רפואה

באוירה פורימית מוסבר תפקיד הרופא והדרך הפנימית להתחפש לדמות זו.

“ונהפוך הוא” בין רופא וחולה

רפואת פורים – יורשים את שער הנון

במגילת אסתר כתוב “ונהפוך הוא”. בפורים צריך להתהפך, לכן מתחפשים בפורים. מי מתחפש? עניים, שאין להם מה להפסיד בכלל, “ולרש אין כל”, “תחנונים ידבר רש”, לכן ממילא הם מתחפשים לעשירים, כולי האי ואולי. אולי זה יעזור למשהו. לבושים פועלים הרבה. כמו שהעני בפורים הוא שמח, הוא מתחפש לעשיר, הוא שמח והוא מבקש מלך, הוא מאמין בקב”ה שאם הוא פושט יד הקב”ה נותן לו, ואין שמחה כשמחת המלך והעם.

אבל יש עוד כמה דברים שמתחפשים. כמו שלמדנו הרבה פעמים, משמעות ההתחפשות בפורים היא שאדם מחפש את עצמו. הוא אבד את עצמו. “אם מזרע היהודים מרדכי”, הזרע של יהודים הוא אחרת מהזרע של גוים, הזרע של גוים הוא זרע לבטלה, קרי לבטלה, אבל הזרע של יהודים הוא משהו אחר, משהו אחר לגמרי, כמו שאמרנו קודם. “דובר שלום לכל זרעו”. אחד מהדברים שמתחפשים, שזו גם הצעה מעשית לשנה הזו – יש עדיין שלמות היממה של פורים להתחפש – כמו שאמרנו קודם בשם רבינו אביגדור, שיש אחד שמזמין את כולם, משקה את כולם, כולם משתכרים והוא יושב וצוחק. גם לגבי תחפושת, יש אחד שרק מציע לכולם להתחפש והוא מסתכל נהנה עד הגג. לכן ההצעה של השנה הזו היא להתחפש לרופאים. יש כל מיני אביזרים של רופאים, גם תחפושת של רופאים.

נסביר למה ההצעה הזו, שהשנה כדאי להתחפש לרופא: כל השנה, כמו שיש אחד שהוא מסכן כל השנה – אמרנו שמסכן לא רק בכסף, אלא פור-גיי, גם חולים הם אנשים פורים, מסכנים. איך אני יודע שיש קשר מיוחד בין פורים לרופאים וחולים? פורים מתחיל פור, אותיות רופא, ויש גם ים.

על הפסוק “עץ גבוה חמשים אמה” יש הרבה דרושים שמסבירים ש-חולה בגימטריא מט, שחסר לו שער הנון, וזה קשור לעץ גבוה חמשים אמה שבסוף תולים שם את המן. את שער הנון בקדושה יורש מרדכי, ובכך שהוא יורש את שער הנון – שהמן חשב שלמרדכי וליהודים אין גישה עד לשער הנון, לכן משם יכול להפיל אותם, אבל דא עקא להמן הרשע שליהודים יש גישה לשער הנון – “וקִבל היהודים”, כל יהודי שמקבל את התורה, במיוחד שמקבל מחדש, יש לו גישה לשער הנון, מה שחסר לחולה.

שוב, כל הדרושים שה-חולה חסר לו שער אחד הם דרושי פורים בחסידות. יוצא לנו שפורים הוא פור – רופא חסר א – ו-ים, חמישים. אז לפי הכלל שאמרנו קודם ש”גורעין ומוסיפין ודורשין”, שזו מדה שהתורה נדרשת בה לפי חז”ל, אני גורע א מה-ים ומוסיף ל-רופ ואז יש לי רופא ונשאר חולה. כלומר שפורים עולה בעצם רופא–חולה. אז אין משחק יותר מתאים לפורים מאשר לשחק רופא-חולה.

התחלפויות תפקידים: רב ויהודי פשוט, רופא וחולה

יש כל מיני משחקים של פורים. אפשר לשחק מלך ועבד, אבל זה כבר נדוש. לא רק שהמשחק נדוש, הוא מהמשחקים שהתפקידים מתחלפים בקלות יחסית. כמו שיש רב של פורים. כל השנה אני הולך לרב לשאול שאלות, ובפורים עושים “ונהפוך הוא”, שהשואל של כל השנה, היהודי הפשוט, נעשה הרב של פורים, ורק השאלה אם הרב מסכים להיות היהודי הפשוט. כדי שיעבוד צריך שיתוף פעולה, “כל ישראל ערבים”, שפשוט יתהפכו בתפקידים. אם אני נעשה הרב – הרב צריך להיות היהודי הפשוט שבא לשאול שאלה. הרב הגדול צריך לדפוק במלוא ההכנעה, להכנס ולבקש מהיהודי שיפסוק הלכה. זה ה”ונהפוך הוא”, המשחק של פורים.

אבל מכל ההתחלפויות של התפקידים, אין לך משהו יותר קשה לבצע, ויותר אמתי בנפש, להתהפך לגמרי מאשר התהפכות של רופא וחולה – אם נצייר מציאות של רופא בקליניקה שלו, שיושב על כסא רם ונשא אפילו יותר מהרב, אותו אחד שנכנס לפרופסור, הוא מסכן לאין ערוך יותר מאותו יהודי שבא לשאול פסק הלכה מהרב. לכן לצייר פסיכולוגית, אין לך התהפכות פסיכולוגית יותר – אבל בשביל זה צריך קצת לשתות – שהרופא הכי מוכשר, המנתח הכי מפורסם, יהיה חולה בפורים, ושהחולה יהיה הרופא המנתח. קצת מזכיר את רבה ורבי זירא.

בכל אופן, זה הענין של פורים. היות שפורים שוה רופא–חולה, ולא סתם, אלא כמו שאמרנו הרופא והחולה יוצאים בצורה הכי מובהקת מהמלה פורים גופא, רק שצריך לקחת את ה-א מה-ים ולצרף ל-פור, ואז יוצא רופא–חולה.

הרופא והחולה האמיתיים – קוב“ה ושכינתיה

דרך אגב, התהפכות המעמדות קשורה גם לבעלי תשובה וצדיקים גדולים, שגם צריכים “נהפוך הוא”. צריכים איזה אדרבא בחג פורים, שהבעל תשובה הפשוט, המסכן הזה – מי הכי מסכן היום? בעלי תשובה, הכי מסכנים בדרך כלל – שהבעל תשובה הופך להיות הרב הגדול. יש בטוי, לא כל כך בחב”ד, ‘גדולים’. יש בעלי תשובה שהם קטנים, אז יש קטנים ויש גדולים, ומה זה “ונהפוך הוא”? שלפחות יום אחד נשחק הפוך, שהגדולים נעשו הכי קטנים. מי שיש לו קשר בפנימיות התורה יודע שזו האמת לאמתה, כי כתוב בזהר “מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר”[יג]. מי שכל השנה מהגדולים בפורים הופך להיות קטנצ’יק ומי שהוא קטן כל השנה נעשה גדול בישראל, כך בפורים ו”א גאנץ יאר פורים” [– כל השנה פורים]. אבל מכל הציורים אין יותר קשה לבצע מרופא וחולה, אפילו יותר מצדיק ובעל תשובה. וזה רמוז במלה פורים, ממש כתוב שם, שיש רופא ויש חולה, רק שצריך להתהפך.

אם רוצים להפשיט עד הקצה האחרון, נאמר שהקב”ה הוא “רופא כל בשר ומפליא לעשות” ואנחנו עם ישראל, אנחנו השכינה הקדושה, וכל זמן שאנחנו בגלות כתוב “שכינתא מרעא בגלותא”, השכינה הקדושה חולה בגלות, כמו שאדמו”ר הזקן מסביר בסוף התניא[יד]. כלומר, שהזוג של רופא וחולה הוא לא סתם זוג. הרופא והחולה בשרש העליון הם קוב”ה ושכינתיה עכשיו, בזמן הגלות, שהקב”ה הוא ה”רופא כל בשר ומפליא לעשות” והשכינה הקדושה, שהיא בעצם כולנו, ה”שכינתא מרעא בגלותא” כתוב בזהר הקדוש שהיא החולה, כולנו חולים. כמו שאמרנו שפורים הוא חג של ‘פורים’, עניים מסכנים, חולים. בפורים אנחנו שכינתא ממש, רק כמו שאמרנו קודם, דווקא מרדכי שהוא אומן את הדסה, מחנך אותה להיות ‘גבר’, “ויגד לו מרדכי”, לא להיות רכה. בכל אופן, אנחנו ה”שכינתא בגלותא”.

מה ההבדל בין הרופא לבין החולה? כתוב שכל רופא – לא הקב”ה, סתם רופא, רופא מומחה, הרבי אמר שאם אתה חולה תחפש את הרופא הכי מומחה בשטח שאתה צריך ולך אליו, ואם יש שאלה, צריך ניתוח או משהו מסוכן, צריך להתייעץ עם כמה מומחים הכי גדולים שלא קשורים אחד לשני, לפחות שנים, ולעשות לפי ההכרעה שלהם – מיהו רופא גדול? יש ווארט שעם כל רופא הולך המלאך רפאל.

לעניננו, רפאל עולה איש שעולה “קרהו” שעולה “לרעהו“. עם כל רופא הולך המלאך רפאל, אבל כתוב שאם אתה רופא גדול יש לך מלאך רפאל גדול ואם אתה רופא קטן אז יש לך מלאך רפאל קטן. בכל אופן, לגבי הרופא אמרנו שיש לו את המלאך רפאל שהולך איתו. מה לגבי החולה? כתוב שלמראשותיו של החולה נמצאת השכינה, כמו שכתוב אצל יעקב אבינו. השכינה הקדושה, שהיא מרעא בגלותא, עומדת על ראשו של החולה. אז בעצם מי יותר גדול בסתם רופא וחולה? עם הרופא יש מלאך, שהוא בעצם הכח של הרופא לרפאות, ההארה מהמלאך רפאל, אבל לחולה יש את השכינה איתו. השכינה נמצאת על הראש של החולה. בפורים, שהמשחק של פורים הוא להתחפש, ואמרנו שעיקר התחפושת של פורים היא להתחלף, “ונהפוך הוא”, שהרופא יהיה החולה והחולה יהיה הרופא, ואז יש סיכוי שכולם יתרפאו בשנה הבאה.

לעשות משלוח מנות עם הקב“ה

חלופת התפקידים של הרופא והחולה היא כמו הדבר שאמרנו קודם בענין התחלופה שיש בפיזיקה, ששני חלקיקי חומר צריכים להתחלף או להעביר איזה מסר, איזו אנרגיה אחד לשני, צריכים להחליף חלקיקי כח. כידוע שההבדל בין חלקיקי חומר לחלקיקי כח שלראשונים יש ספין חצי ולאחרונים ספין מלא[טו]. כלומר, חלקיק של כח מתהפך לגמרי וחלקיק של חומר מתהפך חצי. כמובן, כל ההתהפכות היא בלשון מליצה, למי שמבין טיפה בפיזיקה. ספין חצי הוא חלקיק של חומר וחלקיק של כח הוא ספין מלא, וכדי שתהיה איזו אינטרקציה בין חלקיקי החומר צריכה להעשות תחלופה בין חלקיקי הכח שלהם, שכל אחד מסוגל להתהפך לגמרי, יש לו ספין מלא.

מה זאת אומרת? שכדי לשחק את המשחק הזה בפורים, של רופא–חולה בגימטריא פורים, צריך שמי שהיה רופא עד עכשיו ישדר לחולה – מי שהיה חולה עד עכשיו – את המלאך רפאל שלו. הרופא הוא חומר וגם החולה הוא חומר, אבל האנרגיה של המלאך רפאל היא חלקיק כח וגם השכינה שעומדת על ראש החולה היא חלקיק כח, וכדי להחליף ביניהם, שזה המשחק של פורים, ו”ונהפוך הוא” של פורים, צריכים להתחלף בחלקיקי הכח שלהם. כלומר, הרופא צריך לשדר לחולה את המלאך רפאל שלו – לתת לו במתנה.

התחלפות חלקיקי הכח היא סוד “משלוח מנות איש לרעהו”. מחר, כשנקיים מצוה זו, צריך להבין שסוד מצוה זו הוא שאנחנו מתכללים על ידי שמתחלפים במשלוח מנות, וכל אחד נשאר חומר – ישות – אבל הוא משדר לשני את חלקיק הכח שיש אצלו. על ידי שאני משדר את חלקיק הכח, הבוזון בפיזיקה, ואתה שולח לי את הבוזון שלך, ככה אנחנו מתחלפים. זה משלוח מנות. שוב, מה שצריך להיות – צריך להתחלף בין הרופא והחולה, כלומר שהרופא צריך לשלוח לחולה את המלאך רפאל והחולה צריך לשלוח לרופא את השכינה, וככה מתחלפים. זו הצעה של התחפושת של פורים.

עכשיו, בעצם אפשר אפילו להעמיק בזה עוד יותר: אמרנו שהרופא והחולה הם הקב”ה והשכינה, והם משחקים אותו משחק – הקב”ה בפורים נעשה חולה. איך אני יודע? כי “אכתי עבדי אחשורוש אנן”. על “רחמיך רבים הוי'” דרש אדמו”ר הזקן[טז] – ה’, עליך בעצמך הרחמנות הכי גדולה. לא רק על השכינה, משום שהרי יש לקב”ה תכנית, ברא את העולם בשביל דירה בתחתונים, וכל זמן שזה לא מתקיים אין רחמנות יותר מאשר על ה’ עצמו. לכן הסדר של ה”משלוח מנות” צריך להיות כך: אנחנו נשדר את השכינה שלנו לקב”ה, ובתגובה הקב”ה גם ישדר את הרפאל שלו לנו, לשכינה, ואז יהיה כח – כמו אצל אדמו”ר הזקן גופא – כח לנו, לשכינה, לרפא את הקב”ה. לחיים לחיים.