מכון גל עיני
נכתב עלידי
שאלה:
הסמינרים שהרב נתן בעבר על הומאופתיה היו עבורי מהפכה וקריאת כיוון לבירור ההומאופתיה מהשורש. אך כיון שהרב מעלה הסתייגויות ממצב ההומאופתיה היום אני מבקש לברר ולהבין:
א. הרב כותב שההומאופתיה מבוססת על ניתוחי מילים בשפה זרה וממילא אינה מכוונת ללשון הקדש ולשמות האמיתיים של החומרים. אך למעשה ברוב המקרים המידע שנאסף על כל חומר (remedy) מגיע מניסוי (proving) וניסיון מצטבר, ולאחר מכן אם לאחד המטפלים יש הבנה על שילוב המידע הזה עם שם החומר הוא יציין זאת. בפרט ששם התכשירים משתנה ממקום למקום ומשפה לשפה ולכן לא דורשים את שם התכשיר וגם לא את שמו המדעי.
בנוסף, איך ניתן לברר את התכשירים על פי שמותיהם בלשון הקדש, בעוד שבעברית ובמיוחד בשפת התורה יש מלאי מוגבל מאוד של שמות חומרים? בהומאופתיה יש כיום מעל 6000 תכשירים ולרובם המוחלט אין שמות עבריים. ועוד, איך להתייחס לשמות המודרניים שניתנו בידי האקדמיה והבוטנאים? האם להתייחס אליהם כהשגחה פרטית ולדרוש את השמות שלהם כדי להבין את מהות החומר? ועוד, בהומאופתיה משתמשים בנגזרות רבות ושילובים עם חומרים אחרים או תתי מין שונים, איך להתייחס לכל אחד מהם?
ב. הסתייגות נוספת של הרב היא שהגדרת ארבעת היסודות בהומאופתיה שונה מההגדרות של תורת ישראל. אבל העניין הזה אינו עקרון יסודי שעליו מושתת הטיפול ההומאופתי. גם בקרב ההומאופתים יש חילוקי דעות בנושא, יש כאלה שלא משתמשים בכלל במודל ארבעת היסודות, ויש מטפלים רבים שמאמצים את השקפת התורה על ארבעת היסודות וההבנות הנגזרות מכך.
ג. הרב כותב שהדילול ההומאופתי אין בו זכר ממשי ואינו מתאים למושגי הביטול בחז"ל. אבל
היום בעקבות ההתקדמות המדעית ניתן לגלות את חומר המקור בכל תכשיר גם אחרי שהוא דולל הרבה פעמים. גם אם נניח שמבחינה מדעית לא ניתן (עדיין) לראות את מולקולות החומר המקוריות, האם אין ערך לריפוי שלא ניתן להסבר מבחינה מדעית? בפרט שיש נסיון קליני רחב של ריפוי מובהק גם בדילול גבוה. לכאורה, כמו שהרב כותב בספרו רפואה שלמה על הערך הטיפולי בעיני הרופא, כוונת לבו ותפלתו, כך אפשר להניח שה' נתן בכל חומר איכויות ריפוי מסוימות שבאות לידי ביטוי בכל הרמות, גם במה שאינו נראה לעין באופן מדעי – האם מפגש של האדם עם האיכויות הללו שיכול להביא לריפוי אינו בעל ערך?
ד. האם מוגבלות של שיטה מסוימת היא סיבה לא להשתמש בה באופן גורף עד שהיא תתברר
באופן המדויק ביותר? הרי גם באלופתיה יש חסרונות רבים שהרב מונה, ובכל זאת אין הוראה לא להשתמש בשיטה זו עד שתתוקן.
ולסיום באופן אישי: אני עוסק בהומאופתיה באופן יומיומי, מה המשמעות של הסתייגויות הרב מההומאופתיה עלי באופן אישי? האם הרב ימליץ להפסיק לעסוק בתחום זה ?
מענה
קודם כל, העיקר – ברכה שהשם יתברך יעזור בידך להיות ציר נאמן וצנור להביא ארוכה ומרפא לרבים!
הסתייגות אינה בטול ח"ו. לכל שיטה שאיננה, לעת עתה, מבוררת כל צרכה, יש הסתייגויות (וכך לכל חכמה, משבע חכמות העולם, יש הסתייגות, שעל זה נאמר "סיג לחכמה שתיקה" – כל רגע של שתיקה, של הרגשת 'איני יודע', עוזר במאד לברר יותר את החכמה).
היות שיש כמה דוגמאות מובהקות בתורה לרפואת דומה בדומה, רפואת הקב"ה (ועבדיו הנביאים), יש קודם כל ללמוד מהם את מרבית האמיתות ביחס להומאופתיה, מהעץ המר שממתיק את המים המרים, מסוד הקטרת שבה סם המות וגם סם חיים, מפרה אדמה, המטהר ומטמא, עליה נאמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", ומעל כולם נחש הנחשת – שדוקא שם רואים את חשיבות הדיוק בשם, בלשון הקדש, וגם הקשר בין הדומם (נחשת, מתכת, מתכת התפארת-רפואה) לחי ומדבר (נחש-אדם-נח [סוד נח-נחש-נחשת]). [[הרמז הזה צריך הסבר, לא הבנתי את ההקבלה ]]
יש לנו לחתור לבנות את ההומאופתיה על פי סודות לשון הקדש (אין צורך לסמוך על האקדמיה – אם כי אפשר להעזר בתובנות שלהם), ובעיקר על פי פנימיות התורה (כמו שלפוטון אנחנו קוראים אגל [טל] ולאלקטרון קוראים אופן ["האופן בתוך האופן"] וכיוצא בזה). לא חייבים להגיע ל-6000 שמות מחודשים, העיקר החומרים הכלליים יותר. חשוב מאד שהמטפל והמטופל ידעו ויתבוננו, תוך כדי הטיפול, בסודות לשון הקדש, זה יעזור מאד.
בנוגע לדילול: אין התנגדות לדילול שואף לאפס, יש בזה גם הגיון על פי סוד, שכל יש חדש צריך לצמוח מאין, ו"אין מזל לישראל" (היינו הומאופתיה מה שאין כן לאומות העולם מתאים יותר אלופתיה, מלחמת-נגד) בגימטריא קטרת כנודע. רק שאני עדיין מחפש לזה מקור מובהק בתורה (יש כמה מקורות מובהקים שמתוך המעט, המוחשי, צומח נס הריבוי המופלג).
שוב, העיקר להפוך את זה לקדש, לגילוי של פנימיות תורת ישראל, הגם שעל פי ההשגחה העליונה זה התחדש בעת החדשה על ידי אינו יהודי (שמאד הסתמך על השמות בלועזית, שעל זה היתה הבקורת), אבל כך הדרך, "ברישא חשוכא והדר נהורא", "כיתרון האור מן החשך" דוקא.
גם הבנת ארבעת היסודות, בעולם-שנה-נפש, חשובה מאד ברפואת העתיד, "דומה בדומה". עצם היכולת לדמות מילתא למילתא, סוד גזרה שוה שצריך לקבל איש מפי איש עד משה רבינו, מבוסס על ההבנה הנכונה של אש-רוח-מים-עפר, ארבעת היסודות הפשוטים, והקבלתם לדומם-צומח-חי-מדבר, ארבעת היסודות המורכבים.
כלומר שכל ה'הסתייגויות' הן בעצם רק כיווני דרך, ליתר דיוק והתקדמות בשיטת הריפוי דומה בדומה הנקרא הומאופתיה (ובאמת גם מלה זו צריך להחליף, ולהתרגל לקרוא לזה רפואת דומה בדומה).
בברכת הצלחה רבה!
