המהפכה מתקרבת

בכל שנות הגלות הארוכה, עשרה בטבת הוא יום תענית, היום שבו החל המצור על ירושלים. אבל סוף-סוף אנו מתקרבים לגאולה והיום הזה עומד להשתנות לגמרי, “צום העשירי יהפך לששון ולשמחה”!

איך הצום עצמו הופך לששון ולשמחה? האם אפשר לקחת את התמונה של המצור ולהפוך אותה למשהו משמח?

מצור חיובי

ובכן, הגויים באים לירושלים ומטילים עליה מצור. הם יודעים היטב שזה מקום מאד חשוב, ורוצים את האוצרות שטמונים בו. אבל אם רק נשנה את האוירה (כמו פס-קול), אפשר להפוך את התמונה הזו למשהו נהדר: הרי זה בדיוק מה שאומרים הנביאים “וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים… וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’… וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלִָם”. יש בירושלים אוצרות נפלאים: כאן נמצא בית המקדש, מקום עבודת ה’ לכל העולם. כאן יושב המלך המשיח, שכולם באים לשמוע את חכמתו וללכת בדרכיו. זהו מצור חיובי שבו כולם ‘מתנפלים’ עלינו ומצפים לשמוע את דבר ה’.

שימו לב שהפסוק המפורסם “כי מציון תצא תורה” לא מדבר על התורה שיוצאת לעם ישראל, זה כבר גלוי וידוע. החידוש הוא שהתורה יוצאת מציון לכל בני האדם, כל מי שרוצה ללכת בדרך ה’.

תורה לגויים

ובכל זאת, משהו כאן לא מובן. הרי אנו רגילים שהתורה שייכת רק לעם ישראל, כמו שאומרים בברכות התורה “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו”, לנו ולא לאחרים.

יותר מזה, נראה שחכמינו לא ראו בעין יפה שהתורה תגיע לידי אומות העולם. הדבר נוגע לתאריך נוסף בחודש שלנו: ח’ בטבת הוא יום קשה מפני שבו תורגמה התורה ליוונית ונעשה חושך בעולם שלשה ימים (ככתוב בשולחן ערוך) – נראה שהתורה אמורה להישאר בתוכנו, סוד שאסור לגלות לאחרים. אם כך, איך יכול להיות ש”כי מציון תצא תורה” לכל העמים?

התשובה היא שהכל תלוי בתקופה ובהקשר, איך התורה מגיעה לגויים. תרגום התורה ליוונית לפני אלפי שנים נעשה כדי ‘לגנוב’ את התורה מאתנו, להעביר אותה לחכמי הגויים שיוכלו לקרוא בה כמו כל טקסט אחר ולפרש כהבנתם. לא להתייחס אליה כספר קדוש שמביא את רצון ה’ וחכמתו, אלא כמשהו שמתאים לפקולטה להיסטוריה ולתרבות, עוד ספר בארון…

אבל הנביאים מדברים על משהו אחר לגמרי. ראשית, הם מזכירים לנו שכבני אברהם אבינו היעוד שלנו הוא להביא את האמונה לכל העולם, ושבתוך התורה שניתנה למשה רבינו בהר סיני נמצאת האמת שצריכה להגיע לכל האנושות.

ועוד הם אומרים: נכון שבמשך דורות רבים הצד הזה בתורה היה נסתר יחסית, העולם לא היה בשל לקבל אותו. אבל יגיע הזמן – והוא הולך ומתקרב – שהגויים באים לעם ישראל ואומרים להם “אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל”. רבים-רבים מכל קצוות העולם, צאצאי הנוצרים, המוסלמים, ההינדואים והאתאיסטים – הולכים ומכירים בצורך להגיע למקור האמיתי, תורת משה. לא לתרגם אותה לשפה ‘חילונית’ אלא לבוא ולהכיר את האמת והיופי האלוקי שבה. בפסגת התהליך הנפלא הזה נמצאים המתגיירים, שהולכים צעד נוסף ומצטרפים לעם ישראל, ברוכים הבאים!

 נשמע מהפכני? ודאי, זו המהפכה שכולנו מצפים לה. מיליוני גויים כבר מצפים לשמוע, אנחנו רק צריכים להשמיע.