לְעוֹרֵר רַחֲמִים

רָזִי יְלַמֵּד אוֹתָנוּ עַל הַמִּדָּה הַמְּיֻחֶדֶת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ – מִדַּת הָרַחֲמִים

בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא יוֹצֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ לְדַרְכּוֹ. הוּא עוֹזֵב אֶת חֵיק הַמִּשְׁפָּחָה וּמַתְחִיל אֶת מַסָּעוֹ רְווּי הַתְּלָאוֹת, כְּשֶׁתּוֹךְ כְּדֵי הַמַּסָּע מִתְגַּלָּה בּוֹ מִדָּתוֹ הַיִּחוּדִית – מִדַּת הָרַחֲמִים.

רֶגֶשׁ הָרַחֲמִים מֻפְנֶה תָּמִיד כְּלַפֵּי מִי שֶׁנִּמְצָא בְּצָרָה וְזָקוּק לְעֶזְרָה. כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹפֵל לְבוֹר עָמֹק וְחָשׁוּךְ הוּא מְצַפֶּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא מִבַּחוּץ וִישַׁלְשֵׁל לוֹ חֶבֶל הַצָלָה, בְּעֶזְרָתוֹ יוּכַל לְהֵחָלֵץ מִתּוֹךְ הַבּוֹר. מִצְוֹת רַבּוֹת בַּתּוֹרָה קְשׁוּרוֹת עִם גִּלּוּיָהּ שֶׁל מִדַּת הָרַחֲמִים, כְּמוֹ אִסּוּר צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, אִסּוּר אֲכִילַת אֵבֶר מִן הַחַי וְעוֹד. מַה הַפֶּלֶא? הֲרֵי ה' עַצְמוֹ הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים. הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁה' נוֹתֵן לָנוּ הֵן בִּטּוּי לָרַחֲמִים שֶׁל ה' עָלֵינוּ. הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְבוֹר אֵלָיו נָפַלְנוּ וּבוֹ אָנוּ שְׁקוּעִים. מַהוּ הַחֶבֶל שֶׁמְּשַׁלְשֵׁל ה' אֵלֵינוּ? הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת!

מִבְצַע אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

הַשָּׁבוּעַ אֲנַחְנוּ עֲסוּקִים בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה בְּנוֹשֵׂא "אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל". בַּכִּתּוֹת אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים עַל הַנּוֹשֵׂא, אֲבָל חוּץ מִזֶּה יֵשׁ לָנוּ גַּם מִבְצָע. לֹא חָכְמָה רַק לִלְמֹד, צָרִיךְ לְקַיֵּם בְּפֹעַל! אָז כָּכָה, כָּל תַּלְמִיד שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה חֶסֶד שֶׁקָּשׁוּר עִם אַהֲבַת הַזּוּלָת – הַשָּׁכֵן, הֶחָבֵר אוֹ בֶּן הַמִּשְׁפָּחָה – מַחְתִּים אֶת הָרַכָּז עַל בִּצּוּעַ הַמְּשִׂימָה וְצוֹבֵר נְקֻדּוֹת זְכִיָּה, וּבַסּוֹף, כַּמּוּבָן תֵּעָרֵךְ הַגְרָלָה עַל פְּרָסִים יִקְרֵי עֵרֶךְ.

הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי מִתְמַקֵּד בַּחֲבֵרַי לַכִּתָּה. אַתֶּם יוֹדְעִים, הֲכִי קַל לָתֵת וְלַעֲזֹר לַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ, לַיְּלָדִים שֶׁבֵּין כֹּה אֲהוּדִים וּמְקֻבָּלִים בַּחֶבְרָה. אֲבָל מָה הַחָכְמָה? מָה עִם אֵלּוּ שֶׁתָּמִיד בַּצַּד? יֵשׁ יְלָדִים מַמָּשׁ נֶהֱדָרִים, אֶלָּא שֶׁאֵין לָהֶם אֶת הָאֹמֶץ לְהִכָּנֵס לַחֶבְרָה. לִפְעָמִים זֶה קוֹרֶה בִּגְלַל שֶׁהַתַּלְמִיד חָדָשׁ בַּכִּתָּה אוֹ בַּשְּׁכוּנָה, לִפְעָמִים זוֹ סְתָם בַּיְשָׁנוּת. אָז בְּאוֹתָם יְלָדִים הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶתְמַקֵּד, וּבֶאֱמֶת גִּלִּיתִי דְּבָרִים נִפְלָאִים. גִּלִּיתִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה מָה לְהוֹסִיף לַחֶבְרָה. אֵיךְ אוֹמְרִים? "אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם".

אֲבָל יֵשׁ יֶלֶד אֶחָד שֶׁמַּמָּשׁ מְאַתְגֵּר אוֹתִי. כָּל מַאֲמָץ מִצִּדִּי לְקָרֵב אוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס אוֹתוֹ לָעִנְיָנִים נִתְקָל בְּחוֹמָה שֶׁל אֲדִישׁוּת. הוּא פָּשׁוּט מִתְעַלֵּם מִמֶּנִּי. כְּשֶׁאֲנִי מְנַסֶּה יוֹתֵר הוּא פָּשׁוּט מְסָרֵב. "לֹא, תּוֹדָה",  הוּא מְסַנֵּן וְעוֹזֵב אֶת הַמָּקוֹם. אַחֲרֵי מִסְפַּר נִסְיוֹנוֹת כּוֹשְׁלִים הֶחְלַטְתִּי לְהִתְיַעֵץ עִם אַבָּא שֶׁלִּי. תָּמִיד יֵשׁ לוֹ דְּבָרִים חֲכָמִים לוֹמַר.

"רָזִי, פֶּרֶק לב בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא בֶּטַח שָׁגוּר עַל לְשׁוֹנְךָ", פּוֹתֵחַ אַבָּא. בָּרוּר! מִי לֹא לָמַד אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה? זֶה כְּבָר הָיָה בַּמִּבְצָע שֶׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה… "וּבְכֵן, הַפִּתְרוֹן לָאֶתְגָּר שֶׁלְּךָ מוּבָא שָׁם", מְצַיֵּן אַבָּא. טוֹב, לְהָבִין אֶת הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי זֶה כְּבָר אֶתְגָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ…

לְהַאֲמִין בִּיהוּדִי

מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא "כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה" – עָלַי לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא. בַּחֲסִידוּת מוּבָא כִּי אַהֲבָה לִיהוּדִי אַחֵר צְרִיכָה לִהְיוֹת מֻרְגֶּשֶׁת בַּלֵּב. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁמַּרְגִּישִׁים אֶת הַמַּטְבֵּעַ בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים צְדָקָה, וּבְדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת רְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין נִכְרָכוֹת עַל הַזְּרוֹעַ – כָּךְ עָלַי לְהַרְגִּישׁ אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב טוֹב עַל הֶחָבֵר. מַמָּשׁ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ.

בָּא הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ וּמוֹסִיף מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב: עָלַי לֹא רַק לֶאֱהֹב יְהוּדִי אַחֵר, אֶלָּא גַּם לְהַאֲמִין בּוֹ. מָתַי אֲנִי נִזְקָק לְהַאֲמִין בְּמַשֶּׁהוּ? כַּאֲשֶׁר אֲנִי לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ. הַאִם אֲנִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן כִּסֵּא? לֹא, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו! אֲבָל מָה שֶׁמַחְבִּיא הֶחָבֵר שֶׁלִּי בְּתוֹךְ כַּף יָדוֹ אֲנִי לֹא יָכוֹל לָדַעַת, אֲנִי יָכוֹל לִבְחֹר לְהַאֲמִין לְמָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִי.

מָה מוֹסִיף הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בַּמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה הַזּוֹ? לֶאֱהֹב יְהוּדִי שֶׁמִּתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה – זֶהוּ דָּבָר קַל. לֶאֱהֹב יְהוּדִי שֶׁמִּדֵּי פַּעַם נִכְשַׁל – זוֹ כְּבָר מְשִׂימָה יוֹתֵר מְאַתְגֶּרֶת, אֲבָל לְכָל אֶחָד יֵשׁ מְעִידוֹת, כָּךְ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו בְּסַלְחָנוּת. גַּם אֲנִי עוֹשֶׂה לִפְעָמִים טָעוּיוֹת, זֶה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי לֹא טוֹב? אֲבָל יֵשׁ יְהוּדִים, לֹא עָלֵינוּ, שֶׁהַמְּשִׂימָה לֶאֱהֹב אוֹתָם נִרְאֵית לִי מַמָּשׁ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית. הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהֶם עוֹבֶרֶת כָּל גְּבוּל, מַמָּשׁ מְכֹעֶרֶת. אֵיךְ אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אוֹתָם? וְעוֹד לְהַרְגִּישׁ אֶת אוֹתָהּ אַהֲבָה בַּלֵּב?

לְהַאֲמִין בִּיהוּדִי פֵּרוּשׁוֹ לָדַעַת שֶׁלַּמְרוֹת כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה – יְהוּדִי הוּא מַשֶּׁהוּ אַחֵר. יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה אֱלֹקִית, "חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ". כָּל הַדְּבָרִים הַלֹּא-טוֹבִים שֶׁאֲנִי מְזַהֶה אֶצְלוֹ – אֵינָם הוּא בֶּאֱמֶת. הֵם רַק טְפֵלִים אֵלָיו.

רַחְמָנוּת עָלָיו

אָז לָמָּה אוֹתוֹ יְהוּדִי מִתְנַהֵג כָּךְ? אִם יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה אֱלֹקִית אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ מַרְאָה בְּדִיּוּק אֶת הַהֵפֶךְ?

הָאֱמֶת הִיא , שֶׁזּוֹ שְׁאֵלָה מְצֻיֶּנֶת! אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מַדְרִיךְ אוֹתָנוּ בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא לִשְׁאֹל אוֹתָהּ בְּכָל הָרְצִינוּת. אֲבָל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ עָלֵינוּ לְהַפְנוֹת לַכִּוּוּן הַנָּכוֹן – לֹא כְּלַפֵּי אוֹתוֹ הָאָדָם, אֶלָּא כְּלַפֵּי מַעְלָה, לַה' יִתְבָּרַךְ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַבֵּן שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּמוֹ בֵּן יָחִיד, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מִכָּךְ. רָאִיתָ אֵיךְ הוּא מִתְנַהֵג? רָאִיתָ לְהֵיכָן הוּא הִדַּרְדֵּר? הֲרֵי זוֹ הִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ שַׁיֶּכֶת אֵלָיו כְּלָל וּכְלָל. הֲיִתָּכֵן?! בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ מִתְגּוֹלֵל בָּאַשְׁפָּה? מַמָּשׁ לֹא מַתְאִים!

אֶת הַנְּפִילָה הַזּוֹ מְכַנִּים חֲזַ"ל "מֵאִגָּרָא רָמָה לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא" [מִגַּג גָּבוֹהַּ לְבוֹר עָמֹק], וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מִתְבּוֹנֵן וְחוֹשֵׁב עַל אוֹתוֹ יְהוּדִי אֲנִי מִתְמַלֵּא כְּלַפָּיו בְּ… רַחֲמִים. רַחֲמִים הֵם תּוֹצָאָה שֶׁל תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁלִּי מֵהֵיכָן נָפַל אוֹתוֹ יְהוּדִי וּלְהֵיכָן נָפַל. כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַבְחִין בַּמֶּרְחָק הֶעָצוּם בֵּין הַשְּׁנַיִם אֲנִי מִתְמַלֵּא בְּצַעַר, וְהַהִזְדַּהוּת שֶׁלִּי עִם הַצַּעַר שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי מְחַבֶּרֶת אוֹתָנוּ יַחַד. אֲנִי מְרַחֵם עָלָיו, וּבְעֶצֶם אֲנִי מְגַלֶּה עַד כַּמָּה… אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ.

יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם

וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר אֵלַי? פָּשׁוּט. כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְנַסֶּה לְעוֹרֵר יַחַס שֶׁל חִבָּה וְאַהֲבָה כְּלַפֵּי מִישֶׁהוּ וְאֵינִי מַצְלִיחַ, עָלַי לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן הַחֲשִׁיבָה. כְּשֶׁמִּדַּת הָאַהֲבָה שֶׁל הַסַּבָּא, אַבְרָהָם אָבִינוּ, נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינַי – עָלַי לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הָרַחֲמִים שֶׁל נֶכְדּוֹ, יַעֲקֹב אָבִינוּ.

אָז כְּשֶׁאֲנִי מִתְקַשֶּׁה לִמְצֹא אֵצֶל הַשֵּׁנִי אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים – זֶה הַזְּמַן לְהַתְחִיל לְרַחֵם עָלָיו. כַּאֲשֶׁר מִזְדַּהִים עִם הַזּוּלָת וּמְרַחֲמִים עָלָיו מְגַלִּים עַד כַּמָּה הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ חָזָק וְעַד כַּמָּה אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

וְהֶחָבֵר הָאָדִישׁ? חוֹמַת הָאֲדִישׁוּת שֶׁהוּא הִפְגִּין כְּלַפַּי, וַאֲפִלּוּ הַסֵּרוּב שֶׁלּוֹ לְהִתְחַבֵּר אִתִּי, כַּנִּרְאֶה נָבְעוּ מִקֹּשִׁי מְסֻיָּם. זֶהוּ בְּעֶצֶם סוּג שֶׁל מְצוּקָה. הָרַחֲמִים שֶׁלִּי עַל מְצוּקָתוֹ עוֹזְרִים לִי לִפְרֹץ אֶת הַחוֹמָה שֶׁמַּפְרִידָה בֵּינֵינוּ וּלְגַלּוֹת אֶת הָאַהֲבָה!

שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי

דילוג לתוכן