נגינה

כג חשון תשמו – מכון גל עיני

סקירת כלי הנגינה חליל, כינור, נבל ומצלתיים והקבלתם לארבע אותיות שם הוי’ ולתכונות – צמצום, התפשטות, המשכה, התפשטות.

ד’ מדרגות של כלי הנגינה

נמשיך לקרוא את לשון המאמר: “בניגון בכלי שיר מנה הרמב”ם ארבעה כלים, שגם הם בסוד שם הוי’ ב”ה – “הוי’ בחכמה“:

י    חליל

ה   כנור

ו    נבל

ה   מצלתיים

ארבעה כלים – נקרא שוב את המשפט הראשון בדברי הרמב”ם: “והאיך היתה שמחה זו. החליל מכה ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתים וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו“. הכלי הכי כללי כאן – החליל, שזה קובע ברכה לעצמו! חוץ מזה מנגנים: “בכינור ובנבלים ובמצלתים וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו“. ואם כן, רואים שיש כאן ארבעה כלי נגינה שמפרט הרמב”ם – כאשר החליל זה העיקר, שעומד בפני עצמו ואח”כ ישנם עוד שלושה כלים שמשתתפים.

הוי‘ בחכמה – והנה, אמרנו ששירה בכלים – זה כנגד אות י דהוי’ של השמחה – חכמה. בדרך כלל, כאשר שם הוי’ מתגלה בפרטיות – הוא מתגלה במדרגה הקודמת של החכמה הקודמת הכללית – כלומר, שיש את כל גילוי שם הוי’ בתוך המדרגה הפרטית, חכמה, לפי התבוננות כללית קודמת. וזה מה שאנו רואים כאן, שם הוי’ בשלמות שכנגד אות י – מדרגת החכמה של השמחה – “י־ה־ו־ה בְּחָכְמָה“. וממילא, שוב ישנה כאן התבוננות פרטית של “י־ה־ו־ה בְּחָכְמָה“.

מצלתים – כאמור, החליל, שכנגד אות י דהוי’, הוא בפני עצמו, הוא העיקר, החכמה של החכמה – אות י דהוי’ של כלי הנגינה. אחריו בא הכינור – כנגד אות ה עילאה דהוי’ של כלי הנגינה. הנבל, הוא כנגד אות ו דהוי’ אילו המצלתים כנגד אות ה תתאה דהוי’ – המלכות!

חלל הצמצום – נסביר בקצרה על כל אחד מהכלים – כיצד הוא באמת מקביל לאחת מארבע אותיות שם הוי’: אות י דהוי‘ – כתוב שחליל זה חלל עם אות י. מוסבר בקבלה ובחסידות, שהחכמה, אות י דהוי’ – זה סוד הצמצום.

כאשר מדברים על הבריאה, אזי שם הוי’ של בריאת העולמות הוא:

י  – צמצום

ה – התפשטות

ו  – המשכה

ה – התפשטות

חליל – הצמצום (שכנגד נקודת אות ה-י דהוי’) יוצר חלל – כאשר בד בבד עם יצירת החלל – יש גילוי של נקודה אחת של רשימו – שעומדת וניצבת בתוך החלל – שממנה יתפתח – כל מה שעתיד להתפתח! והנה, כתוב ומרומז שזה סוד המילה “חליל“. כאמור, חליל זה חלל עם אות י בתוכו וזה סוד החכמה, אות י דהוי’!

כנור – כתוב בקבלה, כנור = נר כ“ו = “נֵר י־ה־ו־ה“. הפסוק אומר, “נֵר י־ה־ו־ה נִשְׁמַת אָדָם” – וכזכור, אנו נמצאים כאן במדרגת הנשמה, אות ה עילאה דהוי’!

נבל – כתוב ש”נבל” זה מלשון בלילת הרבה כוחות יחד. כלומר, ערבוב של הרבה כוחות וקולות ביחד. כאשר יש עירבוב נכון ומשוכלל של קולות – זה נקרא תפארת , “תפארת גופא“, שכנגד אות ו דהוי’, ו”ק – יופי של ריבוי גוונים, של ריבוי קולות יחד! רמז נוסף הוא ש”נבל” זה אותיות לבן כלומר, חסד – המדה הכללית של כל ה-ו”ק, עיקר המדה שמתחלה את המדות – היא מדת החסד – שמלווה ומצטרפת לכל מדה ומדה. ובלשון פשוטה יותר, כל שאר המדות באות ליישם את החסד, “עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה“! רמז נוסף אומר שאותיות “נבל” מכוונות כנגד שני מושגי היסוד של ספר יצירה: ל“ב נתיבות חכמה; נ‘ שערי בינה! כלומר, יש בנבל גם חכמה וגם בינה – כאשר החכמה יורדת עד יסוד ז“א ככתוב בספר הזהר שיסוד אבא ארוך ומסתיים ביסוד ז“א! יסוד בינה – יורד עד תפארת ז”א.

ושוב, גם החכמה וגם הבינה – נמשכים ויורדים לתוך הז”א ויוצרים את    ה-תפארת ז“א – וזה סוד הנבל!

מצלתים – מצלתים זה כלי הקשה – וכל כלי הקשה קשור עם המחול של המלכות – כמו מרים שיצאה עם תופים ומחולות. כל כלי ההקשה קשורים בפרוש בקבלה עם תוף ומחול ומצלתים – והכל מצד המלכות, אות ה תתאה דהוי’! עיקר התפקיד של כלי ההקשה זה לעשות קצב ולאו דוקא לעשות נעימות של מנגינה!

ואם כן, הקבלנו את ד’ כלי הנגינה – לארבע אותיות שם הוי’ ב”ה. ממשיך המאמר:

“בריקוד וכו’ מנה הרמב”ם חמישה דברים: “רוקדין, ומספקין, ומטפחין, ומפזזין, ומכרכרין”, כנגד התפשטות ה’ חסדים בז”א“.

והנה, כלל כל חמשת הדברים הוא “רוקדין”, בחינת חסד דחסד, “יומא דאזיל עם כולהו יומין” (“רוקדין” הוא לא רק ברגלים אלא כולל את תנועות הידים ושאר כל אברי הגוף). “מספקין” היינו השמעת קול על ידי הכאה בכלי – חסד דגבורה (הכאה). “מטפחין” היינו מחיאת כפים – חסד דתפארת (על ידי שמכה כף יד אחת על חברתה כך מחבר יחד את החסד, יד ימין, והגבורה, יד שמאל, בסוד התפארת, ה’יד’ האמצעית, סוד “יד רמה” כנודע). “מפזזין ומכרכרין” היינו שני סוגי ריקוד ברגלים – חסד דנצח וחסד דהוד (מפזז בנצח, רגל ימין, ומכרכר בהוד, רגל שמאל, כאשר כל רגל מצטרפת לרגל השניה).