חברותא בנפלאות

אנחנו נמצאים עדיין בעיצומה של מלחמה, המכונה ‘חרבות ברזל’, ועד שנגיע ליעוד של “וכתתו חרבותם לאתים” עלינו לעסוק בתיקון החרב – “חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך”. מורנו הבעל שם טוב מלמד כי המתקת ה-צרה היא בהפיכתה ל-צהר, וכך עלינו להמתיק את ה-חרב בהפיכתה ל-חבר – על ידי לימוד בחברותא (תיקון ל”חרב אל הבדים ונואלו”, שדרשו חז”ל על מי שלומד לבדו).

בלימוד בחברותא שני הלומדים הם בגדר “שני תלמידי חכמים” ש”מחדדין זה את זה”, “נוחין זה לזה”, “מקשיבים זה לזה” ו”מדגילים זה לזה”, שחכמים הפליגו עד מאד בשבחם ובשכרם – “הקב”ה מצליח להם… ולא עוד אלא שעולין לגדולה… זוכין לתורה… הקב”ה מקשיב להן… הקב”ה שומע בקולן… הקב”ה אוהבן”. החברותא המתוקה ביותר היא בין בני זוג, “חברים מקשיבים” ש”שכינה ביניהם”, כרמוז בכך שחברותא בגימטריא איש–אשה, אך באמת בכל חברותא יש יחסי משפיע-מקבל המתחלפים תדיר בין שני הלומדים וביניהם שרויה השכינה.

בדורנו, ההצלחה הגדולה ביותר לה אנו זקוקים היא הפצת התורה בעם ישראל ובעולם כולו. רק האור של פנימיות התורה יכול להמתיק ולרפא את כל המכאובים של הכלל ושל הפרט – לאחות את הקרעים בעם על ידי מבט פנימי ומאחד, לרפא את חוליי הנפש על ידי הדרכה אמתית, להנחות את חיי עם ישראל בדרך למימוש האמתי שלו ולהביא גאולה לעולם כולו.

חז”ל מלמדים אותנו כי המפתח להצלחה הזו – שתעלה את התורה ולומדיה לגדוּלה ולהשפעה על העולם כולו – הוא הלימוד בחברותא, החל מהמעגלים הפנימיים ביותר ועד למי שעושה את צעדיו הראשונים בלימוד. בלימוד הקשוב והמכבד, וגם המאתגר והמחדד, משלימים שני הלומדים זה את זה, מנחים זה את זה בדרך הנכונה ומעוררים-מנביעים את כח החידוש בדברי תורה שטמון בכל אחד. החיבור המשותף הזה לתורה נותן חשק וכח חדשים להפצה ומבטיח בה הצלחה, עד להצלחה האמורה במשיח – “יראה זרע יאריך ימים וחפץ הוי’ בידו יצלח”.

חדש ניסן וחג הפסח הם זמנים של התחדשות והחידוש שאנחנו מציעים השנה הוא שכל אחד ואחת יקבעו חברותא ב”נפלאות” ובעזרת ה’ יראה הצלחה גדולה בכל עניניו ובעיקר ביעוד העיקרי של “יפוצו מעינותיך חוצה” – הדרך להבאת משיח צדקנו.