אמרו חז"ל: "אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה". "אשה כשׁרה" נוהגת "כשׂרה" אמנו, האשה והאמא היהודיה הראשונה. שרה אמנו אמנם הולכת עם אברהם אבינו בכל נדודיו, מצייתת לו כשהוא מבקש "אמרי נא אחֹתי את", ממלאת את הוראותיו בהכנסת אורחים ושותפה מלאה שלו בפרסום אלקות ("אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים"). אך היא גם יודעת לקבול עליו ולהתנגד לו, וכשהיא תובעת ממנו "גרש האמה הזאת ואת בנה" ה' אומר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקֹלה" ורצונה גובר על רצונו. גם רבקה אמנו, האשה והאמא היהודיה השניה, עליה נאמר בפירוש שהיא "כשׂרה" ("ויביאה יצחק האהלה שרה אמו… וינחם אחרי אמו"), יודעת היטב את רצונה ופועלת למימושו כנגד רצון בעלה – יצחק רוצה לברך את עשו ורבקה דואגת שהוא יברך את יעקב.
המובן הפשוט של "אשה שהיא עושה רצון בעלה" הוא אשה המתפקדת כ"עזר כנגדו" – לאיש יש רצון, אך הוא לא מסוגל להביא אותו לידי מימוש לבדו. לאשה יש כח להוריד את רצונו של בעלה למציאות ולממש אותו בצורה הטובה והמשוכללת ביותר, להביאו לידי גמר עד הפרטים הקטנים. אך ההתבוננות באמותינו הקדושות מלמדת שיש ב"עושה רצון בעלה" מובן עמוק יותר: "עושה" מובנו מתקנת ומלבישה ואפילו בוראת מחדש. האשה לא רק מבצעת את רצונו של הבעל אלא גם מעצבת אותו. פעמים רבות הרצון של הבעל נותר מופשט, ודווקא האשה מסוגלת ב"בינה יתרה" לכוון ולעצב את רצונו, להלביש אותו בצורה הנכונה וגם לתקן את החלקים המשובשים שבו. לעתים רצונו האמתי של הבעל נעלם לגמרי בלא-מודע שלו, ומה שמתגלה במציאות הוא מוטעה לחלוטין, ומהאשה נדרש לעשות-לברוא לו רצון חדש, כשדווקא דרך הויכוח שלה איתו היא חושפת-ממציאה את רצונו האמתי.
כך, שרה אמנו מגלה לאברהם אבינו את רצונו האמתי, "כי ביצחק יקרא לך זרע", והופכת את אהבתו לישמעאל, הגורמת לו לבקש "לוּ ישמעאל יחיה לפניך", לשנאה להתנהגותו הרעה, עד שהוא משכים בבקר לשלח אותו למדבר רק עם מעט לחם ומים. באותו אופן, לאחר שרבקה אמנו פועלת נגד רצונו הגלוי של יצחק, ומנצחת אותו, הוא מודה "וגם ברוך יהיה" – רצונו מתהפך להכיר שיעקב הוא הראוי לברכות.
האשה נבראה מצלעו של האדם, ונחלקו רב ושמואל האם קודם לכן היתה "זנב" או "פרצוף". "אלו ואלו דברי אלהים חיים": לאשה הכשרה יש גם את מעלת ה"זנב", כשהיא מסוגלת ללכת אחרי בעלה כמו זנב, ולעזור לו לממש את רצונותיו, וגם את מעלת ה"פרצוף", כשיש לה דעה ורצון ברורים משלה, והיא "עושה רצון בעלה" בהתאם לרצונה – חושפת ומעצבת את רצונו האמתי (עד שבדברים מסוימים ראוי לו ללכת אחרי עצתה, להיות ה'זנב' שלה).