי לִדְחֹף אֶת הֶחָבֵר אוֹ לְהַפִּיל לוֹ אֶת הַכּוֹס לָרִצְפָּה. כַּמּוּבָן, לֹא בְּכַוָּנָה, אֲבָל הַתּוֹצָאָה הִיא נֶזֶק אוֹ צַעַר לַזּוּלַת. בִּשְׂפַת הַחֲסִידוּת נִקְרֵאת זְרִיזוּת לְלֹא מְתִינוּת ‘אוֹרוֹת מְרֻבִּים’ אַךְ עִם ‘כֵּלִים מוּעָטִים’. כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לְקֶרֶן אוֹר לָנוּעַ? מֵרֹב מְהִירוּת אֵין לָנוּ בִּכְלָל יְכֹלֶת לְהַבְחִין בְּכָךְ.

זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁלְּמִדַּת הַזְּרִיזוּת אָנוּ חַיָּבִים לְצָרֵף אֶת הַמְּתִינוּת. הֶאָטַת הַקֶּצֶב גּוֹרֶמֶת לִי לָשִׂים לֵב גַּם לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים, וּבְעִקָּר לִרְגִישׁוּת כְּלַפֵּי הַזּוּלָת וְלַקֶּצֶב שֶׁלּוֹ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַמַּטָּרָה הִיא שֶׁנַּגִּיעַ כֻּלָּנוּ יַחַד אֶל הַיַּעַד, וְלֹא רַק הַזְּרִיזִים שֶׁבֵּינֵינוּ.

אָז מָה יוֹצֵא לָנוּ? שֶׁהַזְּרִיזוּת וְהַמְּתִינוּת לֹא סוֹתְרוֹת אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה, אֶלָּא לְהֵפֶךְ, מַשְׁלִימוֹת זוֹ אֶת זוֹ. הַזְּרִיזוּת מְדַרְבֶּנֶת אֶת הַמְּתִינוּת וְגוֹרֶמֶת לִי לִפְעֹל בְּמֶרֶץ וּבְחֵשֶׁק, וְאִלּוּ הַמְּתִינוּת מְדַיֶּקֶת אֶת הַזְּרִיזוּת וְגוֹרֶמֶת לִי לָשִׂים לֵב וּלְפַתֵּחַ רְגִישׁוּת לַזּוּלַת.

שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲבֹד אֶת ה’ בִּזְרִיזוּת מְתוּנָה וּבִמְתִינוּת זְרִיזָה!

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי