מלחמה לכתחילה

מלחמה היא מצב-חירום, הגורם לכך שבדינים מסוימים הקלו לאנשי הצבא הנמצאים במחנה לנהוג כפי הדין בדיעבד (גם כשאין פיקוח-נפש, הדוחה את כל התורה, כמובן). אמנם, דווקא בעניני קדושת המחנה, בנקיות וזהירות מכל “ערוַת דבר”, נדרשת הנהגה לכתחילה, עד שדווקא מדיני המחנה נלמדות הלכות אלו גם למצבי השגרה. מדוע?

התורה עצמה נותנת לנו את התשובה: “כִּי הוי’ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ”. בעת מלחמה אנחנו זקוקים לשמירה אלוקית מיוחדת, שתציל אותנו מכל צר, וגם לסיעתא דשמיא מיוחדת לנצחון, שה’ ילך לפנינו ויביס את אויבינו. לשם כך יש להקפיד על קדושת-ישראל, המזמינה את ה’ לשרות במחנה, ולהזהר זהירות יתרה מכל פגם או תערובת הפוגעים בקדושה הזו.

כמובן, יש לכך משמעות אקטואלית לגבי הגיוס ותנאי-השירות, שצריכים לאפשר צבא צנוע, טהור ונקי, אשר קדושת-ישראל תופסת בו מקום עיקרי. אך מעבר לכך, אווירת הלכתחילה הנדרשת במחנה משפיעה על תפיסת המלחמה והצבא בכלל: התפיסה הרווחת היום, המתבטאת בשם ‘צבא הגנה לישראל’, היא שמלחמה היא הכרח הנכפה עלינו בדיעבד, משום שאויבינו אינם משלימים עם קיומנו. אך התורה מציגה את המלחמה באופן אחר, כמצוה-לכתחילה, מתוך תודעת התקפה וכיבוש. עלינו להלחם כדי לכבוש את הארץ הקדושה שנתן לנו ה’, כדי למגר את הרע מן העולם וכדי להרחיב את גבולות הקדושה.

אם המלחמה נעשית בדיעבד, אולי די בכך שה’ ילך מאחורינו, ישמור אותנו מתבוסה ויגבה אותנו במשימה הלא-נעימה שנכפתה עלינו (משימה שנדמה, כביכול, שגם ה’ עצמו סולד ממנה…). אבל כאשר המלחמה היא קיום רצון ה’, מצוה הנוהגת לכתחילה, אנחנו מצפים שה’ ישרה בתוכנו ממש, וגם ילך לפנינו ויחולל לנו נסים ונפלאות. גם כאשר נמצאים במלחמה להצלת ישראל מיד צר, כמו היום, מלחמה שנפתחה לצערנו במצב הכי דיעבדי, עלינו לרומם את התודעה למשימות חיוביות הנדרשות מאתנו מלכתחילה – מיגור הרע, כיבוש והתיישבות כרצון ה’.

ככל שהמלחמה נעשית לכתחילה, מתברר גם שהמגמה האמתית שלה היא תיקון-עולם ושלום-אמת: ראשית, לפי תורה קודמת לכל מלחמה קריאה לשלום. השלום של התורה הוא כניעת האויב (השלמה), הכרתו בבעלות עם ישראל על השטח, כשהוא כפוף-משועבד לגמרי לריבונות שלנו, וקבלתו על עצמו שבע מצוות בני נח – שלום שמכיר בעליונות הרוחנית שלנו ובכך שכיבוש שלנו טוב לנו ולעולם כולו. אפילו כאשר נזקקים למלחמה, תוך כדי מיגור הרע יש הזמנה לניצוצות הכבושים בתוכו להתגייר ולהצטרף למחנה ישראל. כמובן, כדי שמחנה ישראל יהיה מחנה שכינה, מופת של קידוש ה’ המזמין את כל בני האנושות הטובים והמוסריים להצטרף אליו, יש להקפיד על קדושת המחנה. מחנה קדוש, בו שורה השכינה, יוצא למלחמה לכתחילה, זוכה לניצחונות נסיים, לכיבושים ולהצלחה אלוקית המביאה בעקבותיה שלום-אמת ותיקון לעולם כולו.