נשמתא

נגינה

כנגן המנגן

י״ט בסיון תשפ״ד

יב כסלו תשעו – מכון גל עיני

על ניגון ‘מאליו’

ערב טוב. קודם כל ישר כח הכי גדול לטל ויסמן, שעשה את זה לעילא ולעילא, וכמובן ליונתן גודמן שהוא הכותב של היצירה. ה’ יעזור שנזכה ביחד לעשות עוד הרבה דברים טובים. הרבי אמר שהגאולה תבוא “ברוב שירה וזמרה” – בכח הנגינה נביא את המשיח, נביא את הגאולה.

תשובה על ידי נגינה

אלישע הנביא אומר “ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד הוי'”[ב]. זה פסוק לגבי הקשר בין נגינה לרוח הקדש. אחד הסימנים של דור הגאולה הוא שתחזור רוח הקדש לעם ישראל, “ונבאו בניכם ובנותיכם”, והכלי לקבל רוח מה’ הוא “והיה כנגן המנגן”.

שבוע הבא יש לנו את י”ט כסלו, חג הגאולה של אדמו”ר הזקן, בעל התניא, וגם היארצייט – ההילולא רבא – של הרב המגיד ממעזריטש, התלמיד המובהק של הבעש”ט שהוא מורו ורבו של אדה”ז. ממנו זכינו לפירוש חשוב מאד על הפסוק הזה – “ועתה קחו לי מנגן” כשאלישע צריך שתשרה עליו רוח הקדש, נבואה מאת ה’.

חז”ל אומרים ש”אין ‘ועתה’ אלא לשון תשובה”[ג] – כל פעם שכתוב “ועתה” משמע שצריך לעשות תשובה (עכשו – “ועתה”![ד]). ידוע שהגאולה תבוא מכח התשובה, כמו שפוסק הרמב”ם “סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין”. התשובה קשורה לנגינה – כדי לעשות תשובה צריך נגינה.

כנגן המנגן”  ה‘ מנגן על המנגן

שוב, בא הפירוש “ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן” ש”המנגן” הוא מי שמנגן, אבל “כנגן המנגן” הכוונה שמנגנים עליו, הוא בעצמו נעשה כלי הנגינה ביד ה’. המנגן האמתי – וכך מרגישים כשיש השראה, כמו שטל בצע את היצירה בהשראה – מרגישים שמישהו מנגן אותו. לא רק שהוא מנגן על הפסנתר, אלא שמישהו מנגן עליו. זה ווארט יפה וחשוב מאד, ש”כנגן המנגן” היינו שמישהו מנגן עליו.

זהו גופא “ותהי עליו יד הוי'”, זו יד הוי’ שמנגנת (וממילא חלה גם על הנביא). איך מנגנים? בידים – בפסנתר, בכינור ואפילו בכלי נשיפה. יש שמצטטים בטעות ‘ותהי עליו רוח הוי”, אבל כתוב “ותהי עליו יד הוי'”. יד ה’ יורדת כביכול על המנגן ומנגן בו. ההשראה היא מיד ה’ ונכנסת לידים שלו, הידים שלו מנגנות – וזה ה’ שמנגן. שוב, זה הווארט, “ויהי כנגן המנגן” – שמנגן אמתי מנגנים אותו.

זה קשור לכלל גדול בחסידות, בחב”ד, שאפשר לומר שאדה”ז קבל אותו מהמגיד – שכל דבר אמתי שעושים נעשה מעצמו (בבחינת מודעות טבעית, כמבואר אצלנו). ניגון אמתי ‘עס זינגט זיך’, שר מעצמו, ‘עס רעדט זיך’, מתדבר מעצמו (“אז נדברו [בלשון נפעל, מאליו וממילא] יראי הוי’ איש אל רעהו ויקשב הוי’ וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי הוי’ ולחשבי שמו”). מישהו מנגן כי יד ה’ מנגנת עליו. הדבר הזה, שקורה מעצמו, מתחיל מ”והיה כנגן המנגן”. כשאדם הוא כל כך בטל – קוראים לזה בחסידות בטול – תוך כדי הנגינה, שבעצם יד ה’ מנגנת באצבעות שלו, בידים שלו, זה סימן של בטול. מי שלגמרי בטל נעשה “מרכבה”. כשמנגנים יכולים בהחלט להגיע ל”האבות הן הן המרכבה” – שכל כך בטל לה’ עד שה’ רוכב עליו, ידי ה’ בתוך הידים שלו.

רמזי יד הוי‘” בפסוק

אנחנו אוהבים רמזים, וגם להתבונן במבנים של הפסוקים. יש משהו מאד יפה בפסוק הזה, שכל הפסוק רומז לביטוי “יד הוי'”. איך? הפסוק מתחיל ב”ועתה קחו לי מנגן” – 13 אותיות. אז “והיה כנגן המנגן” – שוב 13 אותיות. עד כאן יש 26, הוי‘ ב”ה, אותיות. אחר כך כתוב “ותהי” – 4 אותיות, “עליו יד הוי'” – 10 אותיות. נקרא את הכל למפרע – 10, 4, 26 אותיות, יד הוי‘ אותיות! כל הפסוק הזה הוא “יד הוי‘” אחד גדול.

לא רק זה, אלא שהכל כלול במלה יד. הייתי חושב אולי שכלול בשם הוי’, אבל הכל כלול במלה יד. כמה זה יד בהכאת אותיות – י פעמים ד – 40, “יד הוי‘”. על ידי ההכאה (פעולת זיווג כידוע בין ה-י ל-ד, שזה גופא השראה של “הוי’ בחכמה יסד ארץ”, “אבא יסד ברתא”, גילוי אלקות – סוד “אחד האמת” השורה בחכמה דווקא – במלכות, “דלית לה מגרמה כלום”, היינו המנגן הבטל לה’ כנ”ל) מוסיפים ל-יד המקורית את שם הוי‘.

אם כן, כל הפסוק הזה הוא סוד של המלה “יד” (כתוב בקבלה ששרש היד הוא ברדל”א, באמונה פשוטה – אמונה לשון אמנות כנודע, בפרט אמנות הנגינה – סוד “שאו ידכם קדש וברכו את הוי'”, שעל כן אפשר להרים את הידים למעלה-מעלה מהראש). ואכן, יש מלה אחת בפסוק ששוה “יד הוי‘” (יד בהכאה), מספר האותיות בפסוק – “לי” (שהולך על אלישע הנביא עצמו, ללמד שהמנגן ואלישע מתיחדים כאחד ממש – “קחו לי מנגן”[ה]) ש”אינו זז לעולם וכו'” כנודע, ודוק.

והנה, כל הפסוק – “ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד הוי‘”[ו] – עולה בגימטריא 1652 שעולה יד פעמים נגינה[ז]!

נגינה שמביאה גאולה

הכל זה תשובה, ועיקר הווארט היה שכאשר אדם בבטול אמתי לה’, בהתקשרות לה’ – כך מנגן אמתי – אז היד של ה’ מנגנת בידים שלו (לאדם יש שתי ידים, סוד “יד הגדלה”, יד ימין, ו”יד החזקה”, יד שמאל, אך היד של ה’ היא יד שלישית – על דרך השותף השלישי באדם – “יד רמה”, בחינת “שאו ידכם קדש” כנ”ל). כששמעתי קודם את טל שמעתי את זה, שיש פה את היד של הקב”ה מנגנת, “ותהי עליו יד הוי'” (על המנגן וממילא גם על הנביא כנ”ל), ככה צריך להיות. שנזכה שהקב”ה עם הידים שלו יתלבש בידים שלנו – זו התשובה שתביא את הגאולה. שוב, ישר כח גדול מאד לטל וליונתן, ונקוה שזו התחלה טובה להרבה דברים טובים.

הרשמו עכשיו וקבלו עדכונים מ"גל עיני"

דילוג לתוכן