מְמַעֲטִין – בְּשִׂמְחָה!

שָׁלוֹם יְלָדִים!

"מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה". כָּךְ מוֹרִים לָנוּ חֲזַ"ל, וְאָכֵן בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חֹדֶשׁ אָב אָנוּ מְצַמְצְמִים בְּאֵרוּעֵי שִׂמְחָה, נִמְנָעִים מֵאֲכִילַת בָּשָׂר וּשְׁתִיַּת יַיִן וּמֵרְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג.

אָז מָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת? חַס וְשָׁלוֹם!

אֵצֶל חֲסִידִים מְקֻבָּל לְפַסֵּק אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל בְּצוּרָה קְצָת שׁוֹנָה, וְהַשִּׁנּוּי בַּקְּרִיאָה מְסַדֵּר לָנוּ בָּרֹאשׁ אֶת עֹמֶק כַּוָּנָתָם. אֶת הַגָּלוּת, יַחַד עִם שְׁאָר הָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי הָרְצוּיִים הַנִּגְרָמִים מִמֶּנָּה, יֵשׁ לְמַעֵט וּלְהַקְטִין כְּכָל הָאֶפְשָׁר – "מְמַעֲטִין". כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? אֵיךְ מַקְטִינִים אֶת גֹּדֶל הַחֻרְבָּן? כַּמּוּבָן, "בְּשִׂמְחָה"…

טוֹב, זֶה חִדּוּד נֶחְמָד, אֲבָל אֵיךְ הוּא מִסְתַּדֵּר לָנוּ עִם אֲוִירַת הָאֵבֶל שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת וְשֶׁל הַיָּמִים הַסְּמוּכִים לוֹ? לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְהָבִין יוֹתֵר טוֹב מַהִי עֲבוֹדַת הַ"מְמַעֲטִין", אֲבָל לֹא לִפְנֵי שֶׁאֲשַׁתֵּף אֶתְכֶם בְּסִפּוּר טָרִי מֵהַזְּמַן הָאַחֲרוֹן.

יְהִירוּת וְתוֹצְאוֹתֶיהָ

"אַף אֶחָד לֹא עוֹקֵף אֶת הַמַּדְרִיךְ". הַהוֹרָאָה הַבְּרוּרָה הַזּוֹ נִשְׁמַעַת בְּכָל תַּדְרִיךְ שֶׁמִּתְקַיֵּם בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה לִפְנֵי יְצִיאָה לְטִיּוּל. הַהַנְחָיָה הַבָּאָה בָּאָה, כְּהֶמְשֵׁךְ, בִּשְׁעַת הַיְּצִיאָה לַמַּסְלוּל: "מִי שֶׁעוֹקֵף עוֹבֵר מִיָּד לְסוֹף הַטּוּר", וְזֶה כְּבָר נִשְׁמָע יוֹתֵר מְאַיֵּם. אֶצְלִי בַּכִּתָּה מַחֲזִיקָה הַהַנְחָיָה לַשְּׁעָתַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת. לְאַחֲרֵיהֶן מַתְחִילָה זְלִיגָה שֶׁל תַּלְמִידִים אֶל מֵעֵבֶר לַקַּו הַמֻּתָּר. "לֹא שַׂמְתִּי לֵב", "רַק רָצִיתִי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ בַּצַּד", "אָמְרוּ שֶׁכָּאן אֶפְשָׁר לַעֲקֹף" וְעוֹד שְׁלַל תֵּרוּצִים.

כָּךְ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי עִם אֶבְיָתָר, בֶּן הַזּוּג שֶׁלִּי לַתַּחְבִּיב, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי – לְבַדֵּנוּ בַּשֶּׁטַח. זֶה הִתְחִיל בַּעֲקִיפוֹת קְצָרוֹת, תּוֹךְ שְׁמִירַת קֶשֶׁר עַיִן עִם הַקְּבוּצָה, שֶׁעִם הַזְּמַן הָלְכוּ וְהִתְאָרְכוּ. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם אָבַד הַקֶּשֶׁר לְגַמְרֵי וְאָז הִגַּעְנוּ לְהִתְפַּצְּלוּת דְּרָכִים: יָמִינָה הִמְשִׁיךְ הַמַּסְלוּל הַמְּסֻמָּן בְּאָדֹם, עָלָיו צָעַדְנוּ עַד לְשָׁם, וּשְׂמֹאלָה עָלָה וְהִתְפַּתֵּל שְׁבִיל בְּסִמּוּן כָּחֹל בְּצוּרָה מְאַתְגֶּרֶת. "אֵין בְּעָיָה", קָבַעְתִּי, "נֵלֵךְ עַל הַכָּחֹל. מִמֵּילָא בַּהֶמְשֵׁךְ מִתְחַבְּרִים הַשְּׁבִילִים". כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים, הַקְּבִיעָה שֶׁלִּי הִתְבַּסְּסָה עַל נִחוּשׁ בִּלְבַד. אֲנִי לֹא מַדְרִיךְ טִיּוּלִים מִקְצוֹעִי, וּבַמַּסְלוּל הַזֶּה גַּם מֵעוֹלָם לֹא צָעַדְתִּי, אֲבָל עֻבְדּוֹת אֵלּוּ לֹא דִּגְדְּגוּ אֶת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי הַמֻּפְרָז שֶׁלִּי. אֶבְיָתָר הָיָה נִרְאֶה יוֹתֵר מְהֻסָּס: "אַתָּה בָּטוּחַ? וְאִם אַתָּה טוֹעֶה?", אֲבָל אֲנִי בְּרֹב טִפְּשׁוּתִי הִצְלַחְתִּי לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ.

לְהַרְגִּיעַ? רַק לְדַקּוֹת סְפוּרוֹת, כִּי לְאַחַר הֲלִיכָה מְזֹרֶזֶת שֶׁל 10 דַּקּוֹת אִבַּדְנוּ גַּם אֶת הַשְּׁבִיל הַכָּחֹל. מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ, בְּאֶמְצַע שׁוּם-מָקוֹם, כְּשֶׁבְּמֶרְחָק לֹא גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ הִבְחַנְתִּי בְּשִׁלְטֵי אַזְהָרָה בְּצֶבַע צָהֹב, וַאֲנִי מַנִּיחַ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים אֶת הַמַּשְׁמָעוּת… כֵּן, מְדֻבָּר בִּשְׂדֵה מוֹקְשִׁים, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁכָּל צַעַד נוֹסָף שֶׁלָּנוּ עָלוּל לְהִסְתַּיֵּם בְּאָסוֹן.

לְהִשְׁתַּחְרֵר מִסְּבַךְ הַיְּהִירוּת

לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בְּמָה שֶׁעָבַר עָלֵינוּ בַּשָּׁעוֹת הַבָּאוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ צֶוֶת הַחִלּוּץ וְשָׁלַף אוֹתָנוּ מִשָּׁם. גַּם לֹא אַכְבִּיד עֲלֵיכֶם בְּתֵאוּר קַבָּלַת הַפָּנִים לָהּ זָכִינוּ מֵהַמַּדְרִיךְ, מִמְּחַנֵּךְ הַכִּתָּה, מִמְּנַהֵל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, מִמְּפַקֵּחַ הַשְּׁמוּרָה וּמִמִּי לֹא… אֲבָל חֹסֶר הַנְּעִימוּת הַגָּדוֹל הָיָה דַּוְקָא מֵחַבְרֵי הַכִּתָּה, אֵלּוּ שֶׁנֶּאֶלְצוּ לִגְנֹז אֶת תָּכְנִית הֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם וּבִמְקוֹם יוֹם טִיּוּל מְהַנֶּה זָכוּ לְבַלּוֹת בְּהַמְתָּנָה מוֹרֶטֶת עֲצַבִּים וְחַסְרַת מַעַשׂ.

אֶבְיָתָר יָצָא יַחֲסִית בְּזוֹל: "רָזִי אָמַר. סָמַכְתִּי עָלָיו", טָעַן וְהִפְנָה אַחַר כָּבוֹד אֶת הָאֶצְבַּע הַמַּאֲשִׁימָה אֵלַי. "מָה אֶעֱנֶה?" הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי. כָּאן אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם בְּהִתְלַבְּטוּת עֶקְרוֹנִית: יָכֹלְתִּי לְנַסּוֹת אֶת כּוֹחִי בִּטְעָנוֹת שׁוֹנוֹת. לְמָשָׁל: לִטְעֹן שֶׁכָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵהַמַּדְרִיךְ, שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵהַחֲבֵרִים אָמַר זֹאת מִשְּׁמוֹ אוֹ שֶׁלְּפָחוֹת כָּךְ הֵבַנְתִּי מִמֶּנּוּ. אִם אֶרְצֶה שֶׁהַטִּעוּן יִתְקַבֵּל יִהְיֶה עָלַי 'לְעַקֵּם' פֹּה וְ'לְעַגֵּל' מִשָּׁם, כַּאֲשֶׁר כָּל מַטְּרַת הַהִתְפַּלְפְּלוּת הַזּוֹ אַחַת וִיחִידָה – לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמִי. וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא אֲאַבֵּד חָלִילָה אֶת מַעֲמָדִי כְּאֶחָד שֶׁמֵּבִין בְּטִיּוּלֵי שֶׁטַח. אֲבָל אָז אַתְחִיל לְהִסְתַּבֵּךְ. לֹא עִם הַמְּנַהֵל, אֶלָּא עִם עַצְמִי.

אֲבָל יֵשׁ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. הִיא יוֹתֵר קָשָׁה, אֲבָל אֲמִתִּית, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר גַּם מְשַׁחְרֶרֶת – לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת. כֵּן, טָעִיתִי. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי חָכָם גָּדוֹל, וּמֵרֹב יְהִירוּת כִּמְעַט וְהֵבֵאתִי עָלַי אָסוֹן. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁהִשְׁתַּחְרַרְתִּי וּמָצָאתִי אֶת הָאֹמֶץ לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת, בַּכִּשָּׁלוֹן שֶׁלִּי – חַשְׁתִּי הֲקָלָה עֲצוּמָה. תַּאֲמִינוּ לִי, גַּם עֹנֶשׁ חָמוּר בְּיוֹתֵר הָיִיתִי מְקַבֵּל בְּרָצוֹן בִּרְגָעִים אֵלּוּ. סְבַךְ הַתֵּרוּצִים אֵלָיו בִּקַּשְׁתִּי לְהַכְנִיס אֶת עַצְמִי פָּקַע בְּאַחַת, וּקְצָת מוּזָר, אֲבָל דַּוְקָא בְּרֶגַע זֶה חַשְׁתִּי בְּלִבִּי הִתְנוֹצְצוּת שֶׁל שִׂמְחָה.

"מְעַט" וּבְשִׂמְחָה!

נַחֲזֹר אֵלֵינוּ, אֶל חֹדֶשׁ מְנַחֵם-אָב. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶחֱרַב וְלֹא פָּחוֹת מְצַעֶרֶת הִיא הַסִּבָּה לְחֻרְבָּנוֹ – שִׂנְאַת חִנָּם, וְזוֹ לְדַאֲבוֹנֵנוּ עוֹד מְצוּיָה אֶצְלֵנוּ. יְהוּדִים רַבִּים פְּזוּרִים בְּאַרְבַּע קַצְווֹת תֵּבֵל וְגַם כָּאן, בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לְתַקֵּן. כָּל אֵלּוּ סִימָנִים הַמְּעִידִים עַל כָּךְ שֶׁאָנוּ עוֹד מְצַפִּים לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

מַהוּ מַצַּב הָרוּחַ הַלְּאֻמִּי שֶׁלָּנוּ בְּעֵת הַחֻרְבָּן? נָמוּךְ, שָׁפֵל. הַחֲוָיָה שֶׁל אָדָם הַמְּגַלֶּה לְהֵיכָן הִדַּרְדֵּר וְנָפַל הִיא שִׁפְלוּת – לִהְיוֹת בְּשֵׁפֶל. עֲבוֹדָה זוֹ הִיא הַ"מְמַעֲטִין" שֶׁל חֹדֶשׁ מְנַחֵם-אָב בּוֹ אָנוּ חָשִׁים "מְעַט", מְרֻחָקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ. אָמְנָם אָנוּ בָּנָיו, עַמּוֹ הַנִּבְחָר, אֲבָל מַעֲשֵׂינוּ גָּרְמוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לְשֵׁפֶל זֶה.

אֲבָל כְּמוֹ בְּסִפּוּר הַטִּיּוּל, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְשַׁחְרֵר בַּיְּדִיעָה שֶׁאַתָּה הוּא מִי שֶׁאַתָּה, בְּלִי לְהִתְכַּסּוֹת בְּאִצְטְלָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּךָ. דַּוְקָא מִתּוֹךְ הָרִחוּק מִתְנוֹצְצִים גַּעְגּוּעִים אֲמִתִּיִּים וְתִקְוָה גְּדוֹלָה. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, גַּם בְּמַצָּב מְרֻחָק כָּזֶה לֹא עוֹזֵב אוֹתָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ. אַדְּרַבָּה, כְּכָל שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת הַמֶּרְחָק מֵאִתּוֹ – כָּךְ גְּדֵלָה הַשִּׂמְחָה עַל כָּךְ שֶׁהוּא עִמָּנוּ, בְּכָל מַצָּב!

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחֱרַב בַּעֲוֹנֹתֵינוּ כַּנִּרְאֶה לֹא תָּאַם אוֹתָנוּ, אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּנוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָנוּ לֹא מַמָּשׁ חֲפֵצִים בּוֹ. בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מוּבָא, כִּי לְמַעֲשֶׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַמְּיֻחָל עוֹד לֹא נִבְנָה מֵעוֹלָם – הוּא עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לְבִנְיָנוֹ. זֶה הַזְּמַן לַחֲלֹם וּלְיַחֵל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ!

שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲבוֹדַת הַ"מְעַט" בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה – שִׂמְחַת הַגְּאֻלָּה!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי