דאגה בלב איש

הפסיכולוגיה המודרנית מתארת שלשה מנגנוני הגנה עיקריים באמצעותם מתגוננת אישיות חלשה מפני דאגות והתמודדות אמתית עם סיבותיהן – הכחשה, השלכה, הדחקה.

שלשת המנגנונים מכוונים כנגד שלשת העולמות התחתונים, בהם יש מציאות של רע:

הכחשה היא פגם עולם הבריאה (עולם השכל) – תפיסת מציאות משובשת. השלכה היא פגם עולם היצירה (עולם הרגש) – השלכת רגשותי השליליים (כולל אשמה ובושה) על הזולת. הדחקה היא דחיקת הרע לתוך הלא-מודע מתוך חוסר יכולת לשאת את עוצמת הרע במציאות, בעולם העשיה. רק המשכת אור מעולם האצילות – בו מורגשת נוכחות ה’ ורחמיו הרבים – מאפשרת התמודדות אמתית עם הרע, הודאה על האמת ווידוי על החטאים שגרמו לו.

והנה, שלשת פירושי פסוק היסוד של תורת הנפש היהודית – “דאגה בלב איש יַשׁחנה ודבר טוב ישׂמחנה” – מציעים אלטרנטיבה מתוקנת לשלשת מנגנוני ההגנה:

פשט הפסוק, “ישחנה” במובן של ישפילנה, הוא דיכוי הדאגה – הכחשה מודעת של הדאגה ועוצמתה (תוך שאיפה לפרשנות חיובית של המציאות – “ודבר טוב ישמחנה”).

פירוש חז”ל “ישיחנה לאחרים” הוא תיקון של ההשלכה – במקום להשליך על הזולת את הרגשות השליליים, מומלץ לשתף את הרגש השלילי עם חבר אוהב או יועץ אוהב, שיסכים לחלוק עמי את משא הדאגה.

פירוש נוסף של חז”ל, “יסיחנה מדעתו”, הוא היסח הדעת חיובי (‘הדחקה משנית’, אחרי שהדבר השלילי הגיע למודע), תוך התרכזות בדברים אחרים (כפי שהמליץ הרבי מליובאוויטש באין-ספור אגרות לאנשים שחלקו עמו את דאגותיהם).

אכן, חשוב לזכור כי ישנה דאגה חיובית (עליה נאמר “אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו”) – ה”דאגה בלב איש” (358) מדוע משיח (358) לא בא? היכולת להתמודד עם משא של אשמה מאפשרת לקחת אחריות על כך שהמשיח לא בא ובית המקדש עדיין לא נבנה, ולעסוק באופן חיובי בתיקון הרע שבשלשת העולמות על ידי שלשה ‘מסלולים’ לגאולה:

המשיח אמר לבעל שם טוב שיבוא “לכשיפוצו מעינותיך חוצה” – לימוד והפצת פנימיות התורה נועדו ליצור תמונת עולם אמתית של המציאות, ובכך לתקן את האשליות-ההכחשות של עולם הבריאה.

תיקון שנאת חנם, בעטיה חרב הבית, הוא על ידי אהבת חנם – תיקון הרגשות של עולם היצירה (תוך התמודדות עם ההשלכה, כאשר שנאת חנם מולידה דמיון שהזולת הוא-הוא השונא אותי).

“אין ישראל נגאלין אלא בתשובה” – התשובה כפשוטה, תוך הכרה בטעויות, חרטה ווידוי עליהן, היא התיקון של עולם העשיה, “המעשה הוא העיקר” בעזיבת החטא והליכה בדרך נכונה.