מחלום למציאות

מתוך החושך, הגשם והקור של חודש כסלו מבליחים כנגד עינינו נרות החנוכה, המזכירים לנו כי הקדוש ברוך הוא “עשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה”. לפי ספר יצירה, החוש המיוחד לחודש כסלו הוא חוש השינה. אכן, כשרואים את הנרות המנצנצים בחשכה ונזכרים בנסי החנוכה המופלאים כלל לא בטוחים אם מדובר במציאות או בחלום: האם הנסים קיימים רק במציאות הוירטואלית שבתודעתנו, או שגם היום יכולים להתרחש נסים במציאות?

אבן החלומות

שנים עשר חדשי השנה מקבילים לשנים עשר השבטים, וממילא גם לשתים עשרה האבנים הטובות המשובצות ב”חושן המשפט” שנמצא על לבו של הכהן הגדול: “וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה… אִישׁ עַל שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט”. ההקבלה בין אבני החשן והחדשים היא כדלקמן:

כפי שרואים, לפי הקבלה זו האבן השייכת לחודש כסלו היא אבן ה”אחלמה” – אבן ששמה מעיד על קשר לחלומות. הקשר המיוחד של חודש כסלו לחלומות מתבטא גם בכך שמבין עשרת החלומות עליהם מסופר בחמשה חומשי תורה, על תשעה מהחלומות אנו קוראים בימי חודש כסלו.

אפשר ללמוד מכך שהשינה של חודש כסלו לא אמורה להיות ‘תרדמת חורף’ עמוקה וחסרת-תודעה, אלא זמן בו פונים לתחום החלומות – יוצאים אל מעבר לתודעה הרגילה, אל מה שמרחף מעל למודעות או אל מה שעדיין לא קיים אך אנו חולמים שיתגשם.

הקשת בענן – מציאות וירטואלית

כשאנו מדברים על עיסוק בחלומות, אין כוונתנו רק לחלומות הלילה, וגם לא בהכרח לחלומות החיים שאנו רוקמים בהקיץ לגבי עתידנו. במושג חלום אנו מתכוונים לכל דבר הניצב בין הממשות לאי-הממשות, כל מה שהוא בבחינת ‘מציאות וירטואלית’. בחלום רואה החולם דברים, הנחווים לו כמוחשיים מאד – ובלשון הפסוק: “כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן” (קהלת ה, ב); אך כשמתעוררים ומנסים לתפוס ולמשש אותם הם מתפוגגים – “כַּחֲלוֹם יָעוּף” (איוב כ, ח). האם לדברים וירטואליים אין כל ממשות אמתית? האם הם בהכרח מנותקים לגמרי מהמציאות?

והנה, דוגמא מובהקת וציורית למציאות וירטואלית-חלומית בה נוכל להתבונן מסתתרת ממש מתחת לאף שלנו, ברשת הסמלים של חודש כסלו – במזל שלו, הקשת (נזכיר שוב, שאיננו מאמינים באסטרולוגיה או בהשפעת המזלות על האדם, אך המזל של כל חודש יכול ללמד אותנו על העבודה הרוחנית הנדרשת מאתנו בחודש זה).

אחת המשמעויות של קשת היא קשת בענן. תופעת טבע זו היא דוגמה למציאות הנראית לעין, באופן מרהיב ורב-גוני, אך אין לה ממשות מוחשית ונתפסת בידים. והנה, למרות שהקשת היא מעין מציאות וירטואלית, יש לה משמעות רבה לקיום המציאות המוחשית שלנו. שהרי, הקשת היא סימן ותזכורת לברית שכרת ה’ לאחר המבול עם נח ועם האנושות כולה – הבטחה שה’ לא ישוב ויחריב את העולם (לדעות מסוימות, חשוב לציין, הברית הזו עצמה נכרתה בראש חודש כסלו, ימים ספורים לאחר סיום המבול בכ”ז בחשון).

מה יכולה ללמד אותנו הקשת בענן אודות הקשר בין עולם החלום הוירטואלי למציאות הממשית?

מודע ותת-מודע

המושג קשת אינו מבטא רק קשת בענן, כמובן, אלא גם כלי נשק – הקשת היורה חצים.

בספר הזוהר הקדוש, ספר היסוד של חכמת הקבלה, משמש הקשת כאחד הדימויים לתפילה. התפילה משולה למלחמה, משום שבזמן התפילה מתחולל מאבק בין הטוב והרע שבנפש. כמובן, מאבק היצרים מתחולל במשך כל היום כולו, אלא שבכל היום המאבק הזה מתחולל בעל כרחנו, ואילו בזמן התפילה המלחמה היא רצונית ויזומה. התפילה היא הזמן בו אנו מעצימים את הצד הטוב שבנו, על מנת שיתגבר על הצד הרע ויחליש אותו. כאשר זוכים לנצח במאבק בזמן התפלה, הדבר מותיר את רישומו על כל המשך היום, כאשר קל יותר ללכת בדרך הנכונה ולהתגבר על ההטיות והפיתויים של היצר הרע.

מלחמת התפילה מתחלקת לפי החסידות לשני סוגים כלליים של טכניקות לחימה – מלחמת חרב, המתנהלת בעמידה פנים אל פנים מול האויב, ומלחמת קשת, המתנהלת מול אויב מרוחק, שלעתים כלל אינו נראה לעין והחצים נורים לכיוונו הכללי. במלחמה הנפשית המתחוללת בתפילה, מלחמת החרב היא נגד הרע הגלוי שבנפש – הנטיות הרעות הקיימות בתחום המודע של האדם. לעומתה, מלחמת קשת היא נגד הרע הנעלם של הנפש – אותן נקודות שליליות הקיימות בתת-המודע שלנו, משפיעות את השפעתן הרעה ו’תוקעות’ את ההתקדמות שלנו, בלי שנוכל לזהות אותן באופן מדויק. לכיוונו של הרע הבלתי-מודע הזה עלינו לזרוק את ‘חיצי התפילה’, מתוך תקווה שהם ימצאו את יעדם וינטרלו אותו.

לפי זה, הקשת עומדת בין תחום המודע לתחום הלא-מודע של הנפש. הלא-מודע הוא כמובן מקור החלומות שלנו, והינו מציאות וירטואלית ביחס למודע: בעוד שבתחום המודע הדברים מוחשיים וניתנים להגדרה, מה שמופיע מהלא-מודע מתפוגג כאשר מנסים ‘לתפוס’ אותו, ומתברר כלא-יותר מסמל למשהו שהמודע אינו יכול לתפוס. התיאור של הקשת העומדת בין המודע והלא-מודע מתאים מאד לחלומות, בהם צפים דברים מתוך תחום הלא-מודע, מתדפקים על דלת המודע של האדם אך לרוב שוקעים חזרה אל הלא-מודע – בתנועה של קשת.

חצים אל הלא-מודע, חצים אל המודע

תיארנו לעיל את התפילה כיריית חצים אל הרע הלא-מודע של הנפש. בהקשר של חלומות, ירית חיצים אל הלא-מודע היא מעין ‘פסיכואנליזה’ המנסה לזהות מתוך הבלחות החלום את הנקודות הדורשות תיקון בלא-מודע של הנפש. אלא שבניגוד לפסיכואנליזה, על שלל השיטות הפסיכולוגיות שהסתעפו ממנה, תורת הנפש היהודית אינה מבקשת לחטט בלא-מודע, ולעומת זאת כן מתיימרת לשפוט אותו ולהצביע בפירוש על חלקים שליליים בתוכו. עמדתה מבוטאת בדיוק בידי הדימוי של עמידה בתוך המודע תוך יריית חצים אל הלא-מודע: עלינו לעמוד עם שתי הרגליים מחוץ ללא-מודע שלנו מבלי להתערבב אתו, ועלינו לעסוק בתיקון הנקודות השליליות שבו, על מנת להיות אנשים טובים ומתוקנים.

אך הקשת אינה חייבת לשמש רק כדימוי ליריית חיצים מהמודע אל הלא-מודע. אפשר להפוך את כיוונה של הקשת, ולדמיינה כפועלת מן הנעלם והבלתי-נתפס אל המודע והמוחשי.

במקור, ההתייחסות של היהדות לחלומות אינה רק ניתוח נפשי מעמיק. פתרון חלומות נועד, בעיקרו, לזהות מה האמירה הנבואית שיש בחלום ביחס למציאות המוחשית. חכמינו מלמדים כי “כל החלומות הולכים אחר הפה” – ההשלכות של החלום על המציאות תלויות בפרשנות שנותנים לו. כלומר, המציאות הוירטואלית היא חמקמקה ונזילה, והפרשנות שאנו מעניקים לה מקבעת אותה ומוציאה אותה מהכוח אל הפועל באופן מסוים.

במובן זה, אפשר לצייר את הקשת כמאפשרת לירות חיצים מתוך המציאות הוירטואלית אל המציאות המוחשית, מתוך החלום אל המציאות. השינה של חודש כסלו אינה בריחה מהמציאות אל החלום, אלא אפשרות לחלום בצורה חדשה ונכונה כדי להגשים את החלום ולהשפיע מתוכו אל המציאות. כך למשל, כוחם של החשמונאים, שאת הצלחתם וניסיהם אנו חוגגים בכסלו, לעמוד מול המעצמה השלטת בעולם המוחשי, נבע מעוצמת החזון-החלום שלהם. החלום, עם היותו מציאות וירטואלית בלבד, מאפשר לאדם לפעול גם בתוך המציאות המוחשית לאורו של החלום – לירות חיצים מהחזון ולפגוע באמצעותם במציאות, לתקן אותה ולשנות אותה. לכו לחלום – כי חלומות מתגשמים!