לִפְנֵי מוֹתוֹ אוֹסֵף אֵלָיו יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וּמַשְׁבִּיעַ אוֹתָם לְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוֹתָיו מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלִקְבֹּר אוֹתָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַחַד עִם הַשְּׁבוּעָה מוֹסֵר יוֹסֵף לָאַחִים אֶת סִיסְמַת הַגְּאֻלָּה, עָלֶיהָ הוּא חוֹזֵר פַּעֲמַיִם. יָבוֹאוּ יָמִים, מְנַבֵּא לָהֶם יוֹסֵף, בָּהֶם יִהְיוּ צֶאֱצָאֵנוּ שְׁקוּעִים בְּסֵבֶל הַגָּלוּת עַד צַוָּאר. הַעֲבִירוּ הָלְאָה, מֵאָב לְבֵן, אֶת הַקּוֹד הַסּוֹדִי לַיְּצִיאָה מִן הַגָּלוּת. בָּרֶגַע שֶׁיָּבוֹא הַגּוֹאֵל וּבְפִיו הַקּוֹד דְּעוּ לָכֶם שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת: "פָּקֹד יִפְקֹד!".
וְאָכֵן, כְּמָאתַיִם שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצוּיִים בְּעֹמֶק הַגָּלוּת וּמְשַׁוְּעִים מִתּוֹךְ סִבְלוֹת מִצְרַיִם, מוֹפִיעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבְפִיו סִיסְמַת הַגְּאֻלָּה: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם". עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים וּמִיָּד 'נִדְלַק' – "וַיַּאֲמֵן הָעָם".
מָה פֵּשֶׁר הַקּוֹד הַסּוֹדִי הַזֶּה?
כֵּן הַמְּפַקֵּד!
פַּעַם בְּשָׁנָה הַכִּתָּה כְּמֶרְקָחָה. זֶה קוֹרֶה קְצָת אַחֲרֵי הַחַגִּים, אַחֲרֵי שֶׁהַמּוֹרֶה כְּבָר מַכִּיר אֶת הַתַּלְמִידִים בַּכִּתָּה וְעֹמֶס תְּחִלַּת הַשָּׁנָה כְּבָר מֵאֲחוֹרֵנוּ – הַבְּחִירוֹת לְוַעַד הַכִּתָּה. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ נִרְאֵית תְּקוּפַת בְּחִירוֹת? כְּמוֹ שׁוּק. כָּל אֶחָד מֵהַמִּתְמוֹדְדִים מְנַסֶּה אוֹתָנוּ לְשַׁכְנֵעַ שֶׁהוּא הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לַתַּפְקִיד כְּדֵי שֶׁנִּבְחַר בּוֹ, וְרַק בּוֹ. "אֲנִי", מַצְהִיר לְמָשָׁל מוֹטִי, "מְקַיֵּם מָה שֶׁאֲנִי מַבְטִיחַ וְלָכֵן אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלַי. אֲנִי לֹא מֵאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹכְחִים בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי".
הַאִם יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַזִּכָּרוֹן, עָלָיו מַצְהִיר מוֹטִי, לְבֵין הַתַּפְקִיד אוֹתוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ לָקַחַת לְיָדָיו? כַּנִּרְאֶה שֶׁכֵּן. תַּפְקִיד קָשׁוּר בְּדֶרֶךְ כְּלָל עִם פְּקֻדָּה, וְלָכֵן מִי שֶׁנִּבְחַר וּמְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הָאַחְרָיוּת לִפְעִילוּת הַכִּתָּה מַתְחִיל, כְּמוֹ מְפַקֵּד, לְחַלֵּק לַאֲחֵרִים פְּקֻדּוֹת… נָכוֹן, אֲבָל מְפַקֵּד אֲמִתִּי הוּא מִי שֶׁרוֹאִים עָלָיו שֶׁאִכְפַּת לוֹ הַנּוֹשֵׂא עָלָיו הוּא הִתְמַנָּה וְהוּא מָסוּר אֵלָיו. הוּא לֹא רַק זוֹכֵר אֶת הַתָּכְנִיּוֹת לְעַצְמוֹ, בָּרֹאשׁ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא גַּם עָסוּק לְהָבִיא אוֹתָן לְהַגְשָׁמָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, שֶׁכֻּלָּנוּ נֵהָנֶה מֵהַתּוֹצָאוֹת. מִבְּחִינָתוֹ, רַק אָז מִסְתַּיֵּם הַתַּפְקִיד. זֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין זִכָּרוֹן לִפְקִידָה.
מָה עוֹד קָשׁוּר עִם פְּקִידָה? כַּמּוּבָן, סְפִירָה. מִנְיַן נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִקְרָא בַּתּוֹרָה מִפְקָד, אוֹתוֹ עוֹרֵךְ הַמַּנְהִיג, הַמְּפַקֵּד, שֶׁל הָעָם. מְפַקֵּד אֲמִתִּי לוֹקֵחַ אֶת תַּפְקִידוֹ בִּרְצִינוּת, עַד לְאַחֲרוֹן הַפְּרָטִים, וְלָכֵן הוּא חַיָּב לָדַעַת בִּמְדֻיָּק אֶת מִסְפָּרָם שֶׁל אֲנָשָׁיו וְכַמָּה חַיָּלִים עוֹמְדִים לִרְשׁוּתוֹ.
הַמְּפַקֵּד הַגָּדוֹל
כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ ה' יִתְבָּרֵךְ לִפְקֹד וְלִגְאֹל אוֹתָנוּ הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּכָל הַתֹּקֶף וּבִמְלֹא הָרְצִינוּת. בְּהַבְטָחָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הוּא מַבְטִיחַ כִּי יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ ה' 'יִפְקֹד', בִּלְשׁוֹן עָתִיד. כַּאֲשֶׁר מְצַוֶּה ה' עַל מֹשֶׁה לְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל עַל בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה הוּא אוֹמֵר 'פָּקַדְתִּי', בִּלְשׁוֹן עָבַר. כְּלוֹמַר, הִנֵּה אֲנִי כְּבָר כָּאן, מוּכָן לִפְעֻלָּה. מָה שֶׁפָּחוֹת מוּבָן הוּא כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן בִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים. גַּם בְּהַבְטָחַת הֶעָתִיד שֶׁל יוֹסֵף וְגַם בְּהַגָּעָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּפֹעַל נוֹסָף הַבִּטּוּי 'פָּקֹד' – "פָּקֹד יִפְקֹד", "פָּקֹד פָּקַדְתִּי".
מֵעַל לַזְּמַן
מִתְגַּעְגְּעִים לְשִׁעוּרֵי לָשׁוֹן? הִנֵּה פִּנָּה קְצָרָה: כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לְתָאֵר פְּעֻלַּת פְּקִידָה שֶׁעָשִׂיתִי בֶּעָבָר אֲנִי אוֹמֵר: 'פָּקַדְתִּי'; כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְתָאֵר פְּקִידָה שֶׁאֲנִי עָסוּק בָּהּ בְּרֶגַע זֶה אֲנִי אוֹמֵר: 'פֹּקֵד'; כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עַל תָּכְנִיּוֹת הַפְּקִידָה שֶׁלִּי בֶּעָתִיד אֲנִי אוֹמֵר: 'אֶפְקֹד'; כַּאֲשֶׁר אֲנִי פּוֹקֵד עַל מִישֶׁהוּ לִנְהֹג כָּךְ אֲצַוֶּה עָלָיו: 'פְּקֹד'. מָתַי מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּמִּלָּה 'פָּקֹד'?
זוֹהִי צוּרָה יִחוּדִית בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. הִיא לֹא שַׁיֶּכֶת לִזְמַן מְסֻיָּם – בֶּעָבָר, בַּהֹוֶה אוֹ בֶּעָתִיד – אֶלָּא בָּאָה לְתָאֵר אֶת אוֹתָהּ הַפְּעֻלָּה מֵעַל לַזְּמַן, עוֹד לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ עָשָׂה אוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ. כַּאֲשֶׁר אוֹמֵר ה' אֶת הַבִּטּוּי 'פָּקֹד פָּקַדְתִּי' הוּא מִתְכַּוֵּן לוֹמַר, שֶׁעוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא נִגַּשׁ לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְלִגְאֹל אוֹתָם בְּפֹעַל מֵהַצָּרוֹת בָּהֶן הֵם נְתוּנִים, הוּא גּוֹאֵל עוֹד מִישֶׁהוּ. הוּא גּוֹאֵל… אֶת עַצְמוֹ!
עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה
מְסַפְּרִים עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁיּוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד סָמוּךְ לְשַׁבָּת הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו הַקְּרוֹבִים וְצִוָּה עֲלֵיהֶם: "יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ!". לְאָן? לֹא שׁוֹאֲלִים. תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מֻרְגָּלִים בְּכָךְ. חִישׁ מַהֵר אוֹרֵז כָּל אֶחָד מֵהֶם תִּיק קָטָן, הֵם מִתְיַשְּׁבִים בָּעֲגָלָה וּבִקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ מַגִּיעִים לִכְפָר נִדָּח, אֵי שָׁם. פָּנָיו הַמְּאֻיָּמוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק אוֹמְרוֹת הַכֹּל. גְּזֵרָה קָשָׁה מְרַחֶפֶת. בְּמֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ מְמַעֵט הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בְּדִבּוּר וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי ה'. מְעַט לִפְנֵי יְצִיאַת הַשַּׁבָּת, בִּשְׁעַת 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין', אוֹרוּ לְפֶתַע עֵינָיו וּפָנָיו צָהֲבוּ מִשִּׂמְחָה, וְהַתַּלְמִידִים מְבִינִים: הַגְּזֵרָה בֻּטְּלָה!
רַק לְאַחַר הַבְדָּלָה מְעִזִּים הַתַּלְמִידִים וּפוֹנִים אֶל הַצַּדִּיק בִּשְׁאֵלָה: "רַבֵּנוּ, מָה פֵּשֶׁר הַשַּׁבָּת הַזּוֹ? מָה הִתְרַחֵשׁ בְּסוֹפָהּ?". "דְּעוּ לָכֶם", עוֹנֶה הַצַּדִּיק, "כִּי פּוֹגְרוֹם גָּדוֹל תִּכְנְנוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲרֹךְ בִּכְפָר זֶה, בּוֹ אָנוּ שׁוֹהִים. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת הִתְחַנַּנְתִּי וּפָעַלְתִּי לְבִטּוּל הַגְּזֵרָה. רַק לִקְרַאת סוֹפָהּ עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי וְהַגְּזֵרָה בֻּטְּלָה. הַפּוֹרְעִים חָזְרוּ לְבֵיתָם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ".
תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁמֻּרְגָּלִים בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, אֵינָם מַרְפִּים: "רַבֵּנוּ, לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת יָדוּעַ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחֲךָ. הֲרֵי 'צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם!'. וּבְכָל זֹאת", מוֹסִיפִים הַתַּלְמִידִים לְהַקְשׁוֹת, "אֶת זֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת גַּם מִמֶּעזִ'יבּוּז', מֵהַבַּיִת. מַדּוּעַ הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ בְּעַצְמֵנוּ עַד לְכָאן?".
פְּנֵי הַצַּדִּיק הִרְצִינוּ בְּבַת אַחַת וְכָךְ עָנָה לָהֶם: "דְּעוּ לָכֶם תַּלְמִידַי! אֲנִי אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתִי עוֹשֶׂה בְּכָל כּוֹחוֹתַי. אֲבָל לַה' יִתְבָּרֵךְ יֵשׁ אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁלּוֹ. אִם אַצְלִיחַ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה – מָה טוֹב! אֲבָל אִם לֹא – רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת עִם אוֹתָם הַיְּהוּדִים בְּעֵת צָרָתָם!".
וְהוּצֵאתִי אִתְּכֶם
מִמִּי לָמַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַנְהָגָה זוֹ? צַדִּיקִים מִתְדַּמִּים לַה'. כַּאֲשֶׁר אָנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, נְתוּנִים בְּצָרָה – גַּם ה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא אִתָּנוּ בַּגָּלוּת! כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִגְאָלִים מִמֶּנָּה – יוֹצֵא גַּם הוּא מִן הַגָּלוּת. סִסְמַת הַגְּאֻלָּה נִפְתַּחַת עִם הַגְּאֻלָּה שֶׁל ה', עִם הַיְּצִיאָה שֶׁלּוֹ מִמַּסְגֵּר הַגָּלוּת. כְּדֵי לְעוֹרֵר אֵצֶל יְהוּדִי חֵשֶׁק לָקוּם לָצֵאת מִן הַגָּלוּת יֵשׁ לְעוֹרֵר אֶצְלוֹ קֹדֶם כֹּל רַחֲמִים עַל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. גַּם הִיא בְּגָלוּת עֲמֻקָּה, וּכְדֵי לָצֵאת מִמֶּנָּה יֵשׁ לִפְקֹד אוֹתָהּ! כָּל שְׁהוּת נוֹסֶפֶת בַּגָּלוּת הִיא חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד!
זֶהוּ סוֹדָהּ שֶׁל מִלַּת הַפְּתִיחָה לְסִסְמַת הַגְּאֻלָּה: 'פָּקֹד' – לַשְּׁכִינָה הַשְּׁבוּיָה בַּגָּלוּת! 'יִפְקֹד' – לִי, לְךָ וּלְכֻלָּנוּ!
שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת בְּרֹב שִׁירָה וְזִמְרָה!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי