לבקש הכל ובגדול

בספרים הקדושים כתוב שבקדושת “כתר” של ראש השנה ויום כיפור – באמירת “איה” – ניתן לבחור אחת משלש ברכות גדולות: עושר מופלג, בנים צדיקים או השגת רוח הקדש. שלש הברכות הללו הן בעצם ‘הרחבה’ של הצרכים הבסיסיים של כל אדם – מזוני (באופן של עושר מופלג דווקא), בני (שיהיו בנים צדיקים דווקא) וחיי (שיהיו חיים אמתיים, פנימיים ומכוונים, חיים שיש בהם רוח הקדש – לא פחות!).

יש כאן שאלה כפולה: מחד, מדוע עלינו לבחור רק אחת מהברכות? הרי אנחנו רוצים וזקוקים לכל – בני, חיי ומזוני רויחי (וכולהו רויחי, כהדגשת הרבי מליובאוויטש)! מאידך, מדוע ‘להגזים’? האם לא די לנו בפרנסה טובה (גם אם אינה עושר מופלג), בבנים כשרים (גם אם אינם צדיקים ממש) ובחיים ארוכים ובריאים (גם בלי רוח הקדש)?

אכן, בימי המלכת ה’ איננו עסוקים רק בבקשת צרכינו ה’קטנים’ – עלינו לחשוב ‘בגדול’, על תיקון המציאות כולה. הבעל שם טוב מלמד שהמציאות מורכבת משלשה רבדים, עולמות-נשמות-אלקות, שכל אחד זקוק לתיקון – העולמות צריכים לעלות, הנשמות צריכות להתקשר (ביניהן) והאלקות צריכה להתייחד (דהיינו להופיע במציאות). כדי לפעול את התיקון הזה, אנחנו זקוקים לכל שלש הברכות, המתקיימות בשלשת הרבדים:

המשכת מזוני, פרנסה טובה, שייכת לרובד העולמות. בשביל להעלות את כל העולמות אנחנו זקוקים לעושר מופלג – “אין מלך בלא עם“, בלא עושר מופלג שנותן לו כח השפעה על המציאות החיצונית כולה (כל שינוי במציאות עולה כסף, וכשיש מספיק כסף כל העולמות עולים).

בנים הם נשמות – כל בן הוא נשמה. אבל כדי לפעול את התקשרות הנשמות יש צורך בבנים צדיקים דווקא – בנים החיים יחד באהבה, אחוה שלום ורעות.

השגת רוח הקדש שייכת כמובן לממד האלקות – רוח הקדש היא גילוי האלקות בנשמה. אכן, יחוד האלקות הוא גילוי האלקות בתוך העולם דווקא. השגת רוח הקדש, עליה אנו מתפללים, אינה רק חויה אלוקית שמיימית (ובוודאי שאינה ‘שעשוע’ של חיזוי העתיד או ידיעת הנסתרות) – היא ידיעה, הלכה למעשה, מה ה’ רוצה מאתנו. זו השגה לה זוכים רק כאשר משתחררים מכל הפחדים החיצוניים ומתמקדים אך ורק בגילוי רצון ה’ מאתנו (מתוך יראת שמים אמתית, השייכת לימים נוראים). אז זוכים שהאלקות המופיעה דרך הנשמות תתייחד בעולמות – והיה ה’ למלך על כל הארץ!

למה, אם כן, לבקש רק בקשה אחת? כדי לזכות למשהו ‘בגדול’ צריך ‘ללכת על כל הקופה’ – לבחור בו בכל העוצמה, ולא רק כחלק מהסל הכללי של הצרכים. ובכל זאת, יהודים הם סוחרים חכמים, ובסופו של דבר, לא נוותר על שום דבר (כדי לתקן את כל המציאות!): ביום הראשון של ראש השנה נבקש עושר מופלג, ביום השני נבקש בנים צדיקים וביום כיפור נבקש השגת רוח הקדש. כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!