וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם.
ישעיה יא, יד.
פסוק זה לקוח מנבואת ישעיהו על ימות המשיח, כאשר עם ישראל ינצח את כל אויביו מסביב. הפסוק נוגע במיוחד אלינו היום, כשאנו נתונים במלחמה עזה בעזה. חבל עזה הוא “ארץ פלשתים” הקדומה, והפלשתים של ימינו הם הערבים היושבים בעזה, במערב הארץ על חוף-הים “פְּלִשְׁתִּים יָמָּה”, והנקראים על שם הפלשתים (‘פלשתינאים’).
כדי לנצח את פלשתים עלינו להיות באחדות, ככתוב באותה נבואה על קיבוץ נדחי ישראל ואחדות יהודה ואפרים. “וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה” – “יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבוש את ארצם” (פירוש רש”י). עלינו להיות “בכתף”, להתאחד ולהלחם כתף-אל-כתף, “שכם אחד”. כיום יש לפרש “וְעָפוּ” גם כפשוטו, לנצח את פלשתים על ידי חיל-האוויר, חיילינו יפרשו כנפיים ויעופו להשמיד את האויב ולסייע לכיבוש הקרקעי.
את הכח של “שכם אחד” אנו מקבלים מיוסף הצדיק הקבור בשכם עיר הברית, כמו בתפלה “רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה”[ב] (וברמז: עפו = יוסף). המושג “שכם אחד” קשור לתכלית המשיחית של תיקון העולם, כאשר כל בני האדם יכירו בה’ ובתורת משה, “כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד“[ג]. במיוחד, המלחמה בארץ פלשתים במערב, על הים הגדול, שייכת לבירור ותיקון ‘העולם המערבי’ ו’תרבות המערב’ בכלל, עד אמריקה שמעבר לים.
הנצחון בארץ פלשתים הוא התגשמות ההבטחה בתורה “וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ”[ד]. זוהי מפת ‘המזרח התיכון החדש’ שלנו: “מים סוף עד ים פלשתים” כולל כל חצי-האי סיני (שמסירתו למצרים לפני 45 שנה היתה שרש פורה ראש ולענה לדרך של כניעה ונסיגות). “ממדבר עד הנהר” – במלכות ישראל ממדבר סיני בדרום-מערב עד נהר פרת בצפון-מזרח, כולל חיסול האיום ממדינות סוריה-עיראק-איראן. וכן בנבואת ישעיהו “יחדו יבזו את בני קדם” – נצחון על האויבים ממזרח (כמו המדינות העוינות בחצי-האי ערב). “כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך” – זו המצוה-המשימה שלנו להביא למזרח התיכון החדש, לגרש את אויבי ישראל מארץ ישראל (ולהותיר תחת שלטון ישראל את חסידי-אומות-העולם החפצים במעמד ‘גר תושב’).
[ב] תהלים פ, ב.
[ג] צפניה ג, ט.
[ד] שמות כג, לא.