השנה הפרק של אדה"ז הוא "ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני". מה צריך לחשוב כשאומרים את זה, אם אני יודע שכן גבה לבי, וכן רמו עיני, ולא פעם הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני?

פרק קל"א בתהלים היה הפרק הכי אהוב על ר' אשר, הוא חזר על פסוקיו תמיד, המצלצלים לי בראש עד היום הזה. מה שאתה כותב גם הייתי חושב לעצמי כששמעתי אותו אומר את הפסוקים ב'טעמים' המיוחדים שלו. חשוב על ר' אשר כשאתה אומר את הפסוקים...