נגינה

 מכון גל עיני יז טבת תשעג

חידוש אדמו"ר הזקן – שימור נקודת החסידות, שכלולה והנחלתה לכל

שאלה: מהי הנקודה העיקרית שחידש אדמו"ר הזקן בדרך עבודת ה' שלו? בעיקר ביחס לקודמיו, הבעש"ט והמגיד, וכן רמ"מ מויטבסק, וביחס לענפי החסידות אחרים?

תשובה: בדרך החסידות הכללית (כפי שהיתה עד לאדמו"ר הזקן, וכי שנשתמרה, במובנים מסוימים, בשאר ענפי החסידות) העיון וההתבוננות באלקות היו שמורים בעיקר לצדיקים, כאשר החסידים זכו רק להשראה מקיפה מהתעוררות לבו הטהור של הצדיק. גם הדברים שנמסרו בעל פה היו דברי תורה קצרים ('ווארטים') שפתחו פתח רק ל'התבוננות כללית' – התבוננות שלוקחת רק את נקודה כללית ובלתי-מפותחת של רעיון ומשננת אותו. התבוננות שכזו אינה מסוגלת לפתח בצורה פנימית ואמתית את רגש הלב האישי של האדם עצמו.

אדמו"ר הזקן יצר בתורת חב"ד כלים המאפשרים לכל אחד להגיע בעצמו להתבוננות פרטית בה' – התבוננות הלוקחת את הנושא, מפרטת אותו לפרטי פרטים ומקיפה אותו מצדדים רבים, וכך מיישבת את הדברים על הלב ומאפשרת להם לפעול בו פעולה פנימית. על ידי ההתבוננות הפרטית, לה מסוגל כל אחד, ניתן להגיע לנקודה הפנימית שבלב ולעורר אותו (לא כמשהו שמגיע מבחוץ, גם אם בהשראת הצדיק, אלא כמו שמתעורר מתוך האדם עצמו). התעוררות הנקודה הפנימית שבלב, בתפלה, באהבת ה' וביראתו, היא תכלית עבודת ה' הפנימית.

אם כן, בכלים שפיתח אדמו"ר הזקן הוא לוקח את הנקודה העצמית והפנימית של דרך הבעל שם טוב, משמר ומשכלל אותה, ובעיקר מנחיל אותה לכל אחד ואחד.

הקשר והחבור בין הנגלה והנסתר בתורת אדמו"ר הזקן

שאלה: האם יש קשר בין דרכו בחסידות של האדמו"ר הזקן לדרכו ההלכתית, בשו"ע ובשו"ת? אם כן – מהי?

תשובה: שמו הפרטי של אדמו"ר הזקן הוא רבי שניאור-זלמן, וידוע כי השם שניאור רומז לכך שאדמו"ר הזקן כולל שני אורות (שני-אור) – שני רבדים של "תורה אור", תורת הנגלה ותורת הנסתר. באישיותו של אדמו"ר הזקן שני הרבדים הללו של התורה לא שכנו זה לצד זה בלבד, אלא הם מבטאים שני אורות הנמשכים מעצם אחד בלתי מתחלק (ענין שמתאים במיוחד להתבונן בו בשנה זו, כאשר חלפו עצם שנים מהסתלקות אדמו"ר הזקן…).

בשלחן ערוך שלו אדמו"ר הזקן עוסק בתורת הנגלה, אך הבהירות של "הלכה בטעמה" המנחה את הספר הזה מאירה גם את הנגלה שבתורה באור הפנימיות, המחפשת את הטעם הפנימי שבכל דבר. לאידך, בדרך החסידות של אדמו"ר הזקן ניכרת מאד עובדת היותו 'בעל נגלה' – החל מכך שבספר התניא הוא 'פוסק' בענינים שבפנימיות התורה, והופך גם את הענינים שבלב ובהתבוננות האלקית למעין 'שלחן ערוך' בהיר ונהיר, והן בעצם העובדה שכל דרך חסידות חב"ד מאפשרת להעמיק בסוגיות אלוקיות באותו אופן של הבנה והשגה, בדרך של שקלא וטריא שנתפסים בשכל האנושי, בדיוק כמו בלימוד הנגלה שבתורה.

מעבר לכך, כמובן, גדלותו של אדמו"ר הזקן בשני האורות שבתורה משתקפת בכל אחד מתחומי העיסוק שלו – בביאורי גמרות ופוסקים כבסיס להסברת דברי החסידות מחד, בנתינת משקל למבט של הקבלה גם בפסיקת ההלכה מאידך, ובסגנון הסברות הדקות והעמוקות המשותף לשני התחומים גם יחד.

הניגון כ"קולמוס הנפש"

שאלה: האם הרב יוכל לספר מעט על הניגונים של האדמו"ר הזקן: מה מאפיין אותם, ולאיזו מטרה הם נתחברו?

תשובה: אדמו"ר הזקן אמר כי בעוד הלשון היא "קולמוס הלב" הרי שהניגון הוא "קולמוס הנפש". את געגועי ודבקות הנפש שלא ניתן לבטא במילים, ניתן פעמים רבות להביא לידי ביטוי דווקא בניגון. לצורך ביטוי רחשי הנפש העמוקים נחברו ניגוניו המכוונים של אדמו"ר הזקן. דוגמה לכח הזה הטמון בניגון יש באחד הניגונים המפורסמים של אדמו"ר הזקן, "קול דודי דופק", שמסופר כי באמצעותו הוא היה עושה בעלי תשובה.