מכון גל עיני
כ״ב בסיון תשפ״ד
רבי איתמר מנדבורנה | להתפלל יחד
רבי איתמר רוזנבוים נולד בשנת תרמ”ו לרבי מאיר רוזנבוים האדמו”ר מקרעטשניף, בנו של רבי מרדכי מנדבורנה. אמו הייתה בתו של רבי יחיאל מיכל טירר, רבה של דורוחוי, מצאצאי ה”באר מים חיים”. נשא את מלכה בתו של רבי אשר ישעיה מקולבוסוף. בגיל 15 החל לכהן באדמו”רות בטשרנוביץ, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר וינה ולאחר המלחמה חזר לקרעטשניף. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר שוב לכהן בצ’רנוביץ כרב. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית, ובשנת תשכ”ט עלה לישראל והתיישב בתל אביב, בשכונת יד אליהו. נחשב בסוף ימיו לזקן אדמו”רי נדבורנה, ובלט בכך שהאריך ימים יחסית למשפחתו. נלב”ע בכ”ב בסיוון תשל”ג ונקבר בהר הזיתים.
סיפר בנו, האדמו”ר מזטושקא: זכורני בילדותי, אשר פעם אחת בלילה עורר אבי הרה”ק רבי איתמר זי”ע את אימי הרבנית הצדקנית מרת מלכה ע”ה משנתה, ואמר לה אשר אחד מאנשי שלומו, פלוני מהעיירה הסמוכה, צריך לישועה – ושתעזור לו באמירת התהלים. שניהם ישבו ואמרו תהלים בהתעוררות רבה, ואחר זמן נשמעו דפיקות חזקות בדלת. אבי הקדוש פתח את הדלת, והנה עומד שם היהודי הנ”ל, שאמרו עליו תהלים.
הרגיע אותו אבי ונתן לו לשתות, ויספר הנ”ל שהיה אצל נכרי אחד בשביל מסחרו כדרכו, והיות והנכרי חייב לו סכום כסף דיבר עמו על דא ועל הא, ולפתע נעל אותו באחד החדרים וקשר אותו שם, והלך להביא כלי המשחית בכדי להרגו חס ושלום.
בתחילה לא מצא שום דרך לברוח, אך אחר כך הרגיש שאינו קשור כל כך. פתח תיכף הקשרים מעליו וברח בחשאי מבית הנכרי, ואינו יודע משום מה ברח לכאן, לבית הרבי…
רבי איתמר מנדבורנה היה צדיק גדול, ופעל בתפילותיו ישועות רבות. אך עם זאת, בסיפורנו הוא חש צורך ב”עזר כנגדו” – בתפילה שתנשא יחד עם תפילתו, ותסייע לו במשימה הדחופה שראה. כמו יצחק ורבקה, ששמם עולה בגימטריה תפִלה, התפללו יחד לפרי בטן, גם רבי איתמר והרבנית מלכה חשו במעלתה של התפילה המשותפת.
גם בגמרא מוזכרת תפילה זוגית שכזו: אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, התפלל על הגשם לבקשת החכמים וביקש מאשתו להתפלל עמו יחד. לאחר שנענתה התפילה, אבא חלקיה הסביר כי תפילת אשתו אף חשובה משלו – בזכות ההידור שלה במצוות הצדקה.
מעניין גם לראות, כי בעוד תפילתם של יצחק ורבקה היא תפילה אישית ופרטית, ותפילת אבא חלקיה ואשתו היא ציבורית – רבי איתמר והרבנית מלכה ניצבים בתווך: תפילתם היא תפילה על איש אחד, וככזו היא פרטית; אך היא תפילתו של רבי הדואג למקושריו וחש בצרתם, וככזו היא דווקא כללית. אולי זהו אופייה של תפילת הזוג – תפילה שאיננה במניין, אך גם איננה ביחיד. שיש לה שני שותפים, אך הם שניים שהם אחד.
על הרגשת רבי איתמר בנשמות השייכות אליו, מספר ר’ מענדל עקשטיין: שנה אחת שהייתי בצילו של רבנו (הרה”ק רבי איתמר מנדבורנה זי”ע) בימי ראש השנה, כשאבי הרה”ח ר’ משה, משמש כבעל תפילה. בעת הקידוש, נכנס אל רבנו יהודי עם בתו שישבה בכסא גלגלים, בהיותה משותקת רח”ל זה ח”י שנים. הלה תינה את צערו לפני רבנו באמרו שכבר כשל כח הסבל ואינו מסוגל לשאת עוד. רבנו הושיט לו פרוסת ‘לעקאך’ ואמר שיתן לבתו וזה יהא לרפואתה. לאחר צאתם, פנה רבנו לאבי ואמר: “ר’ משה, לשם מה בעצם נצרך שיהיו כ”כ הרבה רבי’ס בעולם, הרי אפשר היה להסתפק ברבי אחד, שכל ה’עולם’ יסע אליו והוא יפעל ישועות עבור כולם? אלא, שלא כל אחד יכול להוושע אצל כל רבי ולא כל רבי יכול להושיע לכל אחד. אלו הזקוקים לישועה מסתובבים איפוא אצל כל הרבי’ס, עד שמגיעים הם אל אותו הרבי שישועתם בידו”. כעבור ימים ספורים היה לשיחת היום שנערה משותקת מתל אביב, שבה לתפקוד לאחר שמונה עשרה שנה…
***
שמותיהם של הזוג הצדיק, איתמר ומלכה, עולים יחד שמות, “ואלה שמות בני ישראל”. אמצעי התיבות, עולים יחד חמש מאות – “פרו ורבו”. הרמזים הללו מזרזים אותנו לשמוע על מאמץ משותף אחר של בני הזוג – ילדיהם הקדושים.
.סיפר בנו, האדמו”ר מנדבורנה-חדרה: אבי האדמו”ר הרה”צ ר’ איתמר זצוק”ל גר בטשרנוביץ, ועל אף היותה עיר מודרנית, גידל אבי ז”ל במסירות את כל ילדיו בדרך התורה והיראה. היה שוכר מגיל שלוש מלמד לבניו, ועד החתונה לא יצאו לשום מקום. הדבר הגיע עד כדי כך, שפעם אחת נסעו לאיזה ברית, ואחי האדמו”ר הרה”צ ר’ חיים מרדכי זצ”ל, שהיה אז ילד בגיל י”ב, ביקש מאבי שהוא רוצה להצטרף לנסיעה. אכן צרפו אותו, וכאשר חזרו מהברית עברו בכיכר הסמוכה שתי דקות מביתנו – שבה היו מתאספים הרבה אינשי דלא מעלי. ושאל אחי מאביו: מה זה האספסוף פה? ולא הכיר את המקום… עד כדי כך שמרו עליהם.
***