שחרור האני בליל הסדר

עם כל הכבוד למאכלים המוגשים לשולחן הסדר, את המקום המרכזי תופסים בו המצות והיין. אבל שני המרכיבים הפשוטים האלה טעונים משמעות רוחנית עמוקה. בואו נלך בעקבותיהם:

הבטול של המצה

מה אומרת המצה? מצה אומרת מה. כלומר, המילה מצה מורכבת ממסגרת של אותיות מ-ה ובאמצע צ שערכה בגימטריא פעמיים מה. למילה ‘מה’ יש משמעות של בטול עצמי, כמו שאומר משה רבינו “ונחנו מה”, מדת הענווה והשפלות. אכן, המצה מבטאת את מדת הענוה – היא לא מתגאה ומתנפחת, יש בה רק את הבסיס, קמח ומים, בלי חמץ ובלי תבלין.

במילים אחרות, המצה מסמלת את האַיִן. החמץ מרגיש את עצמו, ה-יֵש שנמצא בו, עולה ותופח, וגם האדם שאוכל חמץ חש שובע ומלאוּת. ואילו המצה מרגישה את המקור שלה, אין מרווח זמן בעשייתה ואין בה שום דבר מעצמה.

זו התחושה המתאימה לרגע של יציאת מצרים: רק אתמול היינו עבדים לפרעה והנה אנחנו בני חורין, אבל לא מעצמנו יצאנו אלא חשים את ידו של הקב”ה שמוציא אותנו לחרות, כאילו לש ואופה אותנו עכשיו – כמו בריאה יש מאין.

שירת היין

ומה אומר היין? יין אומר שירה. “אין אומרים שירה אלא על היין”. היין נכנס לתוכנו בצבע אדום עז ומעורר, ו”כשנכנס יין יצא סוד” (בגימטריא יין = סוד). אחרי המצה שרמזה לבטול וענוה, היין לא אמור להביא לגאוה, חס ושלום. הוא פשוט מביא שמחה.

במצה עדיין אין שמחה מורגשת, כי אנו בטלים לאין האלוקי. אבל היין מדגיש את היש שבקרבנו, והלב מתמלא רגשי שמחה. והנה, אם נשחק באותיות הביטוי יש מאין (התכונה של המצה) נקבל אש מיין – זו האש הקדושה שנדלקת בנו עם כל כוס יין בליל הסדר.

אני ולא אחר

באדם שנוהג בענוה ובבטול כמו המצה, תחושת האין כל-כך חזקה שהוא לא מסוגל לומר אני. מי אני ומה אני? יש רק את ה’ שעושה אותי.

אבל זו לא התכלית. יחד עם המצה, צריך את היין שישחרר לנו משהו בפנים, עד שנהפוך את האותיות של אין לאני. כלומר, נפנים את המסר של המצה עד שהיא הופכת חלק מאתנו, ואז אנחנו אומרים אני ומתכוונים לשכינה הנמצאת בתוכנו.

והנה, בקטע שאפשר לראות בו שיא ההגדה של פסח, אנו אומרים “אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ… אֲנִי וְלֹא שָׂרָף… אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ… אֲנִי יְיָ, אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר” – חמש פעמים ‘אני’. כאן מתברר שבאמת רק ה’ אומר אני, אבל אז גם אנחנו אומרים אני יחד אתו.

ואחרי הכל, לא נשכח שהמנה העיקרית בליל הסדר עדיין חסרה כל עוד אין לנו את הבשר של קרבן הפסח שנקריב בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אמן.