החלום הישראלי

יש האוהבים להגדיר את מלחמת התרבות בארץ כמלחמה בין ה'יהודים' וה'ישראלים', על דרך פילוג הממלכות – ממלכת יהודה הדתית בדרום וממלכת ישראל החילונית בצפון. ה'יהודים' מסורתיים, נאמנים ליהדות שעצבה אותנו והחזיקה אותנו במשך כל הדורות, עם כל תלאות הגולה, וה'ישראלים' מנסים ליצור טיפוס חדש, משוחרר מהגלותיות ועִמה גם ממסורת ישראל-סבא, ה"י. אליבא דאמת, אין עוד מקום לחלוקה הזו, "ולא יחצו עוד לשתי ממלכות" – ההנהגה שייכת אמנם לבית-דוד שמיהודה, אך בארץ ישראל צריכה להיות מדינה אחת בלבד, "יחד שבטי ישראל".

הכינוי מדינת ישראל 'נחטף' למדינה שהוקמה מתוך יומרה לעצב לאומיות-חילונית, ולכן הרבי מליובאוויטש העדיף את השימוש במושג ארץ ישראל. עם זאת, מכיון שישראל הוא שם המעלה של עמנו, יש להתבונן במהות האמתית לה ראוי התואר מדינת ישראל לממש אותה במציאות:

יעקב אבינו זכה לשם ישראל על שם השררה שהושגה מתוך נצחון במאבק עם שרו של עשו – "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". לפני אותו נצחון, מיום לידתו, הוא נקרא יעקב, על שם "וידו אֹחזת בעקב עשו". יעקב הוא תאום של עשו, הם מתרוצצים יחד באותה רחם ונמצאים במאבק מתמיד מהלידה – כשם שידו של יעקב אוחזת בעקב עשו, כך עשו הוא נחש הכרוך על עקבו של יעקב, ואין להם מציאות נפרדת. בשלישיה הזו, השם ישראל מבטא את המחשבה האלוקית בה ה' תכנן את העולם – "ישראל עלו במחשבה"; השם יעקב – שנשאר גם אחרי שניתן ה' ישראל – מבטא את הופעת העם היהודי בתוך העולם המצומצם שלנו, מתאמצת לשרוד בתוכו ולגלות-לדבר אלקות אל תוכו, כנשמה בתוך גוף; עשו שייך לתחום המעשי של העולם – הוא הגוף-המציאות בתוכו יש לפעול, תוך שהוא מנסה לחנוק את הרוח בתוך עולם החומר.

יש מי שמנסה לטשטש את היחוד היהודי, ולומר שכדי לייסד מדינה 'נורמלית', חלק ממשפחת העמים, יש להתמקד בתחום המעשי ("המעשה הוא העיקר") – באקדמיה, בצבא, בכלכלה וכו' – ולהקים מדינה שוויונית, 'מדינת כל אזרחיה'. המדינה הזו, היא בעצם מדינת עשו – מדינה בה היהודים מתמסרים לעשו הכרוך על עקבם, המציאות התחתונה שלהם, בלי לתת מקום לזהות היהודית שלהם. לעומת זאת, מי שמבין שזו צריכה להיות מדינת היהודים, עם זהות ויעוד, אך מחויב לגדרי העולם המצומצמים, נפתולי הדיפלומטיה ואילוצי המציאות, יכול להקים לכל היותר את מדינת יעקב – מדינה עם רצונות חיוביים, אבל עם מימוש שתמיד נותר חלקי ומוגבל. אנחנו שואפים להקים מדינה חדשה, מדינת ישראל, שכל עניינה לבטא את רצון ה' ומחשבתו הקדומה בעולם, ללא כל צמצומים. מדינת ישראל האמתית, 'ישראל החדשה', שואפת להכרעה ונצחון על אויביה הן בממד הגשמי והן בממד האידיאולוגי – "כי שרית עם אלהים [אויב רוחני-אידיאולוגי] ועם אנשים [אויב גשמי-ממשי] ותוכל"!