הקדמה

ין המשמח ויין המשכר של התבוננות אלקית ושל עבודה פנימית הם ההופכים את הבית היהודי ל”בית היין”, כלשון הפסוק: “הביאני אל בית היין, ודגלו עלי אהבה“.

“נכנס יין יצא סוד”. בכחו של היין להוציא את סוד האהבה הפנימית, שעלולה להתכסות ולהשכח במשך אורך חיי הנישואין ובתוך כדי תהפוכות הנפש העוברות על כל אחד ואחת מאיתנו. על היין אנו מקדשים את השבתות והמועדים, ומברכים על הכוס בכל הזדמנות חגיגית ומיוחדת, וכך גם את שבע ברכות הנישואין מברכים על כוס של יין. היין גם שוזר את דימויי ומשלי האהבה של שיר השירים – שיר האהבה בין הכלה העליונה (כנסת ישראל) לבין דודה (הקב”ה).

תפקידו של היין לרומם אותנו לרגע מעל חיי היום יום, לחמם את הלב ולהפנות את התודעה לדברים החשובים לנו באמת. בחיי הנישואין מסוגל היין הקדוש, יין ההתבוננות החושף את סודות האהבה, לשלהב את הנפש, להצית מחדש את אש האהבה ולהגבירה. כאשר מסתכלים במבט פנימי בכוס היין עליה מברכים את ברכות הקידושין והנישואין, זוכים להפנים לכל חיי הנישואין את הסודות הטמונים בה. כך גם בהמשך החיים, יש תמיד לתת את עין השכל שבלב – את עין הזכרון וההתבוננות – ביין המשמח של החתונה, ולשחזר שוב את השמחה, הטריות וההתחדשות של החתונה.

בספר זה נלקטו טל תורות קצרות העוסקות בחתונה ובחיי הנישואין מהבטים שונים – טל לגימות של היין המשמח. חלקן פורסמו כבר בעבר בפני עצמן או בתוך מאמרים וספרים נרחבים יותר, והן באו כאן בפנים חדשות, וחלקן טרם פורסמו. מקום נרחב תופסות כאן תורות שנלקטו ועובדו מתוך ספרנו חתן עם הכלה, שעתיד לראות אור בקרוב בע”ה. הספר חולק לשבעה שערים, המכוונים בסדר עולה כנגד הספירות העליונות (מספירת המלכות, המסמלת את הכלה ואת החן המיוחד שלה, ועד לספירת הדעת, ממנה עצם כח היחוד הקדוש בין בני הזוג). עם היות שכל יחידה עומדת בפני עצמה, הרי התורות השונות בכל שער משלימות זו את זו ומעניקות מבט כללי יותר על נושאו של השער.

נעשה מאמץ לערוך את התורות באופן ברור ושוה לכל נפש, כך שכל אחת תהוה יחידה עצמאית. יתרונה של עריכה כזו היא האפשרות לטעום בכל פעם טעם חדש, להעיף מבט מזוית שונה, ולגעת בעומק מסתורי הנישואין גם בהצצה חטופה.

הרבי מליובאוויטש הדגיש כי יש לבסס את בנין הנישואין מראשיתו על אדני התורה והחסידות, והורה כי ראוי גם בפגישות שלפני הנישואין לדבר בדברי תורה. דומה כי אין ראוי יותר מדברי תורה העוסקים ביעודי הנישואין – השליחות המשותפת אליה חותרים בני הזוג – לבסס עליהם את קשר החיים בין החתן והכלה. אמנם, ידוע כי הנישואין הם “פעולה נמשכת”, וכי גם את מה שלא הספיקו בני הזוג לבנות בתקופת חייהם הראשונה הם יכולים להשלים ולתקן בהמשך חייהם. לכן, ספר זה מוגש בראש ובראשונה לחתנים ולכלות בראשית דרכם, אך אין ספק כי כל איש ואשה נשואים יוכלו למצוא בו ענין, לגלות בו עצות חדשות לדרכם המשותפת ולחדש ולרענן מתוכו את חיי הנישואין.

“אִכְלוּ רֵעִים, שְתוּ וְשִׁכְרוּ דֹּדִים” – לחיים ולברכה!