שמחת הנצחון בשמחת תורה

בשמחת תורה השנה יש לשמוח ביותר, בשמחת החג, "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", בשמחת התורה, "שישו ושמחו בשמחת תורה", ובשמחת הנצחון והנקמה באויב, "דידן נצח" בעזרת ה'.

בשמחת תורה השנה יש לשמוח ביותר, בשמחת החג, “וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ”, בשמחת התורה, “שישו ושמחו בשמחת תורה”, ובשמחת הנצחון והנקמה באויב, “דידן נצח” בעזרת ה’.

האויב רוצה לדכא ולשבור אותנו, בעיקר מבחינה רוחנית, לזרוע בנו יאוש פחד ועצב, ובכך הוא מקווה להחליש אותנו בכלל, חלק ממגמתו הזדונית “אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד”. בשמחת תורה שעבר, בחרו אויבי ישראל ביום הקדוש לנו כדי לפגוע בנו, לפי הכוונה הפנימית של הסטרא-אחרא להחליש את עם ישראל ולפגוע בחשק ובשמחה שלנו להמשיך בדרך התורה והמצוה. אסור לנו לתת לאויב סיפוק ונצחון מדומה! אדרבה, עלינו להתחזק בשמחה אמתית בה’ “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו”.

הרנינו גוים עמו

“המעשה הוא העיקר”. כשם שבשמחת תורה שעבר באה התגובה הטבעית (ספונטנית) הנכונה להתעורר ולהגיב פיזית כמה שיותר מהר, להחלץ חושים להצלת ישראל ולהכות באויב, ולא לבכות בלבד על האבדות הקשות – כך היום צריך להמשיך ו’לגמור חשבון’ עם האויב עד להשמדתו בפועל, ועד לסיפוח כל שטחי ארץ ישראל הנכבשים לפנינו בע”ה (ביהודה ובשומרון, בחבל עזה ובלבנון).

בשמחת תורה נרקוד ונשמח עם ספר התורה בו כתוב “הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ” (פסוק שראוי לשיר בהקפות), כאשר ה’ נותן לנו לעשות את הנקמה, “כי ישראל יעשו נקמה בגוים, והם [ישראל] יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששופך בה” (פירוש ראב”ע). “אֵל נְקָמוֹת ה’ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ”, “גדולה נקמה במקומה”. זוהי תפיסת הבטחון הנכונה: ביסוס וחיזוק מערכת הבטחון בארץ על ידי השמדת האויב, “אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם” (והרתעת הנותרים מלפגוע בנו). על שפך דם ישראל רק הנקמה היא הנחמה, ואין שמחה כשמחת הנצחון והנקמה המוצדקת, “יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע”.

שמחת התורה מצטרפת לשמחה של מצוה במלחמת המצוה שאנו נמצאים בעיצומה, בכל מצוה יש שמחה של מצוה, עד אין סוף ממש, “רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד”, ועל ידי השמחה מתקרבת ביאת המשיח (אותיות ישמח) במהרה בימינו.

תשובה ציבורית בשמחה

“זמן שמחתנו” ושמחת תורה הוא הזמן לעשות תשובה משמחה רבה ועצומה, כאשר יש להדגיש במיוחד את ‘התשובה הציבורית’ – ‘תיקון המדינה’ והמציאות הציבורית של עם ישראל בארצנו הקדושה. “אין יסורים בלא עוון”, וכאשר באה עלינו הצרה הגדולה הזו (בשמחת תורה שעבר) עלינו לעשות חשבון נפש ולחפש את העוון שעלינו לתקן. לענייננו, העוון הוא עיוות הדרך בתפיסה הכללית של הציבור, הבא לידי ביטוי ב’מוסכמות’ של החברה, בתקשורת, במערכת המשפט, בהנהגת המדינה וכו’ – ובכל זה צריך להיות התיקון של התשובה הציבורית.

וכל זה, בשמחת התורה, מתוך אמונה ובטחון בכוחות הרוחניים הטמונים בכל יהודי, ובמיוחד בכלל ישראל, לתקן את הכל, ודווקא בתנועה נפשית של שמחה רבה ועצומה ביותר. “אין שמחה כהתרת הספקות” – אין לנו, כציבור, יותר ספקות לגבי האמת: “משה אמת ותורתו אמת” כאשר תורתו-תורתנו מבוססת על שלש השלמויות, שלמות העם, שלמות התורה ושלמות הארץ, בוודאות וללא כל צל של ספק.

בברכת שנה טובה ומתוקה לכל ישראל, הרמת קרן ישראל וקידוש השם על ידי שנאיר לכל העולם את האור כי טוב של תורתנו הקדושה ובזה ננצח יחד, עד לקיום היעוד “וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ” לגמרי ולנצח, בביאת משיח צדקנו ובגאולה האמיתית והשלמה – גאולה שאין אחריה גלות, בה נשיר לה’ “שִׁיר חָדָשׁ” תוך כדי ריקודי שמחת תורה – במהרה בימינו אמן.

דילוג לתוכן