יסוד שבהוד – דע לומר תודה

אמירת התודה מוצאת הד נאמן אצל השני והתקשורת נושאת פרי

אחד היסודות הראשונים, והחשובים ביותר, בתיקון מידות הנפש הוא הכרת הטוב: אל תהיה כפוי טובה, דע לומר תודה. כשאנו פותחים את העינים בבוקר אנו אומרים “מודה אני לפניך”, וגם כל היום אחר-כך עלינו לדעת להודות, לומר תודה לה’ ולכל אחד שמיטיב לנו. שום דבר אינו מובן מאליו ולא באמת “מגיע לנו” כלום.

תכונת ההודיה הזו היא גם היסוד לכל מערכת יחסים מתוקנת, המפתח ליצירת קשר אמיתי עם הזולת. מי שאינו יודע להודות, נשאר מכונס בתוך עצמו, כאילו אינו זקוק לאף-אחד מבחוץ. אך מי שמודה ואומר תודה, פותח את הנפש בפני השני, ויכול להגיע עד להתקשרות פנימית של כריתת ברית (כמו ברית הנישואין). זהו השילוב של יסוד שבהוד, שכן כוח ההתקשרות וכריתת הברית קשור לספירת היסוד.

ההתקשרות ההדדית וכריתת הברית נותנת פירות (כמו הולד המשותף מברית הנישואין). בהקשר של ההודיה, כשאנו אומרים תודה לזולת – מעומק הלב, לא מן השפה ולחוץ – מתקיימת האמרה, “דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים את פעולתם”: אמירת התודה מוצאת הד נאמן אצל השני והתקשורת נושאת פרי. לפנינו משמעות נוספת למושג הוד – מלשון הד. הודיה הדדית חוזרת ומהדהדת עוד ועוד.

תרגיל מעשי

האם אנו זוכרים תמיד להכיר טובה? גם על הטובה הכי פעוטה, וגם אם זה נראה מובן מאליו – לעולם אל תשכחו לומר תודה. זהו גם ה’טיפ’ הראשון ליחסי זוגיות מאושרים.

דילוג לתוכן