מְכוֹנַת זְמַן!

שָׁלוֹם יְלָדִים!

מָחָר, בְּיוֹם ז אֲדָר, יָחוּל יוֹם הִלּוּלָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ! לָמָּה אֲנִי קוֹרֵא לְיוֹם זֶה ‘הִלּוּלָא’ וְלֹא יוֹם הַהִסְתַּלְּקוּת? כִּי הִסְתַּלְּקוּת שֶׁל צַדִּיק הִיא סוּג שֶׁל חֲתֻנָּה, יוֹם בּוֹ חוֹזֶרֶת נִשְׁמָתוֹ וּמִתְאַחֶדֶת עִם שָׁרְשָׁהּ. אֲבָל אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ יֵשׁ סִבָּה נוֹסֶפֶת: הוּא לֹא רַק הִסְתַּלֵּק בְּיוֹם זֶה אֶלָּא גַּם נוֹלַד בּוֹ, וְלָכֵן זֶהוּ זוּ עוֹד סִבָּה לַחֲגִיגָה וּלְהִלּוּל בְּיוֹם זֶה.

מִי שֶׁפִסְפֵס נְקֻדָּה זוֹ הָיָה… הָמָן הָרָשָׁע. בְּשָׁעָה שֶׁעָרַךְ אֶת הַגּוֹרָל לִבְחִירַת הַמּוֹעֵד לְהַשְׁמָדַת עַם יִשְׂרָאֵל שָׂמַח מְאוֹד כַּאֲשֶׁר נָפַל הַפּוּר עַל חֹדֶשׁ אֲדָר. יוֹם שֶׁבּוֹ עָזַב מַנְהִיג הַיְּהוּדִים אֶת הַשֶּׁטַח? מְעֻלֶּה! יוֹם ‘סְגֻלָּה’ לְהָרַע לָהֶם. הוּא רַק שָׁכַח פְּרָט אֶחָד קָטָן: שֶׁאוֹתוֹ מַנְהִיג דָּגוּל גַּם נוֹלַד בְּחֹדֶשׁ זֶה…

כָּךְ הוּא הֶסְבֵּרָם שֶׁל חֲזַ”ל בַּגְּמָרָא. אֲבָל רֶגַע, מָה זֶה עוֹזֵר לִי? נָכוֹן שֶׁמֹּשֶׁה גַּם נוֹלַד בַּאֲדָר, אֲבָל מָה הִתְרַחֵשׁ קֹדֶם – הַלֵּדָה אוֹ הַפְּטִירָה? תָּאֲרוּ לָכֶם שֶׁבְּסוֹף הַסְּעוּדָה מְבִיאִים לָכֶם מָנָה אַחֲרוֹנָה מְקֻלְקֶלֶת. אֵיזֶה טַעַם נִשְׁאַר בַּפֶּה? הַטַּעַם הַמַּר… אָז אִם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵרְעָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְאַחַר לֵדָתוֹ – נוֹתַרְנוּ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר עִם טַעַם מַר בַּפֶּה. אָז אוּלַי צָדַק הָמָן הָרָשָׁע בְּשִׂמְחָתוֹ?

מָה אַתָּה מַעֲדִיף?

“יֶלֶד, מָה אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתִּהְיֶה גָּדוֹל?”. מַכִּירִים אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ? כָּל מְבֻגָּר שֶׁמְּנַסֶּה לִפְתֹּחַ בְּשִׂיחָה עִם יְלָדִים מְנַסֶּה אֶת הַכִּוּוּן הַזֶּה. אֲנִי, אִישִׁית, לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתָהּ. מָה, אֲנִי יָכוֹל לָדַעַת מֵעַכְשָׁו מָה יִהְיֶה אִתִּי?! אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לִי: אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גָּדוֹל. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁרֹב הַיְּלָדִים חוֹשְׁבִים כָּמוֹנִי. בַּגַּן רָצִינוּ לַעֲלוֹת לַ’מְּכִינָה’. בַּמְּכִינָה כְּבָר חָלַמְנוּ עַל כִּתָּה א. כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר הִבַּטְנוּ בְּהַעֲרָצָה עַל יַלְדֵי כִּתָּה ו הָעֲנָקִיִּים, וּבְכִתָּה ו  אָנוּ כְּבָר מְדַמְיְנִים אֶת עַצְמֵנוּ עִם הַבּוֹגְרִים, תַּלְמִידֵי חֲטִיבַת הַבֵּינַיִם שֶׁל כִּתּוֹת ז-ח. הָאֱמֶת שֶׁגַּם אוֹתָם שָׁמַעְתִּי מִתְלַחְשְׁשִׁים בְּהַעֲרָצָה עַל בַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה, וְעוֹד רֶגַע יְסַפְּרוּ לִי שֶׁבַּיְּשִׁיבָה חוֹלְמִים כְּבָר עַל… אָז אֲנִי כְּבָר מֵבִין אֶת הָעִקָּרוֹן.

מְעַנְיֵן מְאוֹד, אֲבָל דַּוְקָא מֵהַמְּבֻגָּרִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר עוֹלָה מַנְגִּינָה קְצָת שׁוֹנָה. “אָיָיָיי, פַּעַם הָיוּ זְמַנִּים…”, אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת סַבְתָּא מְסַלְסֶלֶת בְּעֶרְגָּה מִמּוֹשָׁבָהּ עַל כֻּרְסַת הַסָּלוֹן. זֶהוּ הַפִּזְמוֹן הַקָּבוּעַ שֶׁחוֹתֵם אֶת מָה שֶׁנִּקְרָא אֶצְלֵנוּ ‘סִפּוּרֵי סָבְתָא’. סָבְתָא אוֹהֶבֶת לְסַפֵּר לָנוּ עַל יַלְדוּתָהּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, עַל עֲלִיַּת הַמִּשְׁפָּחָה לָאָרֶץ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, עַל קְשָׁיֵי הַהִתְאַקְלְמוּת וְהַנִּסְיוֹנוֹת הָרַבִּים שֶׁעָבְרוּ בָּהּ. “הַיּוֹם הַיְּלָדִים מְפֻנָּקִים”, הִיא מַסְבִּירָה, “פַּעַם חַשְׁמַל לֹא הָיָה לָנוּ. מַקְפִּיא?! בְּלוֹקִים שֶׁל קֶרַח בַּאֲרוֹנִית קְטַנָּה. זֶה מָה שֶׁהָיָה לָנוּ”. הַסִּפּוּרִים שֶׁלָּהּ תָּמִיד מְרַתְּקִים, וְאֶת הַמִּשְׁפָּט הַמְּסַכֵּם אָנוּ כְּבָר יוֹדְעִים בְּעַל פֶּה: “וּמָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים יְלָדִים? הָיְתָה שִׂמְחָה!”.

אָז הִנֵּה הַכְּבִישׁ הַדּוּ-סִטְרִי: הַיְּלָדִים רוֹצִים לִהְיוֹת מְבֻגָּרִים וְהַמְּבֻגָּרִים מִתְעַנְּגִים עַל זִכְרוֹנוֹת הַיַּלְדוּת. הֶעָבָר מְחַפֵּשׂ אֶת הֶעָתִיד, וְאִלּוּ הֶעָתִיד חוֹזֵר לֶעָבָר.

קָדִימָה וַאֲחוֹרָה בִּמְכוֹנַת זְמַן

לָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עַל הַכְּבִישׁ הַזֶּה דַּוְקָא הַיּוֹם? כִּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ קְשׁוּרָה בְּדִיּוּק לַנְּסִיעָה בּוֹ. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִנְסֹעַ בַּזְּמַן. אַתֶּם לוֹבְשִׁים חֲלִיפָה מַתְאִימָה, נִכְנָסִים לְתוֹךְ מְכוֹנַת זְמַן מְשֻׁכְלֶלֶת, בּוֹחֲרִים בְּלוּחַ הַבַּקָּרָה בֵּין הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הַבָּאוֹת: “קָדִימָה בַּזְּמַן” אוֹ “אָחוֹרָה בַּזְּמַן”. בַּשָּׁלָב הַשֵּׁנִי אַתֶּם מַחֲלִיטִים כַּמָּה שָׁנִים אַתֶּם רוֹצִים לָנוּעַ, קָדִימָה אוֹ אָחוֹרָה, וְ…הוֹפּ – אַתֶּם שָׁם!

מָה אַתֶּם אוֹמְרִים: יֵשׁ כָּזוֹ מְכוֹנָה? אָז לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא הַמְּבֻגָּר הָרִאשׁוֹן וִיצַנֵּן לָכֶם אֶת הַהִתְלַהֲבוּת (“שְׁטוּיוֹת, אֵין דָּבָר כָּזֶה”), אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם עַל נְשָׁמוֹת מְיֻחָדוֹת בְּמִינָן – נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים. הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדוֹלוֹת נוֹסְעוֹת בַּזְּמַן. הֵן יְכוֹלוֹת לִנְסֹעַ אָחוֹרָה בַּזְּמַן, לַלֵּדָה, לְגִלְגּוּל קוֹדֵם וְעַד לְשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי שֶׁיָּרְדָה אֶל הָעוֹלָם, אֶל תּוֹךְ הַגּוּף הַגַּשְׁמִי. הֵן גַּם מְסֻגָּלוֹת לִנְסֹעַ קָדִימָה, אֶל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. אֵיךְ? כִּי “בִּמְקוֹם מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אָדָם – שָׁם הוּא נִמְצָא כֻּלּוֹ”, כָּךְ לִמֵּד אוֹתָנוּ מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ.

לְתַקֵּן אֶת הֶעָבָר, לִחְיוֹת בֶּעָתִיד

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא מַשְׁאִיר אֶת הַתְּכוּנָה הַזּוֹ לְעַצְמוֹ. הֲרֵי “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים”, וּבְכָל יְהוּדִי יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן מִנִּשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. לְמָשָׁל, אִם יְהוּדִי עָבַר חָס וְשָׁלוֹם עַל רְצוֹן ה’ וְעָשָׂה עֲבֵרָה – הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר אָחוֹרָה בַּזְּמַן! הוּא יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְאוֹתוֹ הַחֵטְא יַהֲפֹךְ לִזְכוּת! פָּגַעְתִּי בְּחָבֵר וְהֶעֱלַבְתִּי אוֹתוֹ? כָּעֵת, לְאַחַר שֶׁהִתְפַּיַּסְנוּ, בְּכָל רֶגַע שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בַּמַּעֲשֶׂה אֲנִי מִתְמַלֵּא שׁוּב בְּבוּשָׁה. נַעֲשֶׂה לִי חֵשֶׁק גָּדוֹל יוֹתֵר לְפַיֵּס אוֹתוֹ וּלְהִתְחַבֵּר אִתּוֹ מֵחָדָשׁ. הַפְּגִיעָה הוֹפֶכֶת לִפְגִישָׁה! אָז הִנֵּה, נָסַעְתִּי אָחוֹרָה בַּזְּמַן וְהִבְרַשְׁתִּי אֶת הֶעָבָר…

וּבַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ. כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כָּאן וְעַכְשָׁו מֵעִיף אוֹתָנוּ קָדִימָה, אֶל עוֹלָם מְתֻקָּן יוֹתֵר, אֶל עוֹלָם שֶׁל גְּאֻלָּה! אָנוּ חַיִּים אֶת הֶעָתִיד!

כָּעֵת נַחֲזֹר לְהָמָן הָרָשָׁע וּלְשִׂמְחָתוֹ הַמֻּטְעֵית. נָכוֹן, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הִסְתַּלֵּק בַּאֲדָר שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר שֶׁנּוֹלַד בּוֹ. אֲבָל הָמָן הוּא גּוֹי, עִם רֹאשׁ שֶׁל גּוֹי, שֶׁתָּקוּעַ בַּמָּקוֹם. אֶצְלוֹ הֶעָבָר – עָבָר, וְזֶהוּ. אֲבָל אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ  הַלֵּדָה מֵעוֹלָם לֹא הִסְתַּיְּמָה. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ  נוֹלַד בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ, כִּי אֶצְלוֹ הַמַּסָּע מֵהַהֹוֶה אֶל הֶעָבָר הוּא חֵלֶק מֵהַסִּפּוּר. נָכוֹן, הוּא הִסְתַּלֵּק, אֲבָל מִיָּד אַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר לֶעָבָר וְנוֹלַד מֵחָדָשׁ…

נָכוֹן שֶׁבְּלִי רֶמֶז טוֹב אִי אֶפְשָׁר לְסַיֵּם? הִנֵּה: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ (=613) עוֹלֶה בְּגֵימַטְרְיָא… מְכוֹנַת זְמַן!

שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק אֶת הֶעָבָר וְלִחְיוֹת עָתִיד!

רָזִי