מחלוקת לשם שמים

כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ.

לפי הקבלה [א] "לשם שמים" היינו לעלות מ"שם" ל"שמים" וליחד אותם. "שם" היינו המלכות ו"שמים" היינו התפארת הממזגת את הגוונים, "שמים, אש ומים" (אש של הגבורה ומים של החסד). דווקא מתוך המחלוקת בין הדעות השונות בישראל, נולד יחוד בין בעלי המחלוקת, מיזוג וחיבור הנשמות.

המפרשים מתקשים: מה הכוונה "סופה להתקיים"? והרי הלכה רק כאחד הצדדים, "הלכה כבית הלל"! יש מפרשים שבעלי המחלוקת מתקיימים ואינם אובדים כקרח ועדתו. יש מפרשים שתכלית המחלוקת היא השגת האמת ותכלית זו מתקיימת, "מתוך הויכוח יתברר האמת"[ב]. אך פירושים אלו קצת קשים, שסוף סוף המחלוקת עצמה לא מתקיימת.

יש מפרשים [ג] שבאמת שתי הדעות קיימות, כי אמנם הלכה כבית הלל אבל "אלו ואלו דברי אלהים חיים הן"[ד] ויש לשתי הדעות שרש בעולמות העליונים. גם פירוש זה עדיין קשה במשמעות הפשוטה של הלשון "סופה להתקיים"[ה]. לכן מפרשים[ו] על פי דברי האר"י הקדוש שלעתיד תהיה הלכה כבית שמאי, ונמצא ש"סופה להתקיים ממש"!

ועדיין יש להבין: הרי שתי הדעות במחלוקת אינן מתקיימות כאחת, עכשיו מתקיימת דעת בית הלל ולעתיד דעת בית שמאי! לכן אומר הרבי[ז] הסבר מופלא: לעתיד יתגלה ששתי הדעות קיימות כאחת! כלומר, מצד גדרי הבריאה ניתן לומר הלכה כאחד הצדדים בלבד, אבל מצד רצון ה' (וכל המצוות הם רצון ה') יתכן שתהיה הלכה כבית הלל ובית שמאי יחד, שהרי הוא יתברך "נושא הפכים" ו"נמנע הנמנעות". אם כן, דברי האר"י שהלכה תהיה כבית שמאי אמורים לתקופה הראשונה של ימות המשיח אבל לאחר מכן יתעלה העולם עד שתתקיים ההלכה כבית הלל וכבית שמאי כאחת.

שרש מחלוקת הלל ושמאי הוא נשמת משה, ראשי תבות מחלוקת שמאי הלל. מחלוקת שמאי הלל = 1000, סוד אלף אורות שניתנו למשה במתן תורה. בדרגה זו, דברי שמאי והלל קיימים כאחד, ושמחים כנתינתם מסיני, כאשר בבחינת "נושא הפכים" הם עדיין בגדר הפכים אך נישאים יחד ואילו בבחינת "נמנע הנמנעות" הם אינם הפכים כלל אלא כולא חד ממש.

ורמז מופלא: הערך הממוצע של חמש המלים מחלוקת לשם שמים סופה להתקים = שמאי הלל!

נערך ע"י יוסף פלאי, לפי שיעור כ"ד סיון תשע"ט.

[א] ספר הליקוטים פרשת קרח.

[ב] שני הפירושים ברע"ב.

[ג] ראה דרך חיים והון עשיר.

[ד] עירובין יג, ב.

[ה] כדברי אדה"ז לקו"ת פרשת קרח נד, ג.

[ו] לקו"ת שם בשם מק"מ. וכך מפרש כאן החיד"א.

[ז] לפי ד"ה ויקח קרח תשכ"ז; ספר השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 33.