ניגון רַחֲמָנָא דְּעָנֵי
ד׳ בתשרי תשפ״דניגון חב”ד שלימד הרבי.
הניגון מיוחס לרבי מאיר שלמה ינובסקי, סבא של הרבי – אבא של הרבנית חנה.
הוא היה רב בעיר ניקולייב. נפטר בכ”ג אלול.
הרבי לימד אותו בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, אחרי ההקפות וסעודת יום טוב – בשנת תש”כ.
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא (סְלִיחוֹת).
(תַּרְגּוּם: הָרַחֲמָן הָעוֹנֶה לַעֲנִיִּים – עֲנֵנוּ, הָרַחֲמָן הָעוֹנֶה לִשְׁבוּרֵי לֵב – עֲנֵנוּ)
הרבי הסביר:
“ניגון זה צריכים לנגן תחילה במתינות, ואחר-כן בשמחה,
כי בתחילה הרי זו תנועה של תחנונים, וככל שממשיכים הולכת ומתחזקת תנועת התביעה והבטחון…”
“וכאשר נמצאים בתנועה של “תבירי לבא”, הרי שבודאי ש”ענינא”.
הרב גינזבורג אסף עשרה ניגונים לאלול תשרי, וסידר אותם כ”תיקון הכללי“
הניגון הזה הוא שם כנגד יסוד – לתחילת אמירת סליחות.
הקלטה בהתוועדות עם הרב גינזבורג
הקלטה בהתוועדות אצל הרבי
מתוך אלבום ניחוח