חסד שביסוד – אהבה שלמה

“עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים…” השבוע נעסוק הרבה בחתונות, שכן ספירת היסוד היא היוצרת התקשרות וחיבור פנימי, אמיתי ויציב, כמו ברית הנישואין בין איש ואשה.

בצעדנו הראשון בספירת היסוד אנו מגלים את החסד שביסוד. התכונה הפנימית של החסד היא האהבה, וכעת, באווירה המתאימה של מידת היסוד הופכת האהבה לאמיתית ושלמה, כזו המנותבת לקשר של מחויבות. כולם אוהבים לאהוב, אבל לא כולם מבינים שאהבה אמיתית היא זו שחותרת להגיע לקשר זוגי קבוע ומחייב, לכריתת ברית.

בתורה נאמר “על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד” – לא “ואהב את אשתו” אלא דוקא “ודבק”. הדבקות היא שיא האהבה. מי שאוהב ואינו רוצה למסד את הקשר, להגיע לספירת היסוד, נותר עם אהבה ‘אוורירית’ ועקרה, ואינו ‘נדבק’ באמת בזולת אלא נותר בתוך עצמו.

האהבה והדבקות מתגשמות במלואן, “והיו לבשר אחד”, ביצירת הילד המשותף. מדוע כשרואים תינוק קטן מתעוררים בטבעיות לאהוב אותו? התינוק אהוב מפני שהוא הפרי של האהבה השלמה בין אביו ואמו, ומעורר אותה בצופים בו.

תרגיל מעשי

עד כמה אנו מזהים אהבה עם מחויבות? המחויבות היא המבחן לאהבת אמת, הבודק אם היא מסוגלת לרדת מדיבורים למעשים. רכזו דעתכם בכך שאהבה מתבטאת בברית, ותקבלו כוח למצוא את אהבתכם ולאחוז בה.