מכון גל עיני כד ניסן תשנ בשירת הבריאה ניתן לזהות ארבעה רבדים: שירתו הפרטית של כל אחד...
מכון גל עיני יז תשרי תשנה התוועדות חוה"מ סוכות. נלמדו ניגון "אתה בחרתנו", ניגון "צמאה לך נפשי",...
מכון גל עיני טו תמוז תשנה הילולת האור החיים. נלמדו ניגון "צמאה" (רוסית), ניגון "סטביא פיטו" וניגון...
מכון גל עיני יט כסלו תשנב מה שהאמונה שותקת – מגלה הניגון. בהתוועדות חג הגאולה מוסבר בעומק...
מכון גל עיני ט כסלו תשנא בהתוועדות פעילה נלמד ניגונו של אדמו"ר האמצעי, ניגון המקהלה (ה'קפליא') וההסבר...
מכון גל עיני כב אב תשנא ראשי התבות אלול, היוצאים מהפסוק "…להוי' ויאמרו לאמר אשירה", רומזרים לשירת...
מכון גל עיני ח אייר תשעב ביטוי עצם הנשמה בניגון ארבע בבות והמדרגה הגבוהה של רעותא דלבא ננסה קצת לתאר את המדרגה הכי גבוהה: אצל חסידים ידוע שיש רק זמנים מיוחדים שמנגנים את ארבע הבבות של אדמו"ר הזקן. מה הבעיה? למה רק בזמנים מיוחדים אפשר לנגן זאת? אפילו קצת מקומם – אני לא יכול לשיר את השיר הזה?! אני אוהב אותו! מה הבעיה?! לשיר את השיר הזה בצורה ספונטאנית – "זינגט זיך" – היינו גילוי של ה"רעותא דלבא" מצד עצם הנשמה. לא מצד שום השגה, שום בחירה – שום דבר. לכן מתי הזמן המתאים לשיר? כשאתה במצב של יום כיפור. הרבי כל הזמן במצב הזה, אבל גם יהודי פשוט במצב של יום כפור או לפני התקיעות בראש השנה – באמת בא לו לנגן ארבע בבות, וקדימה שינגן. אין באמת הגבלה, רק השמירה לזמנים מיוחדים באה לומר שבאמת-באמת הניגון הזה אמור להיות הבטוי של התגלות היחידה שבנפש. כלומר, אתה לא חושב עכשיו, אתה לא רוצה לשיר אותו, לא בוחר לשיר אותו, אין לך שום השגה – רק זה מה ששר. זו קצת המחשה לגילוי עצם הנשמה.