פרשת המלך, שענינה שמירת המלך מחטא והנהגתו בדרך התורה, חותמת "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל". רש"י מדגיש ששאול המלך לא קיים את "לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול" – בעברו על מצות הנביא שמואל – ולכן לא האריך ימים על ממלכתו. אכן, דוד – שהחליף את שאול – נכשל מספר פעמים (ובנו שלמה אף עבר על כל מצוות המלך) ובכל זאת לא סרה המלכות מביתו. מדוע?
העברת המלוכה משאול לדוד היא 'שינוי סברא' במהות המלכות: שאול הוא מלך צדיק, "'בן שנה שאול במלכו', כבן שנה שלא טעם טעם חטא", ולכן מדקדקים עמו כחוט השערה ומעבירים ממנו את המלכות אחרי חטא קל. לעומתו, דוד הקים עולה של תשובה ליחיד – הוא נופל אך חוזר בתשובה. 'שינוי הסברא' בבריאת העולם, אותו בקש לברוא ה' במדת הדין, אך ראה שאינו מתקיים ושתף עמה מדת הרחמים, נכון גם למלכות: במציאות הנפולה של העולם הזה זקוקים דווקא למלך עליו נאמר "אשר נשיא יחטא", אשרי הדור שהנשיא שלו מכיר בחטאיו ועושה עליהם תשובה.
אמנם, דווקא בהעברת המלכות משאול לדוד נאמר "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" – אף כי ה' נחם על המלכת שאול ושִנה את דעתו ("נחמתי כי המלכתי את שאול למלך"), בסופו של דבר גם הסברא הראשונה תתקיים וזאת התורה – כולל פרשת המלך – לא תהא מוחלפת: שאול הוא התזה הראשונה כיצד צריכה להראות מלכות ודוד שבא אחריו הוא האנטיתזה, אך מלך המשיח יהיה סינתזה של שני המלכים הללו (שכל אחד מהם נקרא "משיח הוי'") – צדיק וגם בעל תשובה. כיצד?
משיח בא מבית דוד, וככזה הוא בעל תשובה, אך בדורנו – דור התשובה ודור הגאולה – מקבלת התשובה משמעות חדשה: במושגי חז"ל בעל תשובה הוא מי שקבל חינוך יהודי כשר, אך נפל בחטא (דוגמת דוד, בנו של ישי הצדיק המושלם, שלא היה מושלם כאביו) – או אפילו מי ש"שנה ופירש" – וחזר בתשובה למקורו וחינוכו הראשון. לעומת זאת, רוב בעלי התשובה היום הם בגדר "תינוקות שנשבו", שמעולם לא קבלו חינוך תורני. בעל תשובה היום הוא 'בחור טוב' – בעל אופי של צדיק – שפשוט לא הכיר את מצוות התורה (ובמובן זה היה צדיק יותר מרוב שומרי התורה והמצוות שנכשלים פה ושם בעבירות, למרות ידיעותיהם וחינוכם). אכן, ברגע שהוא נחשף אליהם באופן פנימי וראוי הוא משנה את דרכיו ומתעורר בהתלהבות לעבודת ה'. אנו מחכים לצדיק שהוא גם בעל תשובה, שיראה כיצד אפשר לתקן מהשרש וליישר לחלוטין גם מה שנראה כמעוות ועקום מתולדתו, וכך יגאל את העולם כולו.