שמחת הנפש | אני מרגיש שאני בירידה רוחנית ארוכה, ואינני יודע מה לעשות כדי לעצור את זה. אני מקיים תורה ומצוות אבל אין לי הרגש של קבלת עול מלכות שמיים.

שני הכללים הגדולים בעבודת ה' יתברך הם "תמים תהיה עם הוי' אלהיך", ו"עבדו את הוי' בשמחה". מי שנוהג בתמימות, התמסרות ורצינות, עובד את ה' במידה שווה גם כאשר אינו מרגיש 'הארה' גלויה. ואז הקב"ה משיב לו באותה מטבע, כמו...

שני הכללים הגדולים בעבודת ה' יתברך הם "תמים תהיה עם הוי' אלהיך", ו"עבדו את הוי' בשמחה". מי שנוהג בתמימות, התמסרות ורצינות, עובד את ה' במידה שווה גם כאשר אינו מרגיש 'הארה' גלויה. ואז הקב"ה משיב לו באותה מטבע, כמו שפירש רש"י שכאשר "תמים תהיה" אז "תהיה עם הוי' אלהיך". רק תשמח שאתה יהודי ותאמין שה' אוהב אותך ונתן לך תורה ומצוות כדי לזכות אותך ולהנחיל לך כל טוב סלה בזה ובבא. "כי בשמחה תצאו" – על ידי השמחה יוצאים לבסוף מכל ההחשכות וההסתרים.

הדרך להגיע לשמחה היא על ידי האמונה. כדאי ללמוד ולהעמיק בפרק ל"ג בספר התניא (שכולו עצת נפש עמוקה, כמו שמעיד אדמו"ר הזקן "כי בהם ימצא מרגוע לנפשו"), העוסק במי שצריך חיזוק לעבודת ה' בשמחה גם בזמן שהוא חש קשיים. מוסבר שם שכדי להגיע ל"שמחת הנפש האמיתית" יש לחזק את האמונה, "וצדיק באמונתו יחיה", וזאת על-ידי התבוננות בכך שה' נמצא ממש עמנו כאן, וכך מגיעים לשמחה בהרגשת קירבת אלוקים, ושמחה בכך שה' שמח בדירתו עמנו.

והנה רמז נאה בכל זה: שני הפסוקים "תמים תהיה עם הוי' אלהיך", "עבדו את הוי' בשמחה" עולים בגימטריא עבד פעמים הוי' – זהו יסוד עבודת ה'. עבד הוי' = אמונה, שהרי הכל מתחיל ומסתיים באמונה, "באמונתו יחיה" (כמבואר בתניא שם). עבודת ה' בשמחה אינה סותרת כמובן את העבודה ביראה, "עבדו את הוי' ביראה", ודוקא היראה היא "ראשית העבודה ועיקרה ושורשה" (תניא פמ"א), והנה "עבדו את הוי' בשמחה" = ארבע פעמים יראה (דהיינו שזהו הערך ממוצע של כל מלה).