חסד שבחסד – עצמיותה של תכונת האהבה

מה פירוש אהבה שבאהבה? פירושו לאהוב את האהבה – לאהוב את רגש האהבה לנשמה אחרת, בראש ובראשונה בן או בת הזוג שלנו. ביום הראשון של ספירת העומר אנו מוזמנים להזכר בכך, שאין דבר טוב, מענג ומספק יותר מאשר לחוות אהבה. עצם חווית האהבה כלפי מישהו אחר מעניקה טעם לחיים שלנו, ועלינו להשתוקק יותר מכל לזכות לטעום אותו.

לעתים רבות אנו שוכחים את עצם העונג והערך שביכולת לאהוב נשמה אחרת. איננו מעריכים את העובדה שאנו מסוגלים לאהוב, או שוכחים שזה דבר שעלינו לייחל לו. שגרת החיים השוחקת מושכת אותנו החוצה, אל מרוץ ההצלחה והתענוגים האישיים, ואנו נכנסים למערבולת שבמרכזה ניצב האני שלנו.

היום הראשון של ספירת העומר קורא לנו לעצור את המערבולת הזו ולהתחיל לחולל תנועה הפוכה – מערבולת חיובית סביב האהוב שלנו. בכך שאנו מפסיקים לרדוף אחר העונג של הקבלה לעצמנו, אנו מגלים עונג נעלה ומספק הרבה יותר: העונג שבנתינה.

כמובן, שישנה גם סכנה באהבת האהבה, והיא שההתאהבות בחווית האהבה תהפוך להיות העיקר, ותחליף את אהבת האהוב עצמו. או-אז, אם רגש האהבה יחלוף חלילה, נרגיש שהאהוב אינו מתאים לנו יותר ונרצה לעזוב אותו.

אך עלינו לזכור שטרם מיצינו את דמותה של האהבה: בימים הקרובים נבחן פנים נוספות של חסד שישלימו את דיוקנה, ואז נקבל את המענה לשאלה הזו. בינתים נזכיר לעצמנו, שיש ערך גדול בעצם אהבת רגש האהבה. אם אהבה זו אמיתית, אין היא מהווה רגש של סיפוק עצמי, אלא רצון כן לחרוג מגבולות עצמנו ולהתייחד עם נשמה אחרת.

תרגיל יומי

אם כבר מצאתם את בן זוגכם לחיים, עצרו והזכירו לעצמכם כמה נפלא היא העובדה שזכיתם לאהוב אותו. אם טרם מצאתם אותו, עצרו והתבוננו בכך שאתם לא רק ראויים להאהב, אלא גם ראויים לאהוב.