תפארת שבגבורה – לפאר את האומץ

מיהם הגבורים שלנו? לכל אחד יש דמות של גבור, ואולי כמה גבורים, אותו הוא מעריך ואף מעריץ. אולי רק קראנו עליו בספרים, ואולי זכינו להכירו ממש – בכל מקרה הוא נוכח אצלנו, זהו טבע האדם. לכל תרבות יש גבורים, ואף ניתן למדוד את התרבות לפי גבוריה: בתרבות רדודה הגבורים יהיו החזקים, היפים והמצליחנים. בתרבות גבוהה יותר, גם אנשי רוח יחשבו גבורים. אך בתרבות אמיתית הגבורים יהיו אנשי מופת בעלי מסירות והקרבה אישית למען רעיונות נאצלים, אנשים שבכח גבורתם עשו את העולם טוב יותר.

למלה תפארת שתי משמעויות עיקריות: בתור שם עצם, המבטא פאר ויופי, ובתור פעולה, לפאר ולשבח. תפארת שבגבורה, אם כן, פירושה להעריך את היופי שבגבורה ולפאר אותה. לשם כך, כדאי בהחלט להזדהות עם דמות ספציפית-מסוימת של גבור (אחד לפחות) – הגבור האישי שלי, דמות שהשכילה להשתמש בכוחות שהעניק לה הקדוש-ברוך-הוא, דמות שנלחמה בגבורה למען המטרות הנעלות של העם היהודי ושל העולם כולו, דמות שהיתה נכונה למסירות נפש, דמות שחייה הם דוגמה חיה כמה יפה הוא האדם.

מה אנו מרוויחים מדמות הגבור שלנו? איננו סוגדים לו, חלילה, אבל הוא משמש לנו מקור השראה חיובי. לכל אחד תפקיד משלו וכוחות משלו, ולכן אין טעם לנסות לחקות באופן חיצוני את הגבור. אבל ניתן ללמוד ממנו עד כמה ראוי להתאמץ, עד כמה אפשר להתאמץ ולמתוח את גבולות היכולת האנושית, עד כמה יפה היא גבורת האדם כשהיא מופנית אל הטוב והישר.

תרגיל מעשי

שאלו את עצמכם: מיהם הגבורים שלכם? מיהם הגבורים שילדכם מעריכים? האם אלו באמת דמויות מופת? אם לא, הבה נחפש דמות של גבור אמיתי וחיובי, נספר עליו לילדינו וננסה ללמוד משהו ממנו.