שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד

שָׁלוֹם יְלָדִים!

בְּיוֹם חֲמִישִׁי הַקָּרוֹב נְצַיֵּן אֶת יוֹם חַי אֱלוּל, יוֹם הֻלַּדְתָּם שֶׁל "שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים" – הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן. הַטַּעַם הַפְּנִימִי לְהֻלַּדְתָּם דַּוְקָא בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל נָעוּץ בַּתַּפְקִיד שֶׁלִּשְׁמוֹ נִשְׁלְחָה נִשְׁמָתָם לָעוֹלָם – לְהַכְנִיס חַיּוּת וּטְרִיּוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשׁוּבָה וּמִמֵּילָא מִתְבַּקֵּשׁ שֶׁהַחַיּוּת הַחֲדָשָׁה שֶׁמְּבִיאִים לָנוּ צַדִּיקִים אֵלּוּ קְשׁוּרָה עִם חִדּוּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה.

בֶּעָבָר, לִפְנֵי הִתְגַּלּוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָיָה חֹדֶשׁ אֱלוּל מְלֻוֶּה בַּאֲוִירָה שֶׁל יִרְאָה וּפַחַד. הַבַּעַל שֵׁם טוֹב סָבַר שֶׁתְּשׁוּבָה הִיא דַּוְקָא מָקוֹר עָצוּם שֶׁל שִׂמְחָה, וּבְכָךְ דָּאַג לְהַכְנִיס חַיּוּת וְרַעֲנַנּוּת בַּעֲבוֹדַת חֹדֶשׁ אֱלוּל.

רַבִּי זוּשָׁא מֵאַנִיפּוֹלִי, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ, הִצְטַיֵּן בְּשִׁפְלוּתוֹ וּבְעַנְוְתָנוּתוֹ. "אֲנִי", כָּךְ טָעַן, "אֵינֶנִּי מֵבִין גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' וּבֶטַח לֹא בָּקִיא בְּסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּמַדְנוּ מֵהָרַבִּי שֶׁלָּנוּ". "עֲבוּרִי", הִסְבִּיר, "רוֹמֶזֶת הַמִּלָּה תְּשׁוּבָה בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹתֶיהָ לַחֲמִשָּׁה פְּסוּקִים עִקָּרִיִּים:

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ"

"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד"

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"

"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ"

"הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם ה' אלֹקֶךָ"

עַל תְּמִימוּת לָמַדְנוּ מְעַט בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. זוֹכְרִים? אָז הַיּוֹם נְדַבֵּר עַל הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי.

אֵין לִי צָרוֹת

הִתְחַלְנוּ עִם רַבִּי זוּשָׁא, אָז נַמְשִׁיךְ אִתּוֹ עוֹד קְצָת. יוֹם אֶחָד נִכְנַס יְהוּדִי אֶל הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ וּבְפִיו שְׁאֵלָה: "רַבִּי, יֵשׁ לִי קוּשְׁיָא בַּגְּמָרָא. עָבַרְתִּי עַל כָּל הַמְּפָרְשִׁים וַעֲדַיִן לֹא מָצָאתִי עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה". "וּמַהִי שְׁאֵלָתְךָ?", הִתְעַנֵּן הָרַבִּי.

וּבְכֵן, כָּתוּב בַּגְּמָרָא שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה. אָז כַּמּוּבָן שֶׁאֵין כַּוָּנַת הַגְּמָרָא שֶׁמִּלּוֹת הַבְּרָכָה עַל שְׁמִיעַת בְּשׂוֹרָה מַעֲצִיבָה צְרִיכוֹת לִהְיוֹת זֵהוֹת לְאֵלּוּ שֶׁל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וּמְשַׂמַּחַת. הֲרֵי עַל בְּשׂוֹרוֹת מְשַׂמְּחוֹת אָנוּ מְבָרְכִים בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' וְאִלּוּ עַל בְּשׂוֹרוֹת שֶׁאֵינָן טוֹבוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ עָלָיו לְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. הַגְּמָרָא מַסְבִּירָה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לַצּוּרָה בָּהּ עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת הַבְּשׂוֹרָה. אִם אָדָם זָכָה בְּהַגְרָלָה בִּסְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד הוּא וַדַּאי שָׂמֵחַ. וְאִם הוּא הִפְסִיד אֶת אוֹתוֹ סְכוּם? גַּם עָלָיו לִשְׂמֹחַ!

עַד כָּאן דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, וְכָאן פּוֹנֶה הַיְּהוּדִי אֶל הַמַּגִּיד וְאוֹמֵר: "אֲבָל אֵיךְ, רַבִּי?! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וְלִשְׂמֹחַ בַּצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עָלַי. הֲרֵי הַצָּרוֹת הֵן צָרוֹת!". "זוֹ שְׁאֵלָה כְּבֵדָה", עוֹנֶה לוֹ הַמַּגִּיד, "שְׁאֵלָה שֶׁרַק רַבִּי זוּשָׁא יוּכַל לַעֲנוֹת לְךָ עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה".

וְכָךְ מוֹצֵא אוֹתוֹ יְהוּדִי אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד מוּל רַבִּי זוּשָׁא. רַבִּי זוּשָׁא יָשַׁב בְּאוֹתָהּ עֵת בִּמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ בְּיַרְכְּתֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. "רַבִּי, שְׁאֵלָה לִי". רַבִּי זוּשָׁא הֵרִים עֵינָיו מֵהַסֵּפֶר וּמִיָּד הֵשִׁיב: "רַבִּי אֲנִי לֹא, אֲבָל בְּמָה אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ?". "יֵשׁ לִי קוּשְׁיָא חֲמוּרָה בַּגְּמָרָא", הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי. "שְׁאֵלוֹת בִּגְמָרָא יֵשׁ לְךָ? נוּ, אָז בְּוַדַּאי פָּנִית לְמוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, לַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ". "נָכוֹן", הֶחֱזִיר הַיְּהוּדִי, "וְהוּא זֶה שֶׁהִפְנָה אוֹתִי אֵלֶיךָ".

"הַמַּגִּיד?! הוּא הִפְנָה אוֹתְךָ אֵלַי?", מִתְפַּלֵּא רַבִּי זוּשָׁא, "מוּזָר, הֲרֵי זוּשָׁא אֵינוֹ מִן הַלַּמְדָנִים". בְּכָל זֹאת, לְדִבְרֵי הַמַּגִּיד אֵין מְסָרְבִים. "מַהִי שְׁאֵלָתְךָ?"

הַיְּהוּדִי חָזַר בַּאֲרִיכוּת עַל שְׁאֵלָתוֹ, וְסִיֵּם: "…הֲרֵי צָרוֹת הֵן צָרוֹת! אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ בָּהֶן?" רַבִּי זוּשָׁא הִרְהֵר מְעַט, וּכְמוֹ יְהוּדִי טוֹב עָנָה בִּשְׁאֵלָה: "בֶּאֱמֶת לֹא מוּבָן. מַדּוּעַ הַמַּגִּיד שָׁלַח אוֹתְךָ דַּוְקָא אֵלַי? הֲרֵי לִי אַף פַּעַם לֹא הָיוּ צָרוֹת…". וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ, לְרַבִּי זוּשָׁא לֹא הָיוּ חַיִּים קַלִּים כְּלָל וּכְלָל.

מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת

פֵּרוּשׁוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁל הַפָּסוּק "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" הוּא שֶׁעָלַי לָשִׂים תָּמִיד מוּל עֵינַי דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד – אֶת ה' יִתְבָּרַךְ. בְּכָל מָקוֹם בּוֹ אֲנִי נִמְצָא – הוּא נִמְצָא מוּלִי וְרוֹאֶה בְּמַעֲשַׂי. הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מְגַלֶּה לָנוּ אֶת עֹמֶק הַפָּסוּק, כֵּיצַד עָלַי לִנְהֹג כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ: עָלַי לִהְיוֹת בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ. הֱיוֹת וְה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא תָּמִיד, לֹא רַק בְּכָל מָקוֹם, אֶלָּא גַּם בְּכָל זְמַן וּבְכָל מַצַּב רוּחַ שֶׁעוֹבֵר עָלַי – הֲרֵי שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה לִי הוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא הוּא בְּוַדַּאי מְכֻוָּן לְטוֹבָתִי.

לְדֻגְמָה: אָמְרוּ עָלַי שֶׁאֲנִי חָכָם? נֶחְמָד. אָמְרוּ עָלַי שֶׁאֲנִי טִפֵּשׁ? פָּחוֹת נֶחְמָד, אֲבָל מָה זֶה בְּעֶצֶם מְשַׁנֶּה? הַנּוֹשֵׂא אֵינוֹ מָה אֲנִי, אֶלָּא מָה הוּא, מָה חָשׁוּב לַה' וּמָה מוֹעִיל לַעֲבוֹדָתוֹ. וְכִי מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם לֹא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת ה'? אִם כָּךְ, מָה אִכְפַּת לִי?

כַּאֲשֶׁר מִי שֶׁעוֹמֵד מוּל עֵינַי הוּא ה' יִתְבָּרַךְ, וְלֹא מָה נֶחְמָד וְנָעִים לִי, הוֹפֵךְ כָּל מַצָּב אוֹ כָּל מְאֹרָע שֶׁעוֹבֵר עָלַי לִהְיוֹת שָׁוֶה בְּעֵינַי. הֶגְיוֹנִי שֶׁאַרְגִּישׁ 'עַל הַגֹּבַהּ', כְּמוֹ מִי שֶׁהִגִּיעַ לְפִסְגַּת הַר גָּבוֹהַּ, לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי מַחְמָאוֹת. יִתָּכֵן וַאֲנִי 'מְבֹאָס' אַחֲרֵי שֶׁיָּרְדוּ עָלַי וְהוֹרִידוּ אוֹתִי, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁלִּי כָּרֶגַע הִיא כְּמוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּמְצָא בָּעֵמֶק הֲכִי שָׁפֵל וְנָמוּךְ בָּעוֹלָם. אֲבָל בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – הַכֹּל מִבְּחִינָתִי שָׁוֶה, לְלֹא עֲלִיּוֹת וּלְלֹא מוֹרָדוֹת, כְּמוֹ הַמִּישׁוֹר. לָמָּה? כִּי כָּךְ ה' רָצָה! "הֵן [כֵּן] וְלָאו [וְלֹא] שָׁוִים אֶצְלוֹ".

לַתְּכוּנָה זוֹ קוֹרֵא הַבַּעַל שֵׁם טוֹב "מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת" – "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד!"

שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁוּוֹת אֶת ה' וּלְהִשְׁתַּוּוֹת מוּלוֹ!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי