"משעה שהחל החסיד למשמש בפנימיותו ולהטות אוזן להלכי מוחו ולבו, והריהו יודע ומרגיש עד כמה הוא חסר ועד כמה הוא משווע לעזר וסיוע בדרכו אל ה"נודע בשערים", מיד יבוא לתחושת בדידות תהומית שלא מעלמא־דין, הכאב של מי ש"לבו דואג בקרבו".
הפתרון החסידי המסורתי לבעיה זו היה הנסיעה אל הצדיק־הרבי ושמיעת עצותיו והדרכותיו באופן אישי ופרטני. עצם המפגש האישי עם הרבי, מעמד ה"יחידות", הביא מזור לנפשו הסוערת של החסיד. המגע עם נשמתו של הרבי, "ראש בני ישראל", הכולל בתוכו את כל הנשמות, מסוגל לשים קץ לבדידותו של החסיד, ולהציבו על קרקע המבטחים של "מקומו הפרטי" בתורת האין־קץ של "הַנִּסְתָּרֹת לַהוי' אֱלֹהֵינוּ".
כל הבאים בשעריו של ספר התניא עוברים תהליך של "יחידות" ומקיימים מגע נשמתי ישיר עם נשמת הרבי. השפעתו של ספר הטעון בכוח כזה, אכן מסוגלת לרוות את צימאון הנשמה ולרפא את דאגתה וכאביה."
(מתוך ביאור הקדמת המלקט)

הספר שערי תבונה מכיל סדרת עיונים ייחודית סביב פרקים נבחרים ומרכזיים בספר התניא.
עיוני שערי תבונה מתייחדים הן בארגז הכלים המגוון שלהם, הכולל דרכי רמז וסוד כמו גם ניתוחים למדניים והגדרות פילוסופיות, והן במגמתם, המבקשת לפתוח שערים אל עמקי תורת החסידות החב"דית, ולהבהיר ולרענן את דרכי עבודת ה' שהתווה עבורנו אדמו"ר הזקן בספר התניא.