שינוי מבפנים

בסיומה של שנה, על סף השנה החדשה, מהדהדת באזני כל הקריאה "חדשו מעשיכם ושפרו מעשיכם". אם קיום התורה והמצוות מתיישן – ביחס לפרט או ביחס לדור כולו – צריך לחדש ולרענן אותו. כך העיד הבעל שם טוב שנשמתו ירדה לעולם כדי לעורר את עם ישראל מתרדמת עמוקה, להפיח רוח חיים בעבודת ה' ולהחדיר בה טריות ורעננות ('פרישקייט'). מהי הדרך לעשות זאת?

יש החושבים שההתחדשות נוגעת ל"גופא דאורייתא", לשינויים והרכבות-מחדש בתחום ההלכה. ל"משמאילים בה", בתנועות רפורמה פסולות למיניהן, נדמה שהפחתת עול המצוות תביא לפריחת היהדות. ה"מיימינים בה" חושבים על הוספת-החזרת מצוות שלא נהגו במשך הדורות, שתתן פנים חדשות ליהדות. גם ביחס לפרט, יש מי שחושב שאם ישיל מעצמו דקדוק בפרטי הלכות שונים, או אפילו חומרות והידורים, יקל עליו לקיים בחיות ובשמחה את עיקר החיוב, ויש מי שתולה שינוי לטובה בתוספת דקדוקי-מצוה ופעולות חדשות.

אך אליבא דאמת, ההתחדשות האמתית – לפרט וכל שכן לכלל – תלויה דווקא בנשמה הפנימית. הגוף היהודי – קיום התורה והמצוות המסור לנו מדור לדור – הוא בריא ורצוי בעיני ה', ולא נדרש בו שינוי משמעותי (המשול לקטיעת או הוספת אברים, חלילה). החיות תלויה בנשמה, רוח החיים שבתוך הגוף – שם נדרשת בכל פעם הערכה-מחדש, חשבון נפש שמביא לשינוי תדמית, הבנה מחודשת של התכלית ושינוי האוריינטציה בעבודת ה'. שינוי פנימי כזה ישפיע מאד על עבודת הנפש וסדרי החברה – ואפילו על אופי קיום המצוות, על דגשים וסדרי עדיפויות – אך ללא פריצת מסגרות ההלכה וחריגה מדרך המלך של היהדות, וללא השקעת אנרגיות מיותרות בשינוי חיצוני שיתברר בסופו של דבר כלא משמעותי.

הרפורמה הקדושה המשמעותית ביותר בתולדות עם ישראל בדורות האחרונים היא החסידות. הבעל שם טוב סלל שביל חדש של עבודת ה', ששינה את כיוון היהדות כולה – בעבודת הפרט ובחיי הכלל – מבלי לפגוע בכהוא-זה בשמירת ההלכה (ואדרבא, תוך תוספת הידור וחיות בכל הפרטים והדקדוקים).

לפני הבעל שם טוב נתפס שעם ישראל קיים בשביל התורה, הקודמת לכל, והבעל שם טוב הזכיר ש"מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" ותכלית התורה היא לגלות את מעלת נשמות ישראל. הדבר חולל 'רעידת אדמה' במבנה הקהילתי, כשהרבי מתקן-הנשמות הפך להיות מרכזי יותר מהרב פוסק-ההלכות, ובעבודת ה' הרגישה למה שמתחולל בנפש פנימה, ולא עסוקה רק בהישגים החיצוניים.

כדי להביא את המשיח עלינו לחולל בעצמנו שינוי ולסלול דרכים חדשות לעבודת ה', כשהמפתח הוא שינוי האוריינטציה מתוך הגדרה-מחדש של תכלית עבודתנו. עלינו 'לצאת מעצמנו' ולראות את עצמנו כשליחים המסורים לתכלית שמעבר לנו. תפקידנו הוא לממש את תשוקתו של ה' בבריאה ל"דירה בתחתונים", ולשם כך עלינו להפנות את מבטנו לתיקון עולם – לכוון את העבודה כולה להבאת שלום-אמת לעולם, שיאפשר לבוראו להופיע בתוכו.