לכל אחד מאתנו יש בקרבו גבורה, השאלה היא האם אנו יודעים ורוצים להשתמש בה. פעמים רבות אנו חוששים ונרתעים מלפעול בגבורה ובתוקף, ומעדיפים להיראות – בעיני אחרים או בעיני עצמנו – יפי-נפש ו/או מסכנים. הגבורה שבגבורה היא האומץ להפעיל את הגבורה. אל תפחד להיות גבור!
מתי צריך להשתמש בגבורה? כאשר מתמודדים עם רוע. קודם כל עלינו להלחם ברוע הקיים בעולמנו הרוחני הפרטי, שהרי אף אחד אינו מושלם ולכל אחד תכונות רעות שצריך לתקן. תיקון זה מתחיל בכיבוש והכנעה של הדחף השלילי שבנו, כמו שנאמר בפרקי אבות (שנוהגים ללמדם בתקופת ספירת העומר) “איזהו גבור? הכובש את יצרו”. באותו אופן, גם כלפי הרוע החיצוני אנו צריכים לנהוג בגבורה – כמו צעדיו הראשונים של משה רבינו, גואל ישראל, שנחלץ באומץ לסייע לאחיו המוכה.
אם עומד בפנינו אתגר, סימן שבידנו נמצא הכח והגבורה להתמודד אתו. אך עלינו לאזור אומץ כדי שהגבורה תצא אל הפועל. דוגמא מובהקת לכך יש בדברי הקדוש-ברוך-הוא ליהושע בן-נון בתחילת דרכו. ה’ חוזר ואומר ליהושע, “חזק ואמץ”. מדוע משתמש ה’ בשתי מלים? ה’ בעצם אומר ליהושע כך: על מנת להנהיג את העם ולכבוש את הארץ עליך להפעיל כח, להיות “חזק”. אבל יתכן שתחשוש להפעיל את הכח שנמצא בך. לכן צריך להוסיף “ואמץ” – היה אמיץ להפעיל את הגבורה במקום הנכון, להפעיל את הגבורה שבגבורה.
תרגיל מעשי
חשבו על מקרים שבהם צריך להפעיל גבורה, לפעול בתוקף. האם אתם נוהגים כפי שצריך או אולי חוששים לקפוץ למים ולהיות אמיצים? אז בפעם הבאה, אל תחששו! הגבורה נמצאת אצלכם.