מכון גל עיני
נכתב עלידי
שָׁלוֹם יְלָדִים!
בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב יָחוּל רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְנַחֵם-אָב, יוֹם הִלּוּלַת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה מְיֻחָד בְּיוֹם זֶה? אֶת תַּאֲרִיכֵי הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל כָּל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים אָנוּ יוֹדְעִים בַּעֲקִיפִין, כִּי בַּתּוֹרָה רַק נֶאֱמַר שֶׁהֵם הִסְתַּלְּקוּ, אֲבָל לֹא נִזְכַּר תַּאֲרִיךְ הַהִסְתַּלְּקוּת. אֵצֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַדָּבָר שׁוֹנֶה. הוּא הַיָּחִיד שֶׁבִּמְאֹרַע הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁלּוֹ מְצֻיָּן בַּתּוֹרָה בִּמְפֹרָשׁ הַתַּאֲרִיךְ בַּשָּׁנָה – "בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ".
הַתְּכוּנָה הַבּוֹלֶטֶת בְּיוֹתֵר אֵצֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הִיא כַּמּוּבָן אַהֲבַת הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. "הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן – אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה". בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, מוֹעֵד הִסְתַּלְּקוּתוֹ חָל בְּכָל שָׁנָה בִּסְמִיכוּת לְיוֹם חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, תִּשְׁעָה בְּאָב. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כַּיָּדוּעַ, נֶחֱרַב בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם, וְהוּא יִבָּנֶה בְּעֶזְרַת ה' בְּקָרוֹב בִּזְכוּת אַהֲבַת חִנָּם. סְמִיכוּת הַתַּאֲרִיכִים מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ, שֶׁכְּדֵי לְתַקֵּן אֶת סִבַּת הַחֻרְבָּן וּלְהַרְבּוֹת בְּאַהֲבַת חִנָּם עָלֵינוּ לִלְמֹד אֶת שִׁיטָתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ.
לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם
מֶה הָיְתָה דַּרְכּוֹ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן?
חֲזַ"ל מְסַפְּרִים לָנוּ עַל הַשִּׁיטָה. כַּאֲשֶׁר הָיָה מְזַהֶה אַהֲרֹן מְרִיבָה בִּלְתִּי פְּתוּרָה בֵּין שְׁנֵי יְהוּדִים הָיָה נִגַּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּנִפְרָד וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ. הוּא הָיָה מְתָאֵר בְּאָזְנָיו עַד כַּמָּה חֲבֵרוֹ מִצְטַעֵר עַל הָרִיב הַמִּתְמַשֵּׁךְ, וְעַד כַּמָּה הוּא בְּעֶצֶם מִשְׁתּוֹקֵק כְּבָר לְסַיֵּם אֶת הַמְּרִיבָה וְלַחֲזֹר לַחֲבֵרוּת בֵּינֵיהֶם. "הוּא פָּשׁוּט נוֹרָא מִתְבַּיֵּשׁ מִמְּךָ", הָיָה מְנַמֵּק אַהֲרֹן אֶת הַנֶּתֶק הַמִּתְמַשֵּׁךְ. כָּךְ הָיָה מְרַכֵּךְ אַהֲרֹן אֶת לִבָּם שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים עַד שֶׁהָיוּ מַשְׁלִימִים וְנַעֲשִׂים אוֹהֲבִים גְּמוּרִים.
מָה בְּעֶצֶם עָשָׂה כָּאן אַהֲרֹן? בִּשְׁמִיעָה רִאשׁוֹנָה נִרְאֶה שֶׁאַהֲרֹן לֹא אָמַר אֶת הָאֱמֶת. לְכָל אֶחָד מֵהַצְּדָדִים הוּא מְסַפֵּר עֻבְדּוֹת שֶׁאֵין לָהֶן בִּסּוּס. הַשֵּׁנִי מִצְטַעֵר? לֹא בָּטוּחַ, הוּא דַּוְקָא נִרְאֶה מְאוֹד כָּעוּס. מִתְבַּיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה? הוּא עֲדַיִן בְּאֶמְצַע לְהַאֲשִׁים אֶת הַשֵּׁנִי וְלִטְעֹן בְּלַהַט "הוּא הִתְחִיל!".
חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ מִכָּאן הֲלָכָה: "מֻתָּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם". אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן אַף הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת, וּבְסֵפֶר הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁלּוֹ הוּא פּוֹסֵק, שֶׁלֹּא רַק מֻתָּר לִנְהֹג כָּךְ, אֶלָּא הַנְהָגָה זוֹ הִיא בְּגֶדֶר מִצְוָה – "מִצְוָה לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם".
כֵּיצַד הַדָּבָר יִתָּכֵן? פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם אָנוּ מַכְרִיזִים "ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת", כִּי הָאֱמֶת הִיא תְּכוּנָה מֻבְהֶקֶת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וּדְבָרָיו שֶׁל ה' אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. "מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת", וְלָכֵן הַצִּוּוּי בָּהּ הוּא "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק". כְּלוֹמַר, לֹא רַק שֶׁאָסוּר לְשַׁקֵּר בְּתַכְלִית הָאִסּוּר, אֶלָּא שֶׁעָלַי גַּם לְהִתְרַחֵק מִכָּל דִּבּוּר שֶׁדּוֹמֶה לְשֶׁקֶר. אֲנִי מַכִּיר אֲנָשִׁים שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם רוֹצִים לְהַשִּׂיג אֵיזוֹ מַטָּרָה הֵם 'מְעַקְּמִים' אֶת הַסִּפּוּר, אוֹ שֶׁצּוֹבְעִים אוֹתוֹ בִּצְבָעִים שׁוֹנִים כְּדֵי שֶׁהוּא יִתְקַבֵּל. אֵיךְ קוֹרְאִים לְכָךְ? 'שֶׁקֶר לָבָן'. לֹא שֶׁקֶר מְלֻכְלָךְ וְשָׁחֹר אֶלָּא כִּמְעַט הָאֱמֶת, כְּאִלּוּ שֶׁהַשֶּׁקֶר לָבָן וְשָׁקוּף…
בִּכְלָל, לַשֶּׁקֶר אֵין רַגְלַיִם. אָדָם שֶׁאֵינוֹ דּוֹבֵר אֱמֶת מְסֻגָּל לְהַבְטִיחַ הַבְטָחוֹת אֲבָל בִּכְלָל לֹא מַרְגִּישׁ חוֹבָה לְקַיֵּם אוֹתָן, וְאִלּוּ הָאֱמֶת מִצְטַיֶּנֶת בְּעִקְבִיּוּת. אִם אָמַרְתִּי מַשֶּׁהוּ – אֶעֱמֹד אַחֲרֵי הַדְּבָרִים עַד שֶׁאֲקַיֵּם אוֹתָם בִּמְלוֹאָם. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַמִּלָּה אֱ–מֶ–ת מַתְחִילָה בָּאוֹת הָרִאשׁוֹנָה [א] וּמִסְתַּיֶּמֶת בָּאוֹת הָאַחֲרוֹנָה [ת]. כְּלוֹמַר, הָאֱמֶת תָּמִיד רְצוּפָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, מֵאָלֶף וְעַד תָּיו. וְאִלּוּ הַשֶּׁקֶר? אוֹתִיּוֹת הַמִּלָּה (גַּם הָאוֹת ש, כְּפִי שֶׁהִיא נִכְתֶּבֶת בִּכְתַב סְתָּ"ם) עוֹמְדוֹת עַל חוּדָן וּבְכָל רֶגַע מָטוֹת לִפֹּל.
כָּל זֶה מַגְבִּיר אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְנוּ: כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאִים לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם, בִּשְׁלֵמוּת, מֻתָּר לְעַקֵּם אֶת הָאֱמֶת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁקֶר?
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסַם הַמָּוֶת
אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ שׁוֹאֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וּכְדֵי לַעֲנוֹת עָלֶיהָ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָשָׁל. זוֹכְרִים שֶׁקִּבַּלְתֶּם פַּעַם חִסּוּן? לֹא נָעִים לְקַבֵּל זְרִיקָה, אֲבָל עוֹד יוֹתֵר לֹא נָעִים לִהְיוֹת חוֹלֶה בַּמַּחֲלָה שֶׁמִּפָּנֶיהָ נֶעֱרַךְ הַחִסּוּן. בְּמַעְבָּדוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם יוֹשְׁבִים גַּם בִּרְגָעִים אֵלּוּ טוֹבֵי הַמֻּמְחִים, וּבְמֶרֶץ רַב עוֹרְכִים מֶחְקָרִים נִרְחָבִים וְנִסּוּיִים לָרֹב, וְכָל אֵלּוּ כְּדֵי לְפַתֵּחַ וְלִמְצֹא עוֹד וָעוֹד חִסּוּנִים מִפְּנֵי מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת. מַהוּ עֶקְרוֹן הָעֲבוֹדָה לִמְצִיאַת חִסּוּן? אוּלַי מוּזָר, אֲבָל בַּהֲכָנַת חִסּוּן מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּ… נָגִיף עַצְמוֹ! כַּמּוּבָן, הוּא עוֹבֵר שִׁנּוּיִים רַבִּים, הַכּוֹלְלִים דִּלּוּל, הַחְלָשָׁה וְתוֹסֶפֶת שֶׁל מַרְכִּיבִים אֲחֵרִים, אֲבָל הָעִקָּרוֹן נִשְׁאַר: עַל מְנַת לְרַפֵּא מַחֲלָה מִשְׁתַּמְּשִׁים לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בַּסַּם הַמֵּמִית עַצְמוֹ!
אֶלָּא מָה? בִּשְׁבִיל לִמְצֹא אֶת הַמִּנּוּן הַנָּכוֹן שֶׁיִּגְרֹם לַתְּרוּפָה לְרַפֵּא, וְלֹא לְהָמִית חָלִילָה, צָרִיךְ מֻמְחִיּוּת רַבָּה. לֹא אַתֶּם וְלֹא אֲנִי יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת זֹאת, אֶלָּא רוֹפְאִים מֻמְחִים, כָּאֵלּוּ שֶׁלָּמְדוּ לָעֹמֶק בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֶת מִקְצוֹעוֹת הָרְפוּאָה וְהַכִּימְיָה וְצָבְרוּ נִסָּיוֹן רַב בַּתְּחוּם הַזֶּה. רוֹפֵא מֻמְחֶה יוֹדֵעַ לָקַחַת אֶת סַם הַמָּוֶת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לַהֲכָנַת סַם-חַיִּים מְרַפֵּא.
אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, מַסְבִּיר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הוּא רוֹפֵא מֻמְחֶה. הוּא יוֹדֵעַ לָקַחַת אֶת סַם הַמָּוֶת, אֶת הַשֶּׁקֶר, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּצוּרָה נְכוֹנָה. הַהַחְלָשָׁה וְהַדִּלּוּל שֶׁהוּא עוֹבֵר הוֹפְכִים אֶת הַשֶּׁקֶר לְשִׁנּוּי. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא מְשַׁקֵּר, חָלִילָה, אֶלָּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ כֵּיצַד נִתָּן לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם.
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין שֶׁקֶר לְשִׁנּוּי?
לְשַׁנּוֹת אֶת הָרֹאשׁ
מָה עוֹשֶׂה אַהֲרֹן בְּדִבּוּרָיו? הוּא מְשַׁנֶּה לְךָ אֶת הָרֹאשׁ. נַנִּיחַ שֶׁרַבְתָּ עִם הֶחָבֵר עַל כַּדּוּר. אַתָּה הִגַּעְתָּ רִאשׁוֹן לַמִּגְרָשׁ וְהִתְחַלְתָּ לְשַׂחֵק וּבָא הֶחָבֵר וְחָטַף לְךָ אֶת הַכַּדּוּר. חֻצְפָּה! אַתָּה מַמָּשׁ כּוֹעֵס עָלָיו. מַגִּיעַ אַהֲרֹן, אַחֲרֵי שֶׁנִּרְגַּעְתָּ כַּמּוּבָן, וּמְסַפֵּר לְךָ שֶׁהֶחָבֵר אֵינוֹ סוּג שֶׁל יֶלֶד רַע. אֵיךְ אוֹמְרִים? "אֵין יֶלֶד רַע, יֵשׁ יֶלֶד שֶׁרַע לוֹ…". אוּלַי הוּא יֶלֶד חָדָשׁ שֶׁמְּחַפֵּשׂ חֲבֵרִים וְלֹא כָּל כָּךְ מַצְלִיחַ? אוּלַי כְּדֵי לְקַבֵּל תְּשׂוּמֶת לֵב הוּא נוֹקֵט לִפְעָמִים בְּמַעֲשִׂים שֶׁגּוֹרְמִים לְהִתְרַגֵּז עָלָיו, אֲבָל זֶה מַמָּשׁ לֹא הוּא? הָאֱמֶת הִיא, שֶׁלַּיֶּלֶד הַזֶּה יֵשׁ לֵב זָהָב, וְעִם קְצָת מַאֲמָץ תּוּכַל גַּם לְגַלּוֹת שֶׁהוּא מְאוֹד מְעַנְיֵן וּמַצְחִיק. הַמְּרִיבָה הִיא הַחֻלְשָׁה שֶׁלּוֹ, אֲבָל הַתְּכוּנוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלּוֹ – הֵן הוּא בְּעַצְמוֹ!
יוֹתֵר מִכָּךְ, אוֹמֵר לְךָ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. לָמָּה אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ בַּמְּרִיבָה? לָמָּה לְהַעֲדִיף לִרְאוֹת אֶת הַהִתְנַהֲגוּת הָרָעָה שֶׁלּוֹ וְלֹא אֶת הַתְּכוּנוֹת הַטּוֹבוֹת הַמֻּסְתָּרוֹת שֶׁלּוֹ? אַתָּה, וְרַק אַתָּה, יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הַתְּמוּנָה. אָז קָדִימָה, לֵךְ עַל זֶה!
זֶהוּ הַשִּׁנּוּי שֶׁעוֹשֶׂה לָנוּ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְכָל מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ. לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם פֵּרוּשׁוֹ לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן הַחֲשִׁיבָה. וְאָז – גַּם סַם הַמָּוֶת שֶׁל הַשֶּׁקֶר הוֹפֵךְ לְסַם חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם.
שֶׁנִּזְכֶּה לַמֻּמְחִיּוּת שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
