זאולוגיה

א אייר תשעא – מכון גל עיני

בשיעור בגן החיות התנכי עצר הרב ליד שבעה חיות ונתן הסבר פנימי לכל אחת מהן – דב, אריה, נשר, פיל, ג’ירפה, צבי, קנגרו.

א. “דב שוקק“

[ליד הדב:]

הדובים החסידיים – המגיד, אדמו“ר האמצעי והרש“ב

לכמה מהרביים שלנו קראו בשם דב? כמה צדיקים? מי הדב הראשון? [המגיד ממעזריטש]. הרב המגיד, התלמיד המובהק של הבעל שם טוב. יש סיפור מפורסם שאחד מגדולי החסידים, הצדיקים, כאשר חזר הביתה ממעזריטש שאלו אותו החברים מה ראית שמה. הוא אמר – הלכתי למעזריטש, נכנסתי עמוק לתוך היער, ושם ראיתי דב גדול עומד. זה היה הרב המגיד. אם כן, הדב המקורי הוא הרב המגיד. מי נקרא על שמו? [אדמו”ר האמצעי]. אדמו”ר הזקן קרא לבנו על שם הרבי שלו. מי נקרא על שמו? [הרבי הרש”ב]. אז יש שלשה דובים[א].

צעקה, דריסה, השתוקקות

באמת יש שלשה סוגים של דובים – חום, לבן, ואחד שלא נמצא כאן, שחור. הסימן הוא לבן-חום-שחור. מה ראשי התבות? [לחש]. מה הקול שהדב עושה? איך קוראים לכך שהוא משמיע קול? [שאגה]. כתוב “ארי נֹהם ודב שוקק”[ב]. לא כולם מכירים את המלה הזו. פירוש אחד[ג] הוא שכמו שהארי נוהם כך הדב שוקק, זה הקול שלו. ויש עוד פירוש[ד], ש”שוקק” הוא מלשון שוקיים – יש לו רגליים חזקות, הוא הולך ודורס על האדמה. לפי הפירוש השני “שוקק” היינו ההליכה שלו. ממה שהפסוק אומר “ארי נהם ודב שוקק”, משמע כמו הפירוש הראשון, שהשקיקה היא הקול שלו. אבל מהמשך הפסוק “[ארי נהם ודב שוקק] מושל רשע על עם דל” משמע ש”שוקק” היינו דורס ברגליו כמו שהרשע המושל דורס את העם הדל הנתון תחתיו.

יש עוד פירוש[ה], ש”שוקק” לשון השתוקקות. מה זה שאני משתוקק למשהו? [מחכה. רוצה]. גם מחכה וגם מתאוה, רוצה חזק. למה הוא שוקק? למים, למשקה, כמו שכתוב בתהלים “כי השביע נפש שֹקקה ונפש רעבה מִלא טוב” – ה’ משביע נפש שקקה הצמאה למים. נמצא ש”שוקק” לשון משקה.

לפי זה, כל החסידים של הדובים, המגיד ואדמו”ר האמצעי והרש”ב, משתוקקים לומר “לחיים” על משקה. זה “דב שוקק” – משתוקקים לומר לחיים. אפשר להגיד גם על מים, אז כדאי שכל אחד ישתה כאן קצת מים, לקיים “דב שוקק”, לומר “לחיים”.

בין שלשת הדובים שלנו, מי הלבן? לבן הוא הצבע של עתיקא, של כתר. מי הדב הלבן? כנראה שזה המגיד[ו]. אחר כך, תחשבו מי השחור ומי החום. יכול להיות שהדב השחור הוא אדמו”ר האמצעי, והדב החום הרבי הרש”ב, אבל יכול להיות הפוך, לכן צריכים לחשוב. יש לנו שלשה דובים. מה שבטוח, שהמגיד הוא בחינת כתר, מן הסתם הוא הדב הלבן. חום הוא מלכות ושחור הגבורות של הדעת. באמת יתכן מאד שאדמו”ר האמצעי, שהוא הגבורות של הדעת, הוא הדב השחור, והרבי הרש”ב הוא הדב החום. איך שלא יהיה, יש את שלשת סוגי הדובים, ולנו יש את שלשת הדובים של החסידות.

לימוד מהדב – להיות בתנועה

כל חיה מלמדת אותנו דבר בעבודת השם יתברך, כתוב שה’ “מלפנו [לשון אולפן, לימוד] מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו”, באנו לכאן כדי ללמוד מהחיות. במיוחד אותן חיות שקוראים ליהודים על שמם. בחורף הדב ישן, כמעט כל החורף, אבל כתוב שכאשר הדב ער אין לו מנוחה[ז] – הוא כל הזמן בתנועה. לכן באמת הוא צריך לנוח כל החורף, כי מתי שהוא ער הוא כל הזמן זז. מה צריכים ללמוד מזה? שכאשר יהודי ער צריך להיות כל הזמן בתנועה. מה כתוב על צדיקים, שיש להם או אין להם מנוחה? [אין להם]. בעולם הזה או הבא? כתוב ש”אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא”[ח]. ולמי אין מנוחה? לדב. זה מה שצריכים ללמוד מהדובים, שמתי שערים, מתעוררים, כל הזמן להיות בפעילות. לא נחים מהפעילות. כך לומדים מהדב, אפשר להתקדם לאריה.

ב. “יתגבר כארי“

[ליד האריה:]

חיבור הדב והאריה

קודם שכחנו לשיר את השיר של הדב, אבל הבעל שם טוב אומר שאם חושבים על הדב עדיין, אפשר עדיין להיות איתו יחד, כי במקום שאדם חושב שם הוא נמצא לגמרי. אז נביא את הדב לפגוש כאן את האריה (וכמו שראינו שהם מתחברים בפסוק “ארי נהם ודב שוקק” – הם שרים ביחד[ט]. ובאמת, בפרק שירה הם מופיעים ושרים אחד לאחד השני, קודם אריה אומר… ואחר כך דב אומר…), אז קודם נשיר את השיר של הדב (מתוך השתוקקות לא לאבד את הקשר שלנו אל הדב של הקדושה), אחר כך של האריה, ואז נדבר עליו.

דב אומר: “ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירֹנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו. ישימו להוי’ כבוד ותהלתו באיים יגידו”[י].

אריה אומר: “הוי’ כגבור[יא] יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר”[יב].

האריות החסידיים

קודם אמרנו שיש הרבה צדיקים שקוראים להם דב, ואצלנו מהבעל שם טוב יש שלשה דובים. יש גם צדיקים שנקראים אריה? [כן]. מי? [ישראל אריה לייב, אח של הרבי]. למה קוראים לו ככה? על שם מי? [על שם הסבא משפולי]. גם לסבא משפולי קראו ככה, אבל על שם מי? גם בחב”ד צאצאים ישירים. מי היה שבעה דורות לפני אדמו”ר הזקן? [המהר”ל מפראג]. יפה מאד. הוא האריה הראשון אצלנו בחסידות. כתוב בשער התניא-לקוטי אמרים שהוא מלוקט “מפי ספרים”, וביניהם ספרי המהר”ל מפראג, הסבא-רבא-רבא של אדמו”ר הזקן.

איך מתחיל השולחן ערוך? מה קראנו על האריה? האריה הוא גבור. אמנם את רוב הקרבות והטרף הלביאה עושה, אבל כשצריכים מלחמה חזקה גם האריה הזכר יוצא. רוב הזמן הוא ישן, כי סומך על אשתו. מה הפסוק השני של אשת חיל? “בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר”[יג]. האריה בוטח באשתו שתביא את השלל, אבל כשצריך הוא אפילו יותר גבור ממנה. בדרך כלל הוא בוטח באשתו.

גבורת הלב

בכל אופן, איך השולחן ערוך מתחיל? [“יתגבר כארי”[יד]]. לקום בבקר. האריה אוהב לישון, יכול לישון 20 שעות ביממה, לכן דווקא הוא זה שצריך להתגבר לקום בבֹקר[טו] לעבודת ה’. מי שאוהב לישון צריך להתגבר, מי שלא אוהב לישון לא צריך להתגבר. איך קורים להתגברות בחסידות? [אתכפיא]. נכון, מי שאוהב לישון צריך לעשות אתכפיא[טז] ולקום בבקר[יז]. מאיפה בגוף באה הגבורה? למה אומרים אריה לייב? בעברית, בלשון הקדש, לייב הוא כמו לב. באידיש לייב פירושו אריה, אבל הוא כמו לב. איפה הגבורה? איפה אדם גבור, באיזה מקום בגוף? בלב[יח]. כל אחד צריך לראות, להתבונן, שיהיה לי בתוך הלב שלי אריה קטן[יט]. ככה צריך לחשוב, שבתוך הלב צריך להיות אריה[כ]. מי זה האויב של כולם שצריך להתגבר עליו? [היצר הרע]. נכון, זה מה שהרבי אמר, שאנחנו חילים בצבאות ה’, ועם מי נלחמים? ביצר הרע. לכן צריכים להתגבר, והגבורה (בגימטריא אריה) היא בלב. שם צריך אריה שמתגבר.

חיבור המלך והרמטכ“ל

עוד לפני כל הצדיקים שאמרנו, מי נקרא בתורה אריה? איזה שבט? [יהודה]. יהודה הוא המלך. האריה הוא המלך של מי? חז”ל אומרים שאריה הוא המלך שבחיות[כא]. אם כבר אמרנו שהאריה הוא מלך, מי מלך הבהמות? השור. מי מלך העופות? הנשר. ומי המלך של כולם? [הקב”ה]. הקב”ה הוא מלך מלכי המלכים, אבל מי מלך כל החיות? האדם. ה’ אמר לאדם “ורדו”, שאתה תהיה המלך על כולם. “פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשֻה ורדו” – “רדו” פירושו להיות מלך. אבל מתי האדם הוא מלך? כשהוא צדיק. אם האדם הוא צדיק, כולם פוחדים ממנו. מתי האריות פחדו לאכול אדם? מי היה אותו אדם? [אברהם אבינו]. נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש, לא לגוב האריות. את מי השליכו לגוב האריות והאריות פחדו ממנו? [דניאל]. נכון, כי דניאל היה בחינת משיח, אדם השלם, צדיק, ולכן האריות פחדו ממנו. האריות היו מאד רעבים, אבל ראו צדיק ופחדו.

חוץ מיהודה, איזה עוד שבט נקרא אריה? “… גור אריה יזנק מן הבשן”[כב]. על מי כתוב? [דן]. יהודה ודן הולכים יחד, יהודה הוא המלך ודן הרמטכ”ל שלו. מה זה רמטכ”ל? האלוף הכי גדול בצבא שלו, שר הצבא. גם המלך הוא אריה, וגם האלוף הכי גדול שלו הוא אריה – דן. מי נולד מיד אחרי יהודה? איזה בן נולד ליעקב אחרי יהודה? [יששכר]. ללאה אמנו נולד יששכר אחרי יהודה, אבל עוד לפניו היו עוד כמה בנים באמצע. מי נולד ראשון בשבטים? ראובן, שמעון, לוי, יהודה [הילדים ענו]. יהודה הרביעי. מי נולד אחריו? לאה הפסיקה ללדת, ואז רחל נתנה את שפחתה בלהה ליעקב, ומי הבן הראשון שנולד מיד אחרי זה? דן. אז באמת שני אריות נולדו אחד אחרי השני. קודם נולד יהודה, שהוא אריה, ואחר כך נולד דן, שגם הוא אריה.

נעשה חשבון: כמה שוה אריה? [216]. כמה אותיות יש באריה? [4]. אז מה הממוצע? נחלק 216 ל-4, כמה זה? [54]. זה דן[כג]. רואים שהוא אריה מאד חזק, הוא הערך הממוצע של כל אותיות אריה. עוד משהו, דן הוא השבט הרביעי, אבל בנשיאים במדבר איזה נשיא הוא? מי הקריב ראשון בסדר הנשיאים? הדגל הראשון הוא דגל מחנה יהודה, והשבט הראשון הוא יהודה. מי הקריב ראשון? נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה. הוא הראשון. מה לגבי דן? הוא הנשיא העשירי. לכל שבט יש שני מספרים, המספר שלו כשהוא נולד ומספר הנשיא שלו. המספרים של יהודה הם 4 ו-1. כמה זה 4 פעמים 1? [4]. דן נולד חמישי אבל הקריב עשירי, אז כמה זה חמש פעמים עשר? [50]. איזה אות? [נ]. אז יהודה הוא ד[כד] ודן נ, מה זה ביחד? עוד פעם יש לנו דן. רואים כאן שדן הוא חזק מאד באריה. כתוב “דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל”, ומי הוא “כאחד שבטי ישראל”? יהודה. צריך לכוון שהאריה הוא הקשר בין יהודה לדן[כה], בין המלך לשר הצבא שלו, וגם כל אחד צריך לכוון שיהיה לו אריה בלב, ואז הוא יתגבר על כל האויבים שלו, החל מהיצר הרע שלו וכלה בכל אויבי ישראל. ה’ יתגבר על כולם, זה השיר של האריה.

ממלך החיות מגיעים למלך העופות – נלך לנשר.

ג. מלך העופות

קלות הנשר – “עֹצם עיניו מראות ברע“

ליד הנשר (מה שקוראים היום נשר הוא עיט, אוכל פגרים, בו נאמר “וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם”, ומה שקוראים עיט הוא באמת הנשר – הדורס החזק שהוא סמל לממלכות וכו’).

קודם נאמר את השיר של הנשר, שכולל את רוב העופות הטורפים בתורה.

נשר אומר: “ואתה הוי’ אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה”.

מענין שבאותו פרק בתהלים, פרק נט, נמצא השיר של הנשר וגם של עוד חיה. מישהו יודע איזו חיה נוספת נמצאת שם? אם למדתם גם את המקורות, משום מה הצבי – שעוד מעט נגיע אליו – גם נמצא בפרק נט. הנשר והצבי אחד ליד השני, כמו שב”אשרי”, שאומרים שלש פעמים בכל יום, יש גם את העקרב[כו] וגם את הנחש[כז].

קודם אמרנו שצריך להיות גבור כארי, והגבורה היא בלב. מה לגבי הנשר? מה כתוב עליו באותה משנה? [“קל כנשר”]. כל אחד צריך ללמוד להיות קל כמו נשר. מה זה להיות קל כמו נשר? [להזיז את העינים מדברים לא טובים]. נכון מאד. כתוב שקל זה בעינים, כמה שוה קל? [130]. איזו עוד מלה בגימטריא קל? [עין]. נכון, כתוב שלנשר יש את הראיה הכי טובה. מה החוש המיוחד של הדב? למדנו פעם [ריח]. הדב מריח הכי טוב, לאריה יש הכי הרבה גבורה בלב, ולנשר יש את חוש הראיה. הוא רואה מרחוק את הטרף.

כתוב בשולחן ערוך, בעל הטורים אומר, ש”קל כנשר” הוא הקלות להזיז את העין – אם פתאום רואה משהו שלא צריך להסתכל עליו, בקלות מהר מעביר את המבט מהדבר הלא טוב ומתמקד בהסתכלות בדבר הטוב. זה הכח של הנשר. כמו שכל אחד צריך לחשוב שיש לי אריה קטן בלב, והוא הגבור, אז איפה יש לי נשרים? [בעינים]. צריך לחשוב ששתי העינים שלי הן שני נשרים, שמסתכלים על מה שצריך. אם צריך לעשות משהו, ולהשיג מטרה בחיים, אני מתמקד עליו ומיד טס במהירות מופלאה ותוקף ליעד. הנשר רואה בדיוק איפה היעד, הוא שליח. כמו חסיד שצריך להיות שליח של הרבי, הוא רואה את היעד וטס אליו מהר. מה יש מעל העינים? [גבות]. למטה מהגבות, יש עפעפים. מאיזו לשון זה? [עף]. לעוף. מי המלך של העפעפים, של העופות? הנשרים.

יש נשרים שהם קרחים. מי שאין לו הרבה שערות מעל העינים הוא נשר קרח, הם נשרים מאד חזקים. איזה נביא היה קרח? שקראו לו “עלה קרח” [אלישע]. כנראה שהוא היה נשר קרח, כח של נשר. מי נקרא נשר? שמעתם פעם על ילד שקוראים לו נשר? [לא]. גם אני לא שמעתי עדיין. בכל אופן, יש צדיקים שאומרים שהם כמו נשר. מי הצדיק הכי גדול שקוראים לו “נשר”? הרמב”ם, שנקרא הנשר הגדול, המלך של כל העופות. כשרואים נשר צריכים לחשוב על הרמב”ם, הרבי רוצה שנלמד רמב”ם. שנלמד את זה מהנשר, ונלמד שתהיינה לנו עינים חזקות – לעוף ישר ליעד שלנו, לקיים את השליחות שלנו, שהרבי נותן לנו. צריך לקיים שליחות כמו נשר.

 רחמנות על רחמנים

עוד דבר שלומדים מהנשר שהוא רחמן על ילדיו ואכזרי על כל מי שמסכן את ילדיו. ממנו לומדים, בקדושה, שצריכים לרחם על רחמנים (יהודים) ולהתאכזר על אכזרים (אויבי ישראל), לא לרחם עליהם, שהרי אמרו חז”ל שכל מי שמרחם על האכזרי סופו להתאכזר על הרחמן. את זה לומדים מהנשר[כח].

מהנשר אנחנו הולכים לפיל.

ד. פיל

[ליד הפיל:]

פיל – חיה שבתית

פיל אומר: “מה גדלו מעשיך הוי’ מאד עמקו מחשבתיך”.

באיזה פרק זה בתהלים? מתי אומרים את זה? [צב, בשבת]. נכון. זה שייך ל”מזמור שיר ליום השבת”. יש עוד פרק בתהלים, עם פסוק דומה, ששייך לראש חדש – היום ראש חדש. יש פסוק “מה גדלו מעשיך הוי'” ויש “מה רבו מעשיך הוי’ כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך”. אבל הפיל שייך לשבת, הוא חיה שבתית. בשבת אומרים “מה גדלו מעשיך הוי’ מאד עמקו מחשבתיך”.

פלאי הפיל

מי שרואה פיל בחלום, סימן למה זה? [פלאות, פלאי פלאות]. הרואה פיל בחלום פלאי פלאות נעשים לו[כט], כי פיל הוא לא מלך החיות אבל הוא הגדול שבחיות. פעם גם היו משתמשים בפיל במלחמות [הראם הוא חיה יותר גדולה]. לא הראם שלנו, אנחנו לא מכירים ראם גדול מזה. יש ראם כזה שלא נמצא אצלנו. ג’ירפה יותר גבוהה, אבל הפיל יותר גדול ומאסיבי, לכן הוא פלאי לגמרי.

פילא בקופא דמחטא

פילים קשורים לחלומות. אפשר לראות פיל בחלום פיל שנכנס דרך הקוף של המחט? מה זה קוף? [חור קטן]. בצד שמכניסים את החוט בשביל לתפור קוראים לחור הקטן קוף, כמו הקופים שיש כאן. יש קוף של המחט, ואפשר לראות פיל נכנס דרך הקוף? כתוב[ל] שאפילו בחלום, שרואים בו כל מיני דברים מוזרים, אי אפשר לראות פיל שנכנס בקוף של המחט. אבל כתוב בחסידות שכאשר יבוא משיח נראה פיל נכנס בקוף של המחט, כניסת הבלי גבול בגבול. הפיל הגדול הוא כמו בלי גבול וקוף מחט הוא דבר קטן. כניסת הפיל לקוף המחט הוא כניסה של אור אין סוף, הבלי גבול, לתוך הגבול, לתוך החיים שלנו כאן.

זה גם הסוד של רבי. כתוב שמי שהוא לא חסיד הוא גבול, ומי שהוא חסיד הוא בלי גבול, ומי שהוא רבי הוא בלי גבול בתוך הגבול. זו ההגדרה של רבי, והרבי אמר שעכשיו, בדור שלנו, כולם צריכים להיות רבי, בלי גבול בתוך גבול, וזה נקרא שהפיל הגדול נכנס בקוף של המחט.

“אלקים כל כך גדול בגוף כל כך קטן“

קודם ראינו דב, ואמרנו שהחוש הכי מפותח אצלו הוא דווקא חוש הריח שלו. אחר כך הגבור הכי גדול בלב הוא האריה, והמבט הכי חודר שייך לנשר. איזה חוש מיוחד יש לפיל? חוץ מזה שהוא מאד גדול, מה יש לו שאין לשום חיה אחרת? חדק. החדק הארוך הוא משהו מיוחד. למה צריך את החדק, ולא מכופף את הראש ואוכל? שיוריד את הראש למים וישתה את המים. [אם זה עמוק?] הוא שותה מלמעלה, לא צריך לשחות. [כי אפשר להגיע עם הראש]. קשה לו לכופף את הראש, הוא כל כך גדול, וגם אין לו פרקים. משהו מיוחד בפיל, שמאד קשה לו לזוז, מאד קשה לו להוריד את הראש, לא יכול. לכן, בגלל שהוא לא יכול להוריד את הראש, הוא צריך חדק ארוך וגדול. הוא מרים את האוכל עם החדק ומכניס לתוך הפה. גם כשהוא רוצה להתרחץ הוא משפריץ מים על הגוף, או בוץ. יש אמבטיה של בוץ, והוא מומחה בזה.

מה החוש המיוחד שלו, אולי יותר מכל חיה אחרת – במיוחד בגודל שלו – חוש המישוש. יש מישהו שהעיד שפיל יכול לפתוח בקבוק עם החדק שלו. בחדק יש לו חוש מישוש הכי מפותח. יש מי שאמר שהוא ראה פיל לוקח רובה ויורה עם החדק. זו עדות שמישהו, רב גדול בישראל, העיד שככה ראה. כלומר, שהפיל עם החדק שלו יכול לעשות כל מיני דברים מופלאים, כי יש לו חוש מישוש. הפיל נראה מסורבל. כתוב שהכי מסורבל בחיות הוא הדב[לא]. הפיל נראה יותר מסורבל, גדול ובקושי יכול לזוז, אבל בחדק יש לו חוש מישוש הכי מפותח, כמו אצבע הכי עדינה, שיכול לעשות כל מיני דברים הכי מופלאים עם החדק שלו. זה משהו מיוחד בפיל, שכל אחד צריך לפתח את חוש המישוש, וכנראה שיש במישוש של החדק משהו פלאי – כי פיל זה פלא – ומסוגל לעשות בו דברים מופלאים.

מה לומדים מהפיל? קודם כל, שכל יהודי הוא גדול, רק שנכנס לגוף קטן. מי הדב בחסידות? [המגיד]. פעם המגיד הסתובב בלילה, כשכל התלמידים ישנו על ספסלים בבית המדרש, וכשהגיע לאדמו”ר הזקן – שגם ישן על ספסל – הוא התפעל בפלא גדול ואמר ‘אלקים כל כך גדול בגוף כל כך קטן’. הכי גדול נכנס בהכי קטן. זה סוד הפיל, וכך כל יהודי, שיש לו נפש אלקית שהיא “חלק אלוה ממעל ממש”, ו”מי שתופס בחלק מן העצם תופס בכל העצם”. ה’ הוא גדול, ולכל יהודי יש את ה’ בלב – יש לו פיל הכי גדול בתוך קוף המחט הכי קטן. כל אחד צריך לדעת שאני יהודי ויש לי כח אין סופי בתוך הלב הקטן שלי, בתוך הגוף הקטן שלי, וצריכים להאיר את העולם עם זה.

נמשיך מהפיל הפלאי לצבי או לג’ירפה.

ה. ג‘ירפה

[ליד הג’ירפה:]

לחיות בטוב עם כולם

מה השיר של הג’ירפה? [חיות השדה, ברוך הטוב והמטיב]. אמרנו שבפרק שירה יש הרבה דברים שהם כללים, כוללים הרבה חיות יחד. זו גם סיבה שיש כאן הרבה חיות יחד, חיות בחברה טובה, והשיר של כל החיות האלה יחד הוא שלש מלים – “ברוך הטוב והמטיב”. זו השירה של כל חיות השדה, כולל הג’ירפה.

יש ברכת “הטוב והמטיב”, מה מתכוונים בה? שזה טוב לי וגם מיטיב למישהו אחר. ג’ירפה היא חיה טורפת או לא? [לא]. מה היא אוכלת? [עלים]. בכל החיות כאן, יש טורף? [לא]. למה? אם היה מישהו טורף היו שמים אותו עם כולם? [לא]. למה? [כי אז היה טורף אותם]. אלה לא טורפים, הם אוכלים עשבים, ומה שטוב לי טוב גם לך. הג’ירפה אומר “ברוך הטוב והמטיב” – שה’ נותן לי לאכול, וגם נותן לזברה, לחבר שלי, לאכול. טוב לי ומטיב גם לאחרים. כל החיות שכאן הן חברותיות, וכמו ששמענו מהמדריך שעושה להן טוב לראות חבר לא מהמין שלו, אבל מסתדרים יפה. גם אנחנו צריכים ללמוד ככה. שגם יש אנשים שנראים אחרים, אם אני ג’ירפה ופתאום הולך מישהו ברחוב והוא זברה – אני יכול להסתדר איתו או לא? כאן רואים שמסתדרים יפי, שכולם חיים יחד בחברה, שהג’ירפה נהנה מאד לראות את הזברה, ולכן השיר שלהם הוא “ברוך הטוב והמטיב”. עד כאן דבר ראשון שצריכים ללמוד מהחיות שלפנינו.

“ברב שירה וזמרה“

יש כמה דברים מיוחדים אצל הג’ירפה. רבינו סעדיה גאון[לב] אומר שהג’ירפה היא חיה טהורה, שנקראת בתנ”ך זֶמֶר. יש בתורה שבע חיות טהורות, והאחרונה, שהיא המלכות, היא זמר. מתוך שבע, שכנגד שבע מדות הלב, הרגש שבלב, האחרון הוא המלכות[לג]. מכל שבע החיות הטהורות, האחרון הוא זמר. למה קוראים לו זמר? רבינו סעדיה גאון אומר שהג’ירפה היא הזמר והיא טהורה, והוא אומר שאפשר לאכול. אנחנו לא בטוחים מאה אחוז. יש תימנים שסומכים עליו ואוכלים בשר ג’ירפה, אבל בדרך כלל, ברוב העדות של עם ישראל, אנחנו לא סומכים עד כדי כך שמותר לנו לאכול. אם לג’ירפה קוראים זמר, מה צריך להיות החוש שלו? אמרנו שלכל חיה יש חוש מיוחד. כנראה שהג’ירפה היא זמר, וכל הזמרים צריכים לבוא לכאן ולקבל את חוש השירה מהג’ירפה.

מה היו המלים האחרונות ששמענו מהרבי? [“עשו כל אשר ביכלתכם”]. לא, זה בכ”ח ניסן, אבל המשפט האחרון שהוא אמר – שמאז לא שמענו ממנו עוד מלים. מה אמר? [“ברב שירה וזמרה”]. נכון. אז מה המלה האחרונה של הרבי? מה פירוש הבטוי ‘המלה האחרונה’? התכלית, הכי חשוב, היסוד. אז מה המלה האחרונה של הרבי? “זמרה”, זמר, ג’ירפה. זו המלה האחרונה.

צריכים להבין. קודם כל הפשט, שצריכים לשיר הרבה שירים חסידיים, הרבה שירים עם רגש חסידי בלב. אבל מה המיוחד של הג’ירפה? שהיא הכי גבוהה מכולם. בזכות מה היא הכי גבוהה? מה יש לה בגוף שאין לאף אחד (כמו שאמרנו על הפיל, שיש לו אבר מיוחד, החדק). [הצוואר]. כנראה שזמר צריך צוואר מאד גדול, ארוך, בשביל לשיר יפה. צריך צוואר גדול.

לאכול ולהמשיך מהצמרת אל הלב

אבל למה באמת יש לו צוואר גדול? מה זה עוזר לו? [כדי שיוכל לאכול את העלים בעץ]. נכון, הוא צריך להגיע מאד גבוה, לאכול עלים גבוהים, ובזכות הצוואר הארוך שלו הוא יכול להגיע לעלים הכי גבוהים, לצמרת. צמרת גם כמו זמרת. הוא יכול להגיע עד הצמרת בכח הצוואר שלו. חסיד גם צריך צוואר מאד ארוך, למה? מה יש על הצוואר? [ראש]. מה פירוש לאכול בפנימיות? [ללמוד תורה]. התורה היא אוכל. חסיד צריך לאכול מהמקום הכי גבוה, צריך להגיע עם הראש שלו לאכול מהצמרת. הוא צריך ללמוד תורה מהעולמות הכי גבוהים, להגיע לעולם האצילות ושם ללמוד תורה. בשביל זה הוא צריך צוואר מאד גדול [אבל למה האריכו לו רק את הצוואר, ולא רק את הרגלים?]. הצוואר קשור לראש, ויש לו גם כח להוריד מהשכל ללב. אם יש לו צוואר ארוך אז המעבר מהשכל ללב נראה מחד ארוך, אז אולי קשה להגיע מהראש ללב, אבל לא – הג’ירפה יכולה להגיע לאכול למקום הכי גבוה, והצוואר הבריא והחזק מוריד את כל מה שהוא מקבל בראש שמגיע לשמים, אוכל מהצמרת, שיתפעל מזה בלב. זה הזמר שלו, מה שהצוואר אצלו מחבר את הראש והלב – הראש הכי גבוה, והלב כאן בגוף. זה מה שלומדים מהג’ירפה.

עכשיו נתקדם, נלך בחזרה לצבי. בכל אופן, שכולנו נהיה זמרים. מי הג’ירפה? אמרנו שהזמר הוא המלכות. מי מלך ישראל חי וקים? [הרבי]. ומי הראשון שאומרים עליו “מלך ישראל חי וקים”? [דוד]. ומה הכינוי שלו? [“נעים זמירות ישראל”]. הזמר המקורי אצלנו הוא דוד המלך, והוא המשיח, והוא הרבי – הרבי הוא צאצא שלו. הוא זמר, הוא “נעים זמירות ישראל”. כל ספר תהלים הוא ספר של זמירות. צריכים לומר הרבה תהלים. מהג’ירפה צריכים ללמוד לומר הרבה תהלים של דוד המלך, נעים זמירות ישראל, שיש לו צואר ארוך – אוכל בשמים ומוריד ללב בארץ.

ו. צבי

רץ לדבר מצוה ובורח מן העברה

כעת נדבר גם על הצבי. קודם כל, מכל החיות שראינו היום, הצבי הוא חיה שיש לנו מנגינה לשיר שלה בפרק שירה, ואולי הילדים מכירים. מאד מתאים שמהזמר נזמר את השיר של הצבי. [שרו את השיר של הצבי – “ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי”[לד].]

כתוב שצבי ראשי תבות “צדיק באמונתו יחיה”. וכמה שוה צבי בגימטריא? [102]. ומה שוה 102? [אמונה]. יפה, צבי = אמונה, ולכן ראשי תבות “צדיק באמונתו יחיה”. כמה שוה צדיק? [204]. כמה זה ביחס לאמונה? [ב אמונות]. אמונה ועוד אמונה שוה צדיק. מה זה שתי אמונות? כתוב “ויאמינו בהוי’ ובמשה עבדו”. צריך להאמין בה’ ולהאמין בתורת משה שקבלה מסיני ומסרה לנו. צדיק הוא ב פעמים אמונה.

איפה נמצא כח הצבי? קודם כל, הצבי הוא הכי יפה מכל החיות. אבל איפה הכח שלו? גם כתוב בפרקי אבות. [הוא מהיר]. כתוב “הוי עז כנמר, קל כנשר” ו…? [רץ כצבי]. צריכים ללמוד ממנו לרוץ. לאן רצים? [למצוות]. כתוב שצריך לרוץ לדבר מצוה, “שמצוה גוררת מצוה”. גם צריכים לברוח ממשהו, ממה? [מדברים רעים]. בשיר של הצבי כתוב שה’ אתה “משגב”. מה פירוש משגב? [מבצר]. “משגב לי ומנוס ביום צר לי”. כתוב במפרשים שמה שהצבי רץ ליעד שרוצה להשיג (רואה אותו כמו נשר, ואז רץ אליו כמו צבי, לפי סדר המשנה – “קל כנשר ורץ כצבי”), זה נקרא “משגב”. אבל לפעמים הוא צריך לברוח, אם יש איזו חיה טורפת, ואז ה’ הוא ה”מנוס” שלו. כשילד בורח מלעשות עבירה נקרא שה’ הוא מנוס. צריך לברוח מהעבירה ישר אל ה’.

מי בתורה היה צריך לנוס מעבירה, שכתוב “וינס ויצא החוצה”? [יוסף]. יוסף ברח מאשת פוטיפר. זוכרים את הסיפור? קראתם בתורה? כתוב “וינס ויצא החוצה”. כמה שוה מנוס? [156]. מי שוה 156? [יוסף]. מה זה אומר שהצבי אומר לה’ שאתה המנוס שלי? שאתה עוזר לי, כמו יוסף הצדיק, לברוח מהעבירה. כמה שוה משגב? קודם אומרים שאתה המשגב שלי ואחר כך אומרים שאתה המנוס שלי, לרוץ לדבר מצוה ולברוח מהעבירה. משגב שוה משה. הרבה פעמים קוראים למישהו משה-צבי, למה? תלמדו בחיידר שכאשר לוקחים את המלה משה ועושים באתב”ש יוצא צבי. הצבי הזה הוא להאמין במשה, “ויאמינו בהוי’ ובמשה עבדו”.

בכל אופן, ההתקשרות למשה היא ה”משגב” שעל ידו אני נעשה צבי שרץ למצוות התורה, “תורה צוה לנו משה”, וכאשר אני מתקשר ליוסף הצדיק אני מקבל כח לברוח מהעבירות, שזה “מנוס”[לה].

מה דורשים על המלה ‘ארץ‘? גם לשון ריצה. לכן איך קוראים לארץ ישראל? “ארץ הצבי”, בגלל שכל מי שנמצא בארץ ישראל, מי שקשור לארץ ישראל, כל הזמן רץ לעשות מצוות וכל הזמן בורח מהעבירות. אם מישהו לא ככה, הוא באמת לא נמצא בארץ ישראל. בשביל להיות בארץ ישראל צריכים להיות כמו צבי של הקדושה, זו ארץ הקדש.

עוד פעם נשיר, ונחשוב על הפירוש של “משגב לי” ושל “מנוס ביום צר לי”.

ז. קנגורו

קנגורו – “אם כל חי“

[ליד הקנגורו:]

מה מיוחד אצל הקנגורו שאין בשום חיה אחרת? [הוא קופץ]. זה דבר אחד, אבל חוץ מזה שהוא קופץ יש לאמא משהו מיוחד. [כיס]. ומה בתוך הכיס? [תינוק]. בן כמה הוא נולד? [בגודל של ביצה]. משהו כזה, נולד קטן-קטן, אחרי לא הרבה זמן, ואז מתפתח בכיס תשעה חדשים. הכיס הוא כמו רחם. אז יש לה תינוק בכיס ועוד תינוק בדרך. כל הזמן יש לה תינוקות. אז יש משהו מיוחד בקנגורו של תחושת אמהות, שכל הזמן אני צריך לגדל ילדים. כשמסתכלים על קנגורו זו סגולה לדעת שכל הזמן צריכים להוליד כמה שיותר ילדים ולגדל אותם, לפתח אותם. מה זה ילדים בקדושה? ילדים אלו מצות, התולדות של הצדיקים הם תורה ומצוה.

מי האמא הראשונה, מי הקנגורו הראשונה שהיתה מסורה, שנקראת “אם כל חי”? [חוה]. חוה היא הדוגמה, האב-טיפוס, של הרעיון של הקנגורו, שכל הזמן מסורה, כל החיים שלה אין לה רגע אחד שהיא לא מטפלת בילדים שלה. כל הזמן היא נכנסת להריון, ויש לה בפנים, ויש לה גם בתוך הכיס. היא יוצרת שני סוגי חלב, בשביל הקטנים ובשביל הגדולים. היא סופר מסורה, אין כזה דבר של כל כך הרבה מסירות לילדים כמו שיש לקנגורו[לו].

צבי–אדם–צפרדע

למה נקרא קנגורו? זו מלה בעברית? [לא]. כשיש איזו מלה בלועזית, מה הצדיקים משתדלים לעשות ממנה? לחפש רמזים מה היא אומרת. מה זה קן? [בית]. יפה, בדרך. הכיס של האמא הוא כמו קן של צפור, “קן צפור”. קן צפור הוא המקום שהמשיח גדל וישב כל הזמן. מה זה גורו? כמו שיש גור. מה זה גור? הילד של החיה. גור גם מלשון גר, אז מה יש בקנגורו? שבתוך הקן של האמא – האמא היא כמו הקן – כל הזמן גר ילד, הגור גר בקן, לכן נקרא קנגורו.

היו אנשים שהגיעו לאוסטרליה – רק שם יש קנגורו. מי שילמד אודות היבשות בעולם, אוסטרליה היא היבשת הששית, כנגד ספירת היסוד, אז כל החיות המיוחדות של אוסטרליה קשורות ליסוד, חיות של צדיקים – “צדיק יסוד עולם”. הכי חשוב שם, גם סמל המדינה, הקנגורו. כשהגיעו לאוסטרליה וחזרו לאירופה וספרו שיש קנגורו לא האמינו להם. אמרו שראינו חיה עם ראש של צבי, שעומד זקוף כמו אדם וקופץ כמו צפרדע. כך היה כתוב בספרים לתאר קנגורו.

אם כן, כנראה שיש דברים בגו, שיש משהו בתיאור הזה שתיארו קנגורו למי שלא רואה. לומדים שקנגורו הוא איזה הרכב, שצריכים ללמוד ממנו שהראש צריך להיות ראש של אמונה – אמרנו שצבי בגימטריא אמונה – אבל זקוף קומה כמו אדם, ויכול לקפוץ כמו צפרדע. הוא מגיע למהירות מאד גדולה, אבל לא כמו שום חיה אחרת אלא בדילוגים. כתוב שגם משיח מדלג ומקפץ – “מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות” – והחיה שהכי מדלגת מבין החיות היא הקנגורו. מה השיר שלו בפרק שירה? בהיותו נכלל בחיות השדה השיר שלו הוא כמו כולם, “ברוך הטוב והמטיב”, אבל אם הוא כמו צבי – שרנו את השיר שלו. לאדם אין שם שיר[לז]. אבל אם ברגלים הוא צפרדע, מה השיר של הצפרדע? [“ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”]. נאמר ביחד, כנראה קשור לקנגורו, לפחות בחלק הרגלים שלו.

בחדר אפשר לעשות גימטריא מה זה צבי-אדם-צפרדע…

זהו ילדים. שיהיו בריאים כולם ושנלמד מכל חיה, ה’ רוצה שנלמד מכל חיה בעבודת ה’ שלנו. שנעבוד את ה’ בשמחה, כל החיות שמחות[לח]. שנזכה לעבוד את ה’ בשמחה וללמוד מכל החיות.