לעמירם בן אוליאל שי'
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
הרבה נשמות ישראל הנן אתך עמך יחד, בימי הדין הבאים – דין אמת לאמתו, לא דין של עלמא דשקרא שהוא עיוות הדין – ה' ישפוט אותנו ויזכה אותנו ועד שישועת ה' כהרף עין. חזק ואמץ.
בכל יום ובכל שעה על כל יהודי להאיר את הסביבה בה הוא נמצא באותו רגע בהשגחה פרטית וגם במצבים קשים לעבוד את ה' בשמחה ולרקוד יחד עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב "ברוך אתה ה' שלא עשני גוי" וכו'.
ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!
הרב יצחק גינזבורג
בשולי המכתב
לאחרונה נדחה בבג"ץ ערעורו של עמירם בן אוליאל המואשם ברצח ב'פרשת דומא'. הרשעתו של עמירם התבססה על הודאתו שניתנה לאחר שעבר עינויים בחקירת שב"כ (כמפורט בפרוטוקולים שרק חלקם הותר לפרסום). עד היום, עמירם מוחזק במאסר בבידוד חמור ותנאים קשים ביותר, והמאבק הציבורי שמתנהל למענו נמשך.
העוול בפרשה זו זועק לשמים, וניכרים דברי הכתוב "מקום המשפט שמה הרשע". נזכיר בקצרה כמה נקודות:
א. עצם השימוש (במקרה זה ודומים לו) הפסול והמזעזע ב'אמצעים מיוחדים', שם מכובס לעינויים.
ב. ההסתמכות על הודאת הנאשם שבאה אך ורק בעקבות העינויים. יש להזכיר שלפי משפט התורה "אין אדם משים עצמו רשע"[א] ואינו נענש על פי הודאת פיו, כל שכן וקל וחומר כאשר הודאה זו נגבתה תחת לחץ פיזי ונפשי מובהק כגון זה.
ג. החמור ביותר הוא עצם ההשוואה בין אויב לאוהב. במדינה יהודית ראויה לשמה, מי שזומם לפגוע בעם היהודי הוא אויב, והיחס אליו נגזר בהתאם. לשם כך קיים בצדק גוף כמו 'שירות הבטחון הכללי' הפועל גם באמצעים מיוחדים וחריגים על מנת למנוע ולסכל פעילות חבלנית, לאומנית ואנטישמית. אולם כלפי אחים יהודים, גם במקרה שהם טועים וגם אם יש להענישם, היחס צריך להיות שונה לגמרי. כאן צריכה לפעול המשטרה ולא השב"כ, ולהשתמש בדרכי החקירה המקובלות בתחום הפלילי. ביחס לאויבים, המטרה היא נצחון, מלחמה נחושה וחתירה להכרעה. ואילו כלפי אחים המטרה העיקרית היא "משפט צדק", "צדק צדק תרדֹף"[ב] (להגיע לצדק באמצעים של צדק).
ד. קשה להתעלם מהיחס הקשוח והמחמיר לאסירים לאומיים יהודים כמו עמירם לעומת היחס הטוב אליו זוכים מחבלים רבים בכלא הישראלי (כולל הטבות מיוחדות שנחשפו לאחרונה, וד"ל).
פרשה זו מהווה תזכורת לתפלה מעומק לב "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה", בכינון משפט צדק בארצנו לפי תורת ישראל, במהרה בימינו.