מכון גל עיני
נכתב עלידי
ערב חג השבועות, עוגת הגבינה כבר במקרר, והמסע שלנו עומד להסתיים. בשבוע המלכות למדנו על מנהיגות ומלכות מתוקנת, והנה מגיעה המלכות בכבודה ובעצמה – המלכות שבמלכות – כמו "דוד מלך ישראל חי וקים" שנולד ומת בחג השבועות.
אחרי הכל, בשביל מה הגענו עד הלום? מה נותן לנו המנהיג-המלך, מעבר לסדרי חברה מתוקנים (החשובים מאוד כשלעצמם)? הסוד הוא במלכות שבמלכות: בתוך המלכות הארצית, שבראשה עומד מלך בשר ודם, מופיעה מלכות השמים. למעשה, עוד לפני שאנו ממנים את המנהיג, עלינו להמליך עלינו את הקדוש-ברוך-הוא (כמו שמלמד כפל-הלשון בפסוק "שום תשים עליך מלך"). התכונה הנפשית הפנימית של ספירת המלכות היא מידת השפלות – המלך השולט עומד בעצמו לפני ה' מתוך שפלות-רוח, ללא כל 'פוזה' חיצונית, וכך הוא מצליח לשקף עבורנו את מלכות ה'.
האם זה נשמע מציאותי? מה גדול המרחק בין הפוליטיקה של היום ובין מנהיגות המייצגת באמת את הקדוש-ברוך-הוא. ובכל זאת, עם ישראל מתעקש לשמור על האמונה בביאת המשיח – שהוא עצמו צדיק ומלך כאחד, ומלכותו מקרינה שלום ואמת, צדק וחכמה, שפע וברכה ואור של קדושה, לכל האנושות. מלכות המשיח היא מלכות ה', והחיבור הזה בין מלכות הארץ למלכות השמים הוא שמבטיח את השלום המיוחל.
גם השלום בממלכת האדם הקטנה, השלום בבית ובמשפחה, הכל נובע מהופעת מלכות ה' בקרבנו: "וישם לך שלום". שלום לכולם!
תרגיל מעשי
מה אנו עושים כדי שהממלכה הקטנה שלנו תהיה ראויה להקרא מלכות ה'? ערב חג השבועות נבטיח לעצמנו שנעשה יותר כדי שהבית שלנו יהיה בית של קדושה, מכון למלכות ה', ואז נזכה גם בשלום.
