שמע ישראל

“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד”[א] – הכרזת האמונה האמיתית בא-ל אחד, יחוד ה’, היא הכרזה אוניברסלית, ובה טמון המפתח לשלום אמת בעולם כולו.

העם היהודי, עם סגולה, נושא את האמונה ביחוד ה’: החל מאבות האומה אברהם יצחק ויעקב (הוא ישראל, “שמע ישראל”[ב]); דרך משה רבינו נותן התורה; בחיי היום-יום של כל יהודי האומר קריאת-שמע פעמיים ביום[ג]; וברגעים נשגבים של מסירות נפש על קידוש השם[ד].

אכן, תפקיד העם היהודי (והיום יותר מתמיד) להיות “מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ”[ה], “לְאוֹר גּוֹיִם”[ו] – להפיץ את האמונה בה’ אחד לכל בני האדם[ז], בדרכו של אברהם אבינו[ח], “אב המון גוים”[ט] ו”ראש כל המאמינים”[י].

האמונה ביחוד ה’ היא כלל-אנושית (אוניברסלית), שייכת לכל בני האדם באשר הם. כך פירש רש”י את הפסוק “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד” – “ה’ שהוא אלהינו עתה ולא אלֹהי האומות, הוא עתיד להיות ה’ אחד, שנאמר ‘כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד’[יא]. ונאמר ‘וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד’[יב]“. היום ה’ הוא אלקינו-שלנו, בני ישראל היודעים אותו מקרוב, אך הוא עתיד להיות ה’ אחד בפי כולם, כאשר כל בני האדם יקבלו את האמונה בה’ ובתורת משה, אם בגיור מלא ואם כחסידי אומות העולם. על כן, כדאי לכל אדם המאמין בה’ אחד – גם מי שאינו יהודי – לומר בכל יום, בבקר ובערב, את ההכרזה “שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד” (כמו שיעץ החיד”א לגוי חסיד אומות העולם[יג])!

העתיד הטוב של האנושות הוא תיקון עולם לאור האמונה בה’ אחד: “לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁ-דַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָֹר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ… וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עֲלֵיהֶם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ”[יד]. גם לנצרות ולאסלם (‘בנות חורגות’ שקמו מתוך היהדות והתכחשו לה) הועידה ההשגחה העליונה תפקיד חיובי במהלך ההיסטוריה: לנפץ את האלילות הגסה ולהפיץ את האמונה באל אחד (למרות כל העיוות הקיים בדתות אלו), ובכך לסלול את הדרך לגאולה וביאת המשיח (כפי שכותב הרמב”ם[טו]). ככל שהעולם מתקדם, מאמיני הנצרות והאסלם יחזרו למקור הטהור ויכירו בדת האמת[טז] – זהו היעוד המובטח של ימות המשיח, עם חזון השלום העולמי[יז].

שמע ישראל במלחמה

היום (שנת ה’תשפ”ד), הערבים אויבי ישראל באים להרוג ולחמוס ולעשות כל תועבה בשם דת האסלם, כשהם משתמשים במסגדים, בכל העולם ובארץ-ישראל, להסתה ארסית ושפיכות דמים (החל מהמסגדים בהר הבית, מקום המקדש הגזול בידיהם מישראל). על כן יבורכו חיילי ישראל אשר הכריזו “שמע ישראל” במסגד בעין-גנים (ג’נין)[יח], סמל לנצחון עם ישראל על אויביו, ומדינה החפצה נצחון תדע להוקיר מעשה כזה.

חיילי ישראל היקרים! המשיכו להלחם בכח האמונה בה’, עד לנצחון המלא בעזרת ה’. כדאי להתחזק בימים אלו במיוחד במצוַת קריאת שמע, לומר “שמע ישראל” פעמיים בכל יום בבוקר ובערב, וכדאי גם להוסיף באמירת “שמע ישראל” בכל עת[יט].

יחד ננצח במלחמה בעזרת ה’ ובזכות קריאת-שמע, כדברי הכהן משוח-מלחמה ללוחמים: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ה’ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם”[כ] – ופירשו חז”ל “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם”[כא].

ויהי רצון שנזכה לקיום הנבואה “וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה… וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים. וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי[כב]. גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר[כג] וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת… וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ”[כד], במהרה בימינו אמן.

[א] דברים ו, ד.

[ב] ראה פסחים נו, א “‘ויקרא יעקב אל בניו’… אמר, שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו ‘שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד'”, וברש”י “שמע ישראל, לאביהם היו אומרים”. זח”ג רסב, ב “שמע ישראל ישראל סבא”.

[ג] דברים ו, ז “ובשכבך ובקומך”. פירוש רש”י “זמן שכיבה וזמן קימה”. רמב”ם הלכות קריאת שמע פ”א ה”א “פעמיים בכל יום קוראין קריאת שמע, בערב ובבקר”.

[ד] ראה ברכות סא, ב “בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה”. זהר ח”ג קצה, ב “לשוואה גרמיה גו אינון דמסרי נפשייהו על קדושת שמיה והיינו ביחודא דשמע ישראל”. וכן בספר חרדים מ”ע פ”א טז. שער הכוונות כוונות ק”ש דרוש ו “אנו צריכין למסור נפשינו על קדוש השם באות ד’ דאחד”. ב”ח אורח חיים סי’ סא “שיכוין בשעה שהוא קורא שמע לקבל עליו עול מלכות שמים להיות נהרג על קדוש השם המיוחד” (וכ”כ משנ”ב שם סק”ג).

[ה] שמות יט, ו. ובפירוש הספורנו שם “ובזה תהיו סגולה מכלם כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה’, ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבא, כאמרו ‘ואתם כהני ה’ תקראו’ וכאמרו ‘כי מציון תצא תורה'”.

[ו] ישעיה מב, ו; מט, ו (ופירוש ראב”ע ורד”ק שם).

[ז] ראה רמב”ם הלכות מלכים פ”ח ה”י “וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח”. תוספות יום טוב אבות ג, יד “ואם בכפיית חרב הרג ואבדן נצטוינו כ”ש בכפיית דברים. להמשיך לבם אל רצון קונם וחפץ צורם. יזכרם לטובה”, עיי”ש.

[ח] ספרי ואתחנן פיסקא לב “‘ואהבת את ה’ אלהיך’, אהבהו על הבריות כאברהם אביך”. ספר המצוות לרמב”ם עשה ג “וכבר אמרו שמצוה זו [אהבת ה’] כוללת גם כן שנדרוש ונקרא האנשים כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו… כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב השם… דרש האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו”. וראה בעלי הנפש לראב”ד, שער הטבילה בסופו, שמטעם זה מברכים “וצונו” בטבילת גר.

[ט] בראשית יז, ד-ה.

[י] לפי שיר השירים ד, ח ומדרש רבה עה”פ.

[יא] צפניה ג, ט. וראה עבודה זרה כד, א.

[יב] זכריה יד, ט (ראה שם במפרשים).

[יג] ספר מעגל טוב, מסעות החיד”א “ואני אמרתי לגוי הנזכר שיאמר לי במה מאמין. ואמר לי בה’ אלהי ישראל. וחקרתי בזה ונראה בעיני שכך הוא. ואמרתי לו א”כ בבקר ובערב תאמר פסוק שמע ישראל ותקיים ז’ מצוות. ותזהר משיתוף בכל אופן כי אם יחוד גמור לה’ אלהי ישראל”.

[יד] תפלת ‘עלינו לשבח’.

[טו] הלכות מלכים פי”א ה”ד “וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה’ ביחד”, עיין שם.

[טז] הלכות מלכים שם “וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום”.

[יז] ראה רמב”ם הלכות תשובה פ”ט ה”ב. סוף הלכות מלכים.

[יח] יהושע כא, כט. ובספר כפתור ופרח פי”א “לדרום יזרעאל ביושר כשתי שעות, הוא עין גנים, ובתוכו עין כשמה, וקורין לו גנין”.

[יט] ראה ספר מחנה ישראל (לבעל החפץ חיים) ח”א פל”ח “ושמעתי בשם הרב החסיד… מהר”ר נחום זצ”ל מהוראדנא שיעץ לאחינו אנשי הצבא שיצעקו אז במאמרים המורים על אחדותו ית’ כגון פסוק שמע ישראל וגו’ או ה’ הוא האלהים וכדומה ויש בזה תועלת רבה”, עיין שם.

[כ] דברים כ, ג-ד.

[כא] רש”י שם, לפי סוטה מב, א. וראה גור אריה עה”ת שם.

[כב] ראב”ע “ונשאר גם הוא – לא ישאר מפלשתים רק מי שיעבוד ה’ בפרהסיא. כאלוף ביהודה – כמובחר שביהודה לעבודת השם. ועקרון כיבוסי – תתן מס כיבוסי אשר בירושלים”. וראה מגילה ו, ב שדרשו פסוק זה על בתי אדום שיהפכו לקדושה וילמדו בהם תורה ברבים (מה שפשוט יותר לפי הלכה לעניין בתי תפלה של הישמעאלים מאשר של הנוצרים, ואכמ”ל).

רמזים בפסוק: והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי = 729, קרע שטן. ונשאר גם הוא לאלהינו = אברהם אברהם אברהם (= בצלמנו כדמותנו). כל הפסוק שוה 3330 (ואכמ”ל בסגולות מספר זה).

[כג] הנה מלכך יבוא לך… עני ורכב על חמור = שמע ישראל!            

[כד] זכריה ט, ה-י.