עסק נולד

מפעל/עסק טוב ומצליח נבנה ומתקדם על שלשה יסודות (הרמוזים בביטוי “קדם מפעליו מאז“): מעורבות – ניהול נכון, בו המנהל מעורב ויודע על כל פרט, אך אינו מתערב ומפריע לעבודה התקינה; איכות – מוצר איכותי וטוב, עם שירות לקוחות מצוין; זרימה – ניהול נכון של תזרים מזומנים, התלוי בקשר טוב עם הבנקים והמשקיעים, כדי לאפשר את ההתפתחות התקינה.

בעוד הזרימה והמעורבות נוגעים לניהול המפעל, האיכות מאפיינת את התוצר עצמו. לכן, ניתן לתאר את הזרימה והמעורבות כאבא ואמא המולידים את המוצר:

האבא הוא “חכם הרואה את הנולד”, הצופה את העתיד ומנהל נכון את זרימת הכסף. בהקפדתו שלא להיות חלילה “לוה רשע ולא ישלם” הוא קונה לעצמו אמינות ובונה קשרים טובים עם הגורמים המממנים. הניהול המעורב הוא כשרון אמהי – אמא טובה יודעת בכל רגע נתון היכן נמצא כל אחד מילדיה ומה מצבו, אך היא יודעת לתת לכל ילד מקום לבנית עצמאות והתפתחות אישית-יחודית ושמחה בצמיחתו.

הכישורים ההוריים מולידים את המוצר האיכותי – הנאמנות האבהית, שעיקרה “משא ומתן באמונה”, מתבטאת בשירות הלקוחות שעומד מאחורי המוצר ובונה את האמינות שלו. ציפיות האמהות המעורבת – שמכירה באיכות המיוחדת של כל עובד ונותנת לה מקום – מתבטאת בסופו של דבר באיכותו של המוצר עצמו, בו מתבטאת המצוינות היחודית של המפעל-המשפחה.

בלשון הקבלה, אבא ואמא הם חכמה ובינה והבן הבכור (“ברא בוכרא”) הוא ספירת הדעת. על יהודי (המתאפיין בכח הדעת שלו) לקיים “בכל דרכיך דעהו” גם בעסקיו, ולראות בהם שליחות. בדעת יש גם כח של חיבור לזולת (עד ל”והאדם ידע את חוה אשתו”), וגם כח של מודעות-הודעה (כנגד החסדים והגבורות שבדעת, המקבלים, בהתאמה, מאבא ואמא):

כאשר רואים בעסק נקודת מפגש בין נשמות – שירות הלקוחות נראה בהתאם. המפגש עם הלקוח רצוי לכתחילה, השירות איכותי, והוא מחולל חיבורים פוריים ומועילים לעולם כולו.

יהודי ירא שמים מודע גם לממד עמוק נוסף בעסק – קידוש ה’. הזהירות מחילול השם מכתיבה זהירות יתרה ב”משא ומתן באמונה”, והרצון לקדש שם שמים מניע להביא את המוצר/השירות האיכותי ביותר. לא בכדי, היהודים הם היזמים, הממציאים והסוחרים המניעים את כלכלת העולם – הם רואים בכך חלק משליחותם, לפרסם את ה’ על ידי הבלטת-הודעת מעלת בניו-עבדיו, עמו ישראל (פרסום הנעשה בשפה שהעולם מבין). בסופו של דבר, הסוחר מלקט ניצוצות קדושים מהעולם כולו, ובקידוש ה’ שלו גם מקרב את האומות לעם ישראל (ועד לגיור גרים פוטנציאליים), כפי שמציין משה רבינו בברכת זבולון הסוחר, שבעסקי היצוא והיבוא שלו גורם ל”עמים הר יקראו, שם יזבחו זבחי צדק”.