ספר הניגונים

יְדִיד נֶפֶשׁ

ה' ניסן תשפ"ו

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן. מְשׁוֹךְ עַבְדְּךָ אֶל-רְצוֹנֶךָ.
יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל. יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל-מוּל הֲדָרֶךָ.
יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶיךָ. מִנֹּפֶת צוּף וְכָל-טָעַם.

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם. נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ.
אָנָּא אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ. בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוֶךָ.
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא. וְהָיְתָה לָהּ שִׂמְחַת עוֹלָם:

וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ. וְחוּסָה נָּא עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ.
כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי. לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ.
אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי. וְחוּסָה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם:

הִגָּלֶה נָא וּפְרוֹשׂ חֲבִיבִי עָלַי. אֶת-סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.
תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ.
מַהֵר אָהוּב כִּי-בָא מוֹעֵד. וְחָנֵּנוּ כִּימֵי עוֹלָם:

שירת הרב – 676