דוד המלך אמנם משבח את אחיתופל “וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי. אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ”, אבל מיד הוא אומר כלפיו דברים קשים מאד “יַשִּׁי מָוֶת עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים… אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם”. וחז”ל מונים את אחיתופל מאלו שאין להם חלק לעולם הבא! אחיתפל = תענוג (חיה ברבוע). התענוג הוא “רישא דאין”, ושם מקור התורה “החכמה מאין תמצא”. יש תענוג בדברי התורה שאומר אחיתפל, אך זהו תענוג חיצוני וגשמי שאינו פרה ורבה.
אכן, בכך שדוד מתייחס לאחיתפל כרבו ונוהג בו כבוד, הוא מעלה אותו לשרשו בקדושה וכך מתקן אותו, “דורשי רשומות היו אומרים כולן באים לעולם הבא”! אחיתפל הוא אבי-אביה של בת שבע אשת דוד ואם שלמה שממנה יוצא משיח בן דוד. אחיתפל משובח בחכמת-עצתו המופלאה “ועצת אחיתפל… כאשר ישאל איש בדבר האלהים” –כמו המשיח “פלא יועץ” – אלא שאחיתפל צריך לעשות תשובה ולהעלות את חכמתו לקדושה. באמת, בכל אחד יכול להיות בחינת אחיתפל בקרבו, חכמה שעלולה להפוך לרועץ – יש ללמוד מנקודה זו את הדברים הטובים שיש ללמוד (“שני דברים בלבד”) ולהעלות אותה לקדושה.
אחיתפל הוא אח יתפל, וסימן מובהק לחלוקה זו: אח במילוי, אלף חית אותיות אחיתפל! וכן אח במילוי המילוי, אלף למד פא חית יוד תו, אותיות אחיתפל במילוי, אלף חית יוד תו פא למד! התיקון של אחיתפל הוא לעלות להיות “אח” בקדושה, “כל ישראל אחים”, “מי יתנך כאח לי”, אהבת אח ואחות שהיא אהבה טבעית ונצחית (כנגד הנצח, המוטבע בנפש). יש לומר ש”שני דברים” שלמד דוד מאחיתפל היינו סוד שתי אותיות “אח” (כמו “הלומד מחברו אפילו אות אחת” כך למד דוד שתי אותיות), ובכך העלה אותו לאח בקדושה. אותיות יתפל של אחיתפל רומזות להיותו “פלא יועץ” כנ”ל. אפשר לדרוש לגנאי, יתפל לשון תפלות. אך יש לדרוש לשבח: יתפל לשון תפלה (כמו יתפלל). לפי זה, אח יתפל היינו אח יתפלל על אחיו.