ניסן: טלה או אריה?

בניסן מתחילים מהתחלה, “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה”. כלומר, השנה אמנם מתחילה בתשרי אבל ניסן הוא ראשון לחודשים, אייר השני וכן הלאה. ניסן נקרא בתורה “חודש האביב” – הוא אב ל-יב חודשי השנה.

אם אנחנו בתחילתו של מחזור חודשים, כדאי להזכיר מהם המאפיינים העיקריים של החודש לפי הקבלה: מדובר במערכת שלמה של הקבלות והתאמות – לכל חודש יש אות אחת מתוך האלף-בית, שבט אחד משבטי ישראל, חוש מיוחד של הנפש, ואחד המזלות ברקיע. ובניסן: האות היא ה, השבט יהודה, החוש דיבור, והמזל טלה.

פֶּה סח ה

נסו להוציא צליל הַ ארוך מהפה. זוהי אות ממש קלה, קלילה ומלטפת. במלים אחרות, ה מייצגת את ‘המנוע הפנימי’ מאחורי כל האותיות, קול בסיסי שיוצא מהגרון, מהלב והריאות, ועליו ‘מתלבשות’ כל שאר האותיות. האות ה היא כנשימה לוחשת, היא דומה לנשמה וכל שאר האותיות דומות לגוף. עכשיו נתחיל להבין למה חכמינו אומרים שהקב”ה ברא את העולם באות ה – המקור לכל אמירה.

מכאן לחוש הדבור. רגע, כולנו מכירים את חמשת החושים, מאיפה הגיע החוש הזה? אלא שהמושג חוש בקבלה פירושו כשרון מסוים של הנפש, והדבור הוא בהחלט כשרון מופלא של האדם! ראינו שבכל דבור, בכל אחת מהאותיות, מסתתרת בעצם האות ה, והנה לנו קשר מובהק בין האות והחוש.

ומה הקשר לחודש ניסן? בואו ניזכר מה עושים בחג הפסח, בליל הסדר: פשוט מדברים, אומרים את ההגדה. פסח הוא חג החֵרות, והחרות האמתית היא כאשר יכולים להתבטא ולדבר ללא הפרעה. כך מסביר האר”י הקדוש שהמלה פֶּסַח היא בעצם צירוף המלים פֶּה סָח, פה מדבר! והנה ההגדה של פסח מתחילה במלים “הָא לַחְמָא עַנְיָא” – הפירוש הפשוט הוא “זה לחם עוני”, אבל המלה הֵא היא גם האות ה (בצורה מלאה, במילוי). יותר מזה, לפי נוסח המקובלים אומרים “הֵא לחמאעניא”. לכל זה מצטרפים דברי חז”ל ש”לחם עוני” פירושו “שעונים עליו דברים הרבה”.

נמשיך לשבט יהודה. ליהודה הובטחה המלכות, ממנו יבואו מנהיגי עם ישראל, כמו דוד המלך וצאצאיו. אך כדי להנהיג נכון צריך לדעת לדבר, ולכן המנהיג נקרא גם דַבָּר. למעשה, כל אחד מאתנו יכול להיות מנהיג, בחוג המשפחה או בעבודה. אם תדע לדבר נכון – תוכל להנהיג כראוי, בלי להשתמש בכוח.

אין מזל

נותר לנו מזל טלה. רגע, האם אנחנו מאמינים בכלל בכוכבים ומזלות? הרי “אין מזל לישראל” ויהדות לא מסתדרת עם הורוסקופ. נכון מאד, אבל יש מזל במשמעות של תכונת נפש מסוימת, נטיה אישית, שצריך לדעת לעצב ולכוון. המזל הוא מושג חשוב בקבלה, ופירושו מקור שממנו נוזלת השפעה, וכן בנפש האדם המזל הוא המשכה מהשורש הלא-מודע של הנשמה לתוך החלק המודע.

אולי אתה טלה, כבשה תמימה, ואולי אתה אריה, “גור אריה יהודה”. יתכן גם שאתה חצי כבשה וחצי אריה, כי יש כלל גדול של ‘התכללות’ – בכל תכונת-אב נמצאות גם התכונות האחרות, כמו בספירת העומר שנתחיל החודש, שבה מזכירים “חסד שבחסד”, “גבורה שבחסד” וכן הלאה. העיקר שתעשה עם התכונה שלך דברים טובים. וזה בדיוק מה שאומר קרבן פסח – הטלה שבתוכך יכול וצריך להתקרב, צריך לרתום אותו למטרות קדושות ונפלאות.

מתוך עלון התחדשות