שִׂמְחָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה

רָזִי יְגַלֶּה לָנוּ לָמָּה אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים וְרוֹקְדִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה
artlevin.com

שָׁלוֹם יְלָדִים!

אֲנִי מְאוֹד מְקַוֶּה שֶׁאֶת הַמָּדוֹר הַזֶּה תַּסְפִּיקוּ לִקְרֹא עוֹד לִפְנֵי הַחַג. אַתֶּם שׁוֹאֲלִים לָמָּה? כִּי אֶת חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה צָרִיךְ לְנַצֵּל לִשְׂמֹחַ עִם הַתּוֹרָה, כִּפְשׁוּטוֹ, בְּשִׁירָה וְרִקּוּדִים! הָרַבִּי הָרָשָׁ”בּ (רַבִּי שָׁלוֹם דֹּב בֶּער) הָיָה אוֹמֵר, כִּי יֵשׁ לְיַקֵּר כָּל דַּקָּה מִשְּׁעוֹת הַחַג עַד מְאוֹד, מִשּׁוּם שֶׁ”בְּכָל רֶגַע יְכוֹלִים לִשְׁאֹב אוֹצָרוֹת בִּדְלָיִים וְחָבִיּוֹת, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְזֹאת עַל יְדֵי הָרִקּוּדִים”. מְסַפְּרִים עַל הָרַבִּי, בַּשָּׁנִים שֶׁלִּפְנֵי נְשִׂיאוּתוֹ, שֶׁרָקַד בְּמֶרֶץ עַד שָׁעָה מְאוֹד מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה וְעַד שֶׁבָּאוּ לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁתְּפִיפוֹת צַעֲדֵי הָרִקּוּד מַקְשׁוֹת עַל חוֹתְנוֹ, הָרַבִּי הָרָיָי”צ, לְהֵרָדֵם. לְהַפְסִיק לֹא רָצָה הָרַבִּי, אֲבָל גַּם לְהַפְרִיעַ, חָלִילָה, לֹא רָצָה. הוּא לֹא הִסֵּס לְרֶגַע, חָלַץ אֶת נְעָלָיו וְהִמְשִׁיךְ אֶת הָרִקּוּד בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת…

אָז בְּבַקָּשָׁה, לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹת אַף אֶחָד יוֹשֵׁב לוֹ מִחוּץ לַמַּעְגָּל וּמִסְתַּכֵּל. קָמִים לִרְקֹד!

לִלְמֹד אוֹ לִרְקֹד?

אָז עַל מָה בְּעֶצֶם הַשִּׂמְחָה? וְלָמָּה דַּוְקָא בְּרִקּוּד?

אָנוּ יוֹדְעִים כִּי הַסִּבָּה לָרִקּוּדִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה הִיא מִשּׁוּם שֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת הַתּוֹרָה. מִשִּׂמְחַת תּוֹרָה הַקּוֹדֵם חָלְפָה שָׁנָה, בָּהּ הִשְׁלַמְנוּ אֶת קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ. אָז בְּעֶצֶם זוֹ מְסִבַּת סִיּוּם שֶׁהִיא גַּם מְסִבַּת פְּתִיחָה, וְזֶה כְּבָר מְעוֹרֵר אֶצְלִי שְׁאֵלָה, אֲבָל קֹדֶם אֲשַׁתֵּף אֶתְכֶם בְּאֵרוּעַ מִסּוֹף הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה – מְסִבַּת סִיּוּם חֻמָּשׁ וַיִּקְרָא. לֹא סוֹד הוּא שֶׁלִּמּוּד פָּרָשִׁיּוֹת הַחֻמָּשׁ – הַקָּרְבָּנוֹת, הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה לְמִינֵיהֶם – אֵינוֹ מְלָאכָה קַלָּה. הָרַב שֶׁלָּנוּ הֶחֱלִיט שֶׁאֶצְלֵנוּ זֶה יִהְיֶה אַחֶרֶת, אֲנַחְנוּ נֵדַע אֶת הַחֹמֶר, וְטוֹב. הוּא הִשְׁקִיעַ מַאֲמָץ רַב בְּהַקְנָיַת הַחֹמֶר, הֵבִיא צִיּוּרִים, עָרַךְ הַמְחָשׁוֹת. בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים לָמַדְנוּ וְשִׁנַּנּוּ אֶת הַחֹמֶר הֵיטֵב. כָּעֵת, בִּמְסִבַּת הַסִּיּוּם, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּנוּ כְּפוּלָה – גַּם סִיַּמְנוּ וְגַם הֵבַנּוּ!

הַדֶּרֶךְ בָּהּ בָּחַר הָרַב שֶׁלָּנוּ לְשַׁתֵּף אֶת הַהוֹרִים בַּשִּׂמְחָה הָיְתָה עֲרִיכַת מִבְחָן פֻּמְבִּי. הִתְיַשַּׁבְנוּ עַל הַבָּמָה, כָּל תַּלְמִיד בִּמְקוֹמוֹ, וּכְמוֹ מִמְּכוֹנַת יְרִיָּה הֻמְטְרוּ עָלֵינוּ, בַּזֶּה אַחַר זֶה, מֵאָה שְׁאֵלוֹת שֶׁל יֶדַע וּבְקִיאוּת. בָּרוּךְ ה’ לֹא בִּיַּשְׁנוּ, וְשִׂמְחַת הַהוֹרִים בָּנוּ הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת, שֶׁלֹּא נְדַבֵּר עַל שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הָרַב.

לָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל זֶה? כִּי לִמּוּד הוּא מַאֲמָץ שִׂכְלִי הַדּוֹרֵשׁ הַשְׁקָעָה רַבָּה, וְלָכֵן הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁבְּסִיּוּם לִמּוּד הַחֻמָּשׁ שֶׁל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל – כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ בַּכִּתָּה – יֵעָרֵךְ יוֹם עִיּוּן וְלִמּוּד בַּתּוֹרָה, אוֹ שֶׁיֻּזְמְנוּ רַבָּנִים חֲשׁוּבִים לִדְרֹשׁ וּלְלַמֵּד אוֹתָנוּ מִמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ. הַלֹּא לְשֵׁם כָּךְ קִבַּלְנוּ אוֹתָהּ, לֹא?

לִרְקֹד עִם הַסֵּפֶר סָגוּר

וְהִנֵּה, מָה אָנוּ עוֹשִׂים בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה? גּוֹלְלִים אֶת הַסֵּפֶר, סוֹגְרִים אוֹתוֹ וְיוֹצְאִים אִתּוֹ בְּרִקּוּד. פְּעֻלַּת הָרִקּוּד אֵינָהּ דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנִּי יֶדַע וַהֲבָנָה. הִיא נַעֲשֵׂית בְּאֶמְצָעוּת הָרַגְלַיִם, הָאֵבָרִים הֲכִי נְמוּכִים בְּקוֹמַת הַגּוּף שֶׁלִּי. מָה כְּבָר יוֹדְעוֹת לַעֲשׂוֹת הָרַגְלַיִם? לַחְשֹׁב? לְצַיֵּר? לִכְתֹּב? לְבַשֵּׁל? כְּלוּם! רַק לָלֶכֶת, לִבְעֹט וְ… לִרְקֹד!

הָרִקּוּד עִם הַסֵּפֶר הַסָּגוּר אוֹמֵר בְּעֶצֶם מַשֶּׁהוּ אַחֵר. בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע קַיָּמִים בֵּינֵינוּ הֶבְדֵּלִים: יֵשׁ יְהוּדִים חֲכָמִים, שֶׁהוֹגִים בַּתּוֹרָה וּבְעִמְקֵי סוֹדוֹתֶיהָ, וּלְעֻמָּתָם יֵשׁ יְהוּדִים פְּשׁוּטִים שֶׁאוּלַי אֲפִלּוּ לֹא יוֹדְעִים לִקְרֹא, בֶּטַח שֶׁלֹּא מִתְקָרְבִים לְאוֹתָהּ הֲבָנָה שֶׁל הַחֲכָמִים. אֲבָל בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה כֻּלָּם שָׁוִים. כֻּלָּנוּ מִסְתַּדְּרִים בְּמַעְגָּל וְרוֹקְדִים. לָכֵן לַמַּעְגָּל אֵין הַתְחָלָה וְסוֹף, כִּי תָּמִיד הֵיכָן שֶׁתִּצְטָרֵף אֵלָיו תִּהְיֶה בָּאֶמְצַע. וְאֶת מִי אָנוּ מְסוֹבְבִים? אֶת הַתּוֹרָה הַגְּלוּלָה. כְּלוֹמַר, גַּם הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט וְגַם תַּלְמִיד הֶחָכָם רוֹקְדִים עִם מָה שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים, עִם מָה שֶׁנִּשְׁאַר עֲבוּרֵנוּ חָתוּם וְסָתוּם.

מַהוּ?

שִׂמְחָתוֹ שֶׁל ה’

כְּדֵי לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת עוֹד דָּבָר. מִמָּה ה’ יִתְבָּרַךְ שָׂמֵחַ בְּיוֹם זֶה, יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת? חָזָ”ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ, כִּי בְּיוֹם זֶה, לְאַחַר חֹדֶשׁ אֱלוּל, לְאַחַר הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, לְאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הַחַג, אוֹסֵף ה’ אוֹתָנוּ אֵלָיו וּמְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ: אָנָּא הִשָּׁאֲרוּ עִמִּי עוֹד יוֹם אֶחָד. בְּתוֹךְ כָּל הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ שֶׁאָרְכָה כִּמְעַט חָדְשַׁיִם לֹא מַמָּשׁ הִסְפַּקְתִּי לִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם. אֲבָל כָּעֵת אֲנִי רוֹצֶה רַק אֶתְכֶם, לִשְׂמֹחַ בָּכֶם וְעִמָּכֶם.

דַּמְיְנוּ לְעַצְמְכֶם חֲתֻנָּה שֶׁל אָחוֹת גְּדוֹלָה. הֲמוֹנֵי אוֹרְחִים מַגִּיעִים, מְבָרְכִים אֶת הַזּוּג, מְבִיאִים מַתָּנָה, רוֹקְדִים, וּלְבַסּוֹף אוֹמְרִים יָפֶה שָׁלוֹם וְהוֹלְכִים. מִי נִשְׁאַר עַד הַסּוֹף, לַצִּלּוּמִים? רַק הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּרוֹבָה. וְאָז מְכַנֵּס אַבָּא אֶת כָּל הַיְּלָדִים וּמְבַקֵּשׁ: לִפְנֵי שֶׁהַזּוּג הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי שֶׁנַּעֲזֹב אֶת הָאוּלָם, בּוֹאוּ וְנָשִׁיר יַחַד אֶת הַנִּגּוּן שֶׁעָבַר אֶצְלֵנוּ בְּמָסֹרֶת הַמִּשְׁפָּחָה. רַק אֲנַחְנוּ.

לְשַׂמֵּחַ אֶת הַתּוֹרָה

נַחֲזֹר לָרִקּוּדִים. שִׂמְחָתֵנוּ עִם הַתּוֹרָה הִיא בְּעֶצֶם בִּטּוּי לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל ה’ בָּנוּ. אֶת הַתּוֹרָה נָתַן ה’ לָנוּ מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁעַל יָדָהּ וּבְאֶמְצָעוּתָהּ נוּכַל לְמַלֵּא אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם. כַּאֲשֶׁר אָנוּ גּוֹלְלִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְרוֹקְדִים עִמּוֹ כְּשֶׁהוּא סָגוּר אָנוּ מְגַלִּים אֶת תּוֹכְנָן הָאֲמִתִּי שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה – יֵשׁ שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת לַתּוֹרָה! הַתּוֹרָה נוֹעֲדָה לְיִשְׂרָאֵל!

כָּךְ בְּעֶצֶם אֲנַחְנוּ רוֹקְדִים עִם מִי שֶׁנָּתַן לָנוּ אוֹתָהּ – עִם ה’ בְּעַצְמוֹ!

וּמָה מַרְגִּישָׁה הַתּוֹרָה כַּאֲשֶׁר רוֹקְדִים אִתָּהּ? כַּמּוּבָן, גַּם הִיא שְׂמֵחָה. שִׂמְחַת תּוֹרָה הִיא לֹא רַק הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, אֶלָּא בְּעִקָּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַתּוֹרָה. זוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁאָנוּ דּוֹאֲגִים לְיַצֵּר עֲבוּרָהּ. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַזְכִּירִים לָהּ אֶת תַּפְקִידָהּ הַגָּדוֹל – לְחַבֵּר בֵּינֵינוּ לְבֵין ה’ – הִיא מִתְמַלֵּאת שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, שִׂמְחַת תּוֹרָה!

חַג שָׂמֵחַ וְרוֹקֵד!

רָזִי

דילוג לתוכן