תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל נִפְתַּחַת עִם אֲמִירָה מְאֹד מְעַנְיֶנֶת. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מְצַוֶּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא חֳמָרִים לְבִנְיַת הַמִּשְׁכָּן, אֲבָל לִפְנֵי כֵן הוּא מַקְדִּים לַצִּוּוּי הַקְדָּמָה חֲשׁוּבָה, שֶׁמְּלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ בְּאֵיזוֹ צוּרָה עָלֵינוּ לָגֶשֶׁת לַבְּנִיָּה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה". מָה זֹאת אוֹמֶרֶת...

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל נִפְתַּחַת עִם אֲמִירָה מְאֹד מְעַנְיֶנֶת. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מְצַוֶּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא חֳמָרִים לְבִנְיַת הַמִּשְׁכָּן, אֲבָל לִפְנֵי כֵן הוּא מַקְדִּים לַצִּוּוּי הַקְדָּמָה חֲשׁוּבָה, שֶׁמְּלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ בְּאֵיזוֹ צוּרָה עָלֵינוּ לָגֶשֶׁת לַבְּנִיָּה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה".

מָה זֹאת אוֹמֶרֶת "תֵּעָשֶׂה"? הַאִם מְדֻבָּר בִּפְעֻלָּה שֶׁמִּתְרַחֶשֶׁת מֵעַצְמָהּ, בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי? הֲרֵי כְּדֵי לְהָבִיא צֶמֶר, מִמֶּנּוּ יוּכְנוּ הָאֲרִיגִים לַמִּשְׁכָּן, יִהְיֶה עָלַי לִטְרֹחַ וְלִגְזֹז אוֹתוֹ מִגּוּפָם שֶׁל הַכְּבָשִׂים שֶׁלִּי. מִי אָמוּר לַעֲשׂוֹת זֹאת? זוֹ פְּעֻלָּה שֶׁדּוֹרֶשֶׁת מַאֲמָץ מִצִּדִּי. כְּדֵי לְהָבִיא זָהָב לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ יִהְיֶה עָלַי לְוַתֵּר עַל תַּכְשִׁיט יָקָר אוֹ יוֹתֵר, וְגַם זֶה בִּכְלָל לֹא דָּבָר שֶׁל מָה בְּכָךְ!

לְאוֹר זֹאת הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁצִּוּוּי מֹשֶׁה יִהְיֶה 'שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשׂוּ מְלָאכָה'. מָה פֵּשֶׁר שִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן?

מָה מֵצִיק פֹּה?

תָּאֵר לְעַצְמְךָ שֶׁנִּבְחַרְתָּ בְּסוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים עַל יְדֵי מְחַנֵּךְ הַכִּתָּה לַתַּלְמִיד הַמִּצְטַיֵּן בַּכִּתָּה. בִּמְסִבַּת סוֹף הַשָׁנָה אַתָּה נִקְרָא לַעֲלוֹת אֶל הַבָּמָה וּמְקַבֵּל פְּרָס וּלְחִיצַת יָד מֵהַמְּנַהֵל, לְקוֹל מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁל הַהוֹרִים. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁבְּאוֹתָם רְגָעִים אֵין מְאֻשָּׁר מִמְּךָ. בְּכָל זֹאת, מַשֶּׁהוּ בִּפְנִים עָלוּל לְהָצִיק. לְפָחוֹת כָּךְ זֶה הָיָה אֶצְלִי… פִּתְאוֹם הִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר: הַאִם בֶּאֱמֶת רַק אֲנִי הַמִּצְטַיֵּן? הַאִם רָאוּי כָּךְ לְהִתְבַּלֵּט? אוּלַי הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי כָּעֵת הִיא רַק סוּג שֶׁל גַּאֲוָה?

מִצַּד שֵׁנִי, בֶּאֱמֶת הִשְׁקַעְתִּי הַשָּׁנָה. מַמָּשׁ הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת לְהַצִּיעַ עֶזְרָה לַחֲבֵרִים, הִתְגַּבַּרְתִּי לֹא פַּעַם עַל הַחֵשֶׁק לְהִשְׁתַּתֵּף בִּמְרִיבוֹת וּלְהַחֲזִיר לִילָדִים שֶׁהִרְגִּיזוּ אוֹתִי. יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי, אָז לֹא מַגִּיעַ לִי? וּבִכְלָל, שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה שֶׁנִּקְרָא 'עֲנָוָה פְּסוּלָה'. אַתֶּם מַכִּירִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים אוֹתָם הֵם עוֹשִׂים פַּרְצוּף מְיֻסָּר, כְּאִלּוּ שֶׁהֵם בִּכְלָל לֹא מְעֻנְיָנִים לִשְׁמֹעַ, אֲבָל רוֹאִים עֲלֵיהֶם כַּמָּה הֵם מַסְכִּימִים לְכָל מִלָּה…

אָז אֵיךְ פּוֹתְרִים אֶת הַתִּסְבֹּכֶת? אֵיךְ לְהִתְרַכֵּז בָּעֻבְדּוֹת בְּלִי לְהִתְמַלֵּא בְּגַאֲוָה?

מִרְמַת הַגַּאֲוָה

אָז אוּלַי קֹדֶם נַסְבִּיר לְעַצְמֵנוּ מַדּוּעַ כָּל כָּךְ מַפְרִיעָה לָנוּ מִדַּת הַגַּאֲוָה. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּכִּירוּ אֶת רָמִי (שֵׁם בָּדוּי) מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי. רָמִי הוּא יֶלֶד מֻכְשָׁר, אֲבָל גַּם יוֹדֵעַ לְהַרְאוֹת זֹאת בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת אֶפְשָׁרִית. אֲנִי לֹא אוֹמֵר שֶׁאֵין בְּכָךְ אֱמֶת, הוּא בֶּאֱמֶת יֶלֶד חָכָם, אֲבָל אוּלַי דַּוְקָא בִּגְלַל זֶה הוּא מַצְלִיחַ לְהַרְגִּיז אֶת כֻּלָּם. מָה אַתָּה מַשְׁוִיץ? אַתָּה הֲכִי חָכָם בָּעוֹלָם? בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם עוֹד אֲנָשִׁים חֲכָמִים, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מִמְּךָ! אֲבָל נַנִּיחַ שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת וְאַתָּה בֶּאֱמֶת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, גְּאוֹן הָעוֹלָם – הָאִם אַתָּה יוֹתֵר חָכָם מֵה'? הוּא הֲרֵי הִמְצִיא אֶת הַחָכְמָה, וְהוּא זֶה שֶׁנָּתַן לְךָ אוֹתָהּ…

הֵבַנְתֶּם פֹּה אֶת 'הַטְּרִיק'? כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְגָּאֶה אֲנִי אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אֲבָל בְּעֶצֶם מִתְכַּוֵּן לְדָבָר אַחֵר. אֲנִי פָּשׁוּט מְרַמֶּה אֶת כֻּלָּם, וּבְעִקָּר אֶת עַצְמִי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכֻּלָּם מַעֲרִיכִים וּמַחְשִׁיבִים חֲכָמִים וְלָכֵן אֲנִי מְנַסֶּה לְהַבְלִיט וּלְהַרְאוֹת לְכֻלָּם אֶת הַגְּאוֹנוּת שֶׁלִּי, אֲבָל בְּעֶצֶם אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְהַחֲשִׁיב אֶת עַצְמִי. אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? כִּי אִם בֶּאֱמֶת הָיִיתִי חוֹשֵׁב שֶׁלִּהְיוֹת חָכָם זוֹ חָכְמָה – הָיִיתִי מְפָאֵר אֶת ה' וְאֶת חָכְמָתוֹ. אָז הֵבַנְתֶּם? הַגַּאַוְתָן פָּשׁוּט רוֹצֶה לוֹמַר לְכֻלָּם שֶׁהוּא הֲכִי-הֲכִי. לֹא חָשׁוּב מָה, הָעִקָּר שֶׁהוּא הֲכִי! אֲבָל אֶת זֶה כְּבָר לֹא נָעִים לוֹ לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ…

כָּעֵת הַדְּבָרִים יוֹתֵר מְסֻדָּרִים, כִּי בְּעֶצֶם יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי נוֹשְׂאִים שֶׁהִתְעַרְבְּבוּ: מִצַּד אֶחָד יֵשׁ אֶת הָעֻבְדוֹת. יֵשׁ לִי תְּכוּנוֹת טוֹבוֹת וְכִשְׁרוֹנוֹת נִפְלָאִים, וַאֲנִי גַּם זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה מַעֲשִׂים טוֹבִים. כָּל זֶה אֱמֶת, וְאֵין צֹרֶךְ לְטַשְׁטֵשׁ אוֹתָהּ אוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ. אַךְ מִצַּד שֵׁנִי עָלַי לִזְכֹּר תָּמִיד מֵהֵיכָן מַגִּיעִים כָּל אֵלּוּ – מִי נָתַן לִי אֶת אוֹתָן הַמַּתָּנוֹת וּלְמִי עָלַי לְיַחֵס אוֹתָן.

כִּי מִמְּךָ הַכֹּל

לִפְנֵי שָׁבוּעַ עָבְרָה מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה לַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ, וְתוֹךְ כְּדֵי הוֹבָלַת הָרָהִיטִים אֲנִי רוֹאֶה דָּבָר מְאֹד מְשַׁעֲשֵׁעַ. שְׁלֹמִי, הַבֶּן הַקָּטָן בַּמִּשְׁפָּחָה, יֶלֶד חָמוּד בְּגַן חוֹבָה, הוֹלֵךְ יַחַד עִם אַרְבָּעָה סַבָּלִים חֲזָקִים וְ… עוֹזֵר לָהֶם בִּסְחִיבַת הַמְּקָרֵר! בֶּאֱמֶת פּוֹעֲלִים מְיֻחָדִים, כִּי לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁהָעֶזְרָה שֶׁל שְׁלֹמִי בֶּאֱמֶת הָיְתָה נִצְרֶכֶת, לַמְרוֹת שֶׁרָאוּ עַל פָּנָיו סִמָּנֵי מַאֲמָץ. הֲכִי נֶחְמָד הָיָה שֶׁבְּסִיּוּם הַהַעֲמָסָה הוֹצִיא אֶחָד מֵהֶם מַטְבֵּעַ שֶׁל שֶׁקֶל וְנָתַן אוֹתוֹ בְּחִיּוּךְ לַפּוֹעֵל הַצָּעִיר…

הֵבַנְתֶּם? אֶת הָעֶזְרָה שֶׁלּוֹ הֵם לֹא הָיוּ מַמָּשׁ צְרִיכִים, נִרְאֶה שֶׁיַלְדּוֹן שֶׁמִּסְתּוֹבֵב בֵּין הָרַגְלַיִם אֲפִלּוּ קְצָת הִפְרִיעַ לָהֶם, וּבַסּוֹף הוּא עוֹד מְקַבֵּל פְּרָס! אָמַרְתִּי לָכֶם, פּוֹעֲלִים מְיֻחָדִים…

שִׂימוּ לֵב: בְּעֶצֶם, כֻּלָּנוּ דּוֹמִים לִשְׁלוֹמִי הַקָּטָן. כֻּלָּנוּ מִתְאַמְּצִים מְאֹד לִהְיוֹת טוֹבִים וְצַדִּיקִים – לִלְמֹד, לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַיֵּם הַרְבֵּה מִצְווֹת – אֲבָל כְּמוֹ שְׁלֹמִי נִדְמֶה לָנוּ שֶׁבְּלִי הַמַּאֲמָץ שֶׁלָּנוּ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִסְתַּדֵּר. בְּעִקָּר אֲנַחְנוּ בְּטוּחִים שֶׁמַּגִּיעַ לָנוּ פְּרָס. הֲרֵי נוֹרָא הִתְאַמַּצְנוּ…

וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ

אִם נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, זוֹ אַחַת הַמַּתָּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁה' נוֹתֵן לָנוּ. הוּא מִתְיַחֵס אֵלֵינוּ בְּשִׂיא הָרְצִינוּת וְנוֹתֵן לָנוּ אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה שֶׁהֶעָמָל שֶׁלָּנוּ מַמָּשׁ נִצְרָךְ לוֹ, וְשֶׁמַּגִּיעָה לָנוּ גַּם הַעֲרָכָה רַבָּה עַל כָּךְ. וּמָה בֶּאֱמֶת? הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַכֹּל מַתָּנָה מֵה'! גַּם הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, גַּם הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים וְגַם, וּבְעִקָּר, הַחֵשֶׁק שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם.

אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁה' הוּא זֶה שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים – אֹכֶל לֶאֱכֹל וּבְגָדִים לִלְבֹּשׁ. כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת כָּל אֵלּוּ אָנוּ יְכוֹלִים לְהַתְחִיל לַעֲבֹד אוֹתוֹ. כָּךְ אָנוּ חוֹשְׁבִים, אֲבָל עֲלוּלִים לִשְׁכֹּחַ עוֹד מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב: גַּם אֶת הַחֵשֶׁק לְהִתְקָרֵב לַה' וּלְהִתְנַהֵג כְּפִי שֶׁהוּא רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ – אָנוּ מְקַבְּלִים מֵה'!

וְהַגַּאֲוָה? הִיא פּוֹעֶלֶת בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ, לְיַחֵס לְעַצְמִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים. לְמַעֲשֶׂה, סַכָּנַת הַגַּאֲוָה מִתְחַזֶּקֶת בְּעִקָּר לְאַחַר שֶׁאָנוּ מְסַיְּמִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים. דַּוְקָא אָז עֲלוּלָה לְהִתְגַּנֵּב לָהּ הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁאוּלַי אֲנִי בְּכֹחִי שֶׁלִּי עָשִׂיתִי אֶת אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה טוֹב. בְּשָׁלָב זֶה אֲנִי מְצַפֶּה לִמְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם, אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶהוּ הַזְּמַן לְהָרִים יָדַיִם! לֹא, לֹא טָעִיתִי. לְהָרִים יָדַיִם לֹא רַק כִּי אֲנִי נִכְנַע בִּפְנֵי ה', אֶלָּא כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לוֹ.

מִי בּוֹנֶה אֶת הַמִּשְׁכָּן?

כָּעֵת אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר שִׁנּוּי לְשׁוֹן הַהוֹרָאָה לִבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן. אַחֲרֵי כָּל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁלָּנוּ עָלֵינוּ לִזְכֹּר –הַמְּלָאכָה שֶׁלָּנוּ נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ! נָכוֹן, אַתָּה פּוֹעֵל, מִתְאַמֵּץ וּמַזִּיעַ, אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן סוֹפִי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת – הַכֹּל מַתְּנַת חִנָּם מִלְּמַעְלָה! לְבַדִּי לֹא הָיִיתִי מַגִּיעַ לָזֶה!

כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי זוֹכֶה לִבְנוֹת כָּךְ בְּלִבּוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן לַה' הוּא זוֹכֶה לְהַגִּיעַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמְנוּחָה אֲמִתִּית: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'".

שֶׁנִּזְכֶּה לְהַחֲזִיר אֶת הַטּוֹב לִבְעָלָיו וּבְשִׂמְחָה!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי