אב ואם ומשפחה

מהי המשפחה ומה חשיבותה בישראל?

 

מניין בני ישראל בפרשת פינחס מתייחד בפירוט המשפחות בכל שבט, כמו “בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי”[א] וכן הלאה. כך ישנם ארבעה מעגלים: העם כולו; שנים עשר השבטים; 65 המשפחות; ולבסוף האנשים הפרטיים עצמם. משפחה מתחילה בתא-גרעיני, איש ואשה, מתרחבת ל”בית אב” ולמשפחה גדולה ומסועפת בקשרי דם ונישואין (חמולה), עד שהעם כולו נקרא משפחה[ב].

בלבול ומבול

ההופעה הראשונה של “משפחה” בתורה היא בפרשת נח: בעלי החיים באו לתיבה “שנים איש ואשתו”, ויצאו מהתיבה “למשפחותיהם”[ג], וכן בני נח התרבו אחר המבול “למשפחותם”. המבול בא בעקבות הרס והתפוררות מוסד המשפחה, הבלבול הביא את המבול, והתיקון היה בבניין מחודש של המשפחה[ד].

בפרשתנו, בה מופיעה המלה משפחה ברכוז הגדול ביותר בתורה, בא המניין לאחר המגפה שנגרמה בשל הבלבול, זנות והתבוללות. פינחס בקנאתו החזיר את שלום-הבית לישראל (ולכן זכה ב”בריתי שלום”), ואז מגיע המניין המחזיר את כבודה של המשפחה בישראל.

שכינה בבית היהודי

במניין הנוכחי, כל שֵם משפחה מקבל צורה מיוחדת: משפחת חנוך נקראת “הַחֲנֹכִי” וכן הלאה. אותיות י-ה הנוספות לכל משפחה הן ‘חותמת’ משם ה’, אישור-עדות על קדושת המשפחה היהודית, “שִׁבְטֵי יָ-הּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל”.

שם יָ-הּ נמצאבכל נישואי איש ואשה: “איש ואשה, זכו שכינה ביניהם”[ה], בצירוף האות י במלה איש לאות ה במלה אשה. אם כן, “משפחת החנכי” פירושה משפחת חנוך בה ישנם אב-איש (י) ואם-אשה (ה) ואז “שכינה ביניהם”, צירוף הקב”ה “השותף השלישי”[ו] בנישואין.

שם ה’ בתא המשפחתי

ה’משחק’ באותיות י-ה מוביל אותנו לרובד עמוק, המאיר את התא המשפחתי במשמעות נפלאה:

הקב”ה בחר להתגלות בשם המפורש י-ה-ו-ה. ומוסבר בקבלה: ארבע אותיות שם הוי’ הם ‘מערכת אלקית’ שלמה, בה יש שני ‘זוגות’ עיקריים: י-ה, ו-ה. והנה אותיות י-ה נקראות ‘אבא’ ו’אמא’ בהתאמה, בדיוק כמו הופעתן במלים איש אשה. כלומר, בשם הוי’ עצמו יש ‘בחינה אבהית, זכרית’ ו’בחינה אמהית, נקבית’. מכאן שהאיש והאשה, שניהם יחד דווקא, מהווים ‘העתק’ של הקב”ה כאן בעולם (שהרי האדם נברא בצלם ובדמות אלקים, הוא ‘מצלם’ ומדמה את ה’)!

וכשם שאותיות י-ה מכונות אבא ואמא, כך אותיות ו-ה מכונות בן ובת. כך יש בשם ה’ עצמו ‘משפחה גרעינית’ מושלמת: אבא (י) אמא (י) בן (ו) בת (ה). המצוה הראשונה היא “פרו ורבו”[ז], כאומרת לנו: איש ואשה! בנו בית, הקימו משפחה והולידו ילדים, בן ובת כמותכם, וכך תשקפו בתא הקטן שלכם את הסוד הגדול של הבריאה, סוד שם הוי’ ברוך הוא.

כאשר איש ואשה בוחרים להנשא, הם הולכים בדרכי ה’ שבחר להתגלות בשמו הקדוש, וכשהם בוחרים להביא ילדים לעולם הם משלימים את שם ה’ בתוכם. אי אפשר לוותר על זכות כזו!

המשרד לענייני משפחה

במדינה היהודית המתוקנת, ערך המשפחה תופס מקום בראש (והרי ללא משפחה אין עם). בדור שלנו במיוחד, בו קיים ערעור על מוסד המשפחה הקדוש והמסורתי, אפשר להציע להקים משרד ממלכתי לענייני משפחה!

המשרד הזה יטפח את ערכי המשפחה בישראל: נאמנות ושלום בית, צניעות וקדושה, טהרת המשפחה, ערך הילודה, ועוד. הוא יעסוק בפעולות חינוך והסברה תואמות לכל גיל ומוטמעות ב’תכנית ליבה’; יעודד נישואין וילודה; יקדם תכניות עומק להכשרה לחיי משפחה מאושרים (כהכנה לחיי נישואין, לזוגות צעירים ולזוגות ותיקים); יאבק בנגע ההתבוללות ונישואי התערובת; ילחם בתופעת הזנות וטשטוש המינים (תוך צנזורה הכרחית של תכנים פוגעניים בתקשורת ובמרחב הציבורי), ועוד.

השראת השכינה בישראל מתחילה מהבית היהודי, איש אשה ושכינה ביניהם, ומגיעה לשיאה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.

 



נערך ע”י יוסף פלאי. להרחבה ראה מאמר ‘קדושת שם המשפחה’ באתר גל עיני.

[א] במדבר כו, ה.

[ב] עמוס ג, א “המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים”.

[ג] בראשית ח, יט (ופירש רש”י “קבלו עליהם על מנת להדבק במינם”).

[ד] “שהאומות גדרו עצמן מן העריות על ידי המבול”, רש”י בראשית לד, ז.

[ה] סוטה יז, א.

[ו] נדה לא, א.

[ז] בראשית א, כב. והנה פרו ורבו = אבא אמא בן בת!

דילוג לתוכן