עסקים

תחרות חיובית

יש פירוש שלישי, מהכי מענינים שראיתי – ספר "פרדס יוסף", אחד האחרונים, כנראה חסיד פולין, בקי עצום בכל ספרות ישראל – שהפירוש הכי נחמד שכותב (מבין כמה פירושים שלו) הוא:

ובכתבי אגדה שלי כתבתי דהפשט פשוט, דכל דבר צריך התנגדות כמו שרואים העולם התחרות עושה מסחר, ומלאכים שאין להם יצר הרע לא נברא העולם בשבילם רק בשביל ישראל, וזהו הפירוש אעשה לו עזר כנגדו, ע"י הכנגדו יהיה עזר אם יזכה לנצח הכנגדו.

מתחיל בכלל שלכל דבר יש מתנגד. ה' ברא את העולם בדרך כזו שלכל דבר בעולם יש לו מתנגד. אם אין לך מתנגד אתה כנראה לא נמצא בעולם, אתה לא קיים. כל דבר שקיים במציאות חייב שיהיה לו מתנגד. זה כלל אחד שלו. אחר כך אומר דבר שני, עוד יותר מענין – "תחרות עושה מסחר", כנראה שהוא קפיטליסט. אם אין תחרות אין מסחר וממילא אין ישוב העולם. בדרך כלל תחרות היא משהו רע. אחד הדברים שכתוב לעולם הבא, שאין אכילה ולא שתיה וגם אין תחרות ושנאה וכו' – אבל זה עולם הבא. בעולם הזה יש תחרות. כשהיא יורדת מטה מטה היא הופכת להיות מלחמת היצרים, אבל יש גם תחרות בשרש, תחרות טובה, כמו "קנאת סופרים תרבה חכמה". אז כמו שהוא אומר שתחרות היא חיובית, מה שהיום קוראים שוק חפשי – אם אין שוק חפשי אין מסחר, אין כלכלה – "תחרות" מלשון חרות, להיות בן חורין.

בקבלה "עלמא דחירו" הוא בינה. החידוש לתפוס שגדר כל דבר בעולם, גדר דבר קיים, הוא שיש לו מתנגד, ועוד יותר לתפוס שתחרות היא מה שמקדם את העולם – חירות, שוק חפשי, ו"תחרות עושה מסחר" – זו תפיסה של בינה. אחר כך הוא הולך הלאה, ויורד והופך את זה למלחמת היצרים, אבל אנחנו רוצים להתבונן בשרש הווארט שלו (לא בהסבר שלו בהמשך).

באמת השאלה שנשאלת היא מה היא תחרות בין איש ואשה? צריכה להיות תחרות בין איש ואשה? שבכך היא "עזר כנגדו"? יש לו ניגוד, והוא אומר שהניגוד הוא להתחרות. למשל, יכול להיות תחרות מי יותר משיחיסט, מי עושה יותר מבצעים של הרבי, מי מחלק יותר כרטיסי משיח. במצרים היתה תחרות ב"מראֹת הצֹבאֹת" – אני יפה ממך. יש כל מיני תחרות, מי לומד יותר תורה, למי יש יותר שיעורים. זה חידוש נפלא לחשוב על תחרות בחיק המשפחה. זו הבנה מאד עמוקה שיש סגולה חיובית מאד בסוג מסוים של תחרות[ו].

אמרנו עד עכשיו קצת בבדיחותא, אבל מה למשל התחרות הכי אמתית שיכולה להיות? שהבעל רואה את ה"אשה יראת הוי' היא תתהלל". יש את הסיפור המפורסם בהקדמת "פוקח עורים" – אפילו אמונה ברבי, שהאשה יותר חזקה בזה מהאיש. האשה היא יסוד האמונה. כל אחד יכול להסתכל על השני ולראות שהוא יותר חזק ממני בדבר עיקרי באידישקייט, והדבר הכי עיקרי באידישקייט הוא יראת שמים. הוא יותר בתמימות, אומר ברכה יותר בכוונה וכו'. לא צריכה להיות תחרות מודעת, אבל תחרות סמויה מאד בונה ומקדמת כל אחד מבני הזוג. כל זה בעלמא דאתכסיא, עלמא דחירו.

היות שהווארט שלו הוא "תחרות עושה מסחר", יכולה להיות גם תחרות מי מרויח יותר. זו ודאי תחרות טובה – אם יש להם חשבון אחד. רצוי, כידוע, שיהיה רק חשבון אחד בבנק, לא שני חשבונות. אבל התחרות מי מכניס יותר כסף לחשבון היא תחרות טובה. בדורות עברו, תמיד מנהג ישראל, שהאשה פרנסה. היום (וכך על פי פשט ובימי המקרא והמשנה כו') אמור להיות הפוך. בכל אופן, כמו שאמרנו, עיקר הווארט הפנימי הוא תחרות ביראת שמים, תחרות בתורה ומצוות. זה שיש "עזר כנגדו", איזה עימות של תחרות סמויה (או גלויה), נשים את הפירוש הזה בבינה.

עשינו עכשיו את הג"ר: הכתר הוא "שוין בקומתן", "כתר אחד לשניהם", שיש לשניהם אותו רצון – אותו רצון להביא את הגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו. בכל השלבים של המשיח ששמענו קודם – קשור ל"התקשרות לאחר ג' תמוז". הווארט שם פשוט מאד, שזה השלב האחרון – לקדם את "התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו". מי יכול לעשות פעולות? רק אנחנו, אני ואתה. מהן הפעולות? למשל שלמות הארץ. כעת, ההתגלות היא לא העיקר, כעת הדגש, המאמץ, הוא על הפעולות. להמשיך את הפעולות של הרבי, וזה מביא את ההתגלות לעיני כל – זה הענין שלנו עכשיו. הווארט הזה קשור ל"שוין בקומתן", שההסבר בחסידות הוא שיש אותו רצון (גם לא "מפני הצווי" אלא רצון עצמי) –שהיא כיוצא בו. אחרי הכתר כל פירוש הוא כבר איזה עימות, אם כי יש בכך מגוון של פירושים. ודאי בימין ושמאל זה יותר עימות וקו האמצעי פחות עימות, כפי שנראה בהמשך הפרצוף. בחכמה העימות הוא השמירה שלה שלא תזוח עליו דעתו – "עזר כנגדו". בבינה פשוט יש תחרות ביניהם, תחרות בונה שמתוכה יש מסחר (גילוי אור אין-סוף הסובב כל עלמין, סחור סחור, גם לשון סחרחורת).